עבור ג’ובאני רוסו מלחמה היא לא דבר זר. הוא נולד בספליט בזמן הקרבות הקשים מול סרביה, אבל התופת שהתרחשה בעוטף עזה עלתה על כל מה שראה בחייו. בראיון בקרואטיה לעיתונאי דראזן קורסליה, מהאתר המקומי ‘jutarnji’, אגדת מכבי חיפה שיתף על התחושות במדינה ותיאר את האימה והזוועה שנחתה על עם ישראל על ידי מחבלי החמאס.
“אשתי יהודייה, בננו בן ה-18 היה אמור להתחיל שירות צבאי בעוד 10 ימים ואז הכול השתנה בן לילה. אין יותר חתונות או אירועים והבן שלי, למרבה המזל, נשאר בבית עד הודעה חדשה. אנחנו מבקרים בהלוויות ונבקר בנוספות בימים הבאים”, מספר רוסו. עם פרוץ המלחמה פנו אליו בקרואטיה, אלא שג’ובאני, המום ובסערת רגשות, ביקש שיבינו שאינו מסוגל לדבר.
כשאזר כוחות לספר את המתרחש התראיין וסיפר: “עד לפני חודש המדינה הייתה מפוצלת בין אנשי ימין, שתמכו נחרצות בביבי נתניהו, לבין אחרים שהפגינו ברחובות נגד ניסיונו לעשות רפורמה במערכת המשפט, עד שלא נותר מקום לפשרות. זה מזכיר לי היום את המלחמה שלנו ב-1991, כשהסרבים תקפו אותנו, כל המחלוקות נעלמו, הדבר החשוב היחיד היה להגן על המדינה ולנצח במלחמה. וישראל בוודאי תנצח במלחמה הזו”.
חיילי צה"ל בכפר עזה. הזכיר לרוסו את הזוועות מקרואטיה (רויטרס)“בשבת בבוקר התעוררתי ממיליון הודעות בטלפון הנייד שלי. לאחר מכן הדלקתי את הטלוויזיה והבנתי שאנחנו בטירוף. אני בישראל כבר 26 שנים ותאמינו לי שדבר כזה לא קרה מעולם”, ממשיך רוסו לתאר. “סדר היום שלי היה מאורגן קבוע, אני הולך למועדון מכבי חיפה, מבצע את מטלות סדר היום, הולך למגרש.
“ואז השגרה נקטעת על ידי סצנות מסרטים דיסטופיים, זה לא קיים אפילו במדע הבדיוני הגרוע ביותר. איך זה יכל לקרות? בטח היו פגמים עצומים בקהילה הצבאית-מודיעינית, אבל אלה דברים שצריך לנתח. כמה ראשים גדולים וחכמים משלי יספרו לכם עליהם. בינתיים אני רק אחד ממיליוני הישראלים הפשוטים שמנסים להתמודד עם הזוועה הזו”.
בימים שאחרי הטבח גם מכבי חיפה התגייסה למען הפצועים ותושבי עוטף עזה שפונו מבתיהם. “לעולם לא אשכח את החיוך של חייל ישראלי פצוע כל עוד אני חי. הוא היה אוהד שלנו ואהד אותי כשהייתי שחקן”, שיתף. “הבאנו מתנות, חולצות חתומות והחייל קרן מאושר. החובה לעמוד לצד הפצועים היא המעט שאנחנו במועדון יכולים לעשות. מחר נבקר בים המלח קבוצת ילדים שחולצה מקיבוץ אליו פלשו מחבלי חמאס”.
ג'ובאני רוסו (עמרי שטיין)“אין לי את הכוחות לפתוח את הסרטונים של הטבח שמגיעים לי לנייד. מספרים לי שהם הרגו משפחות שלמות עם ילדים נכים, כרתו להם את הראש וביצעו את הזוועות הכי מגעילות. מה שאני יכול לומר ממקור ראשון הוא שהכבישים שוממים. בדרך כלל לוקח שעה וחצי ממני לירושלים ועכשיו אני עובר את המרחק הזה בפחות משעה”, המשיך לתאר ג’ובאני את המתרחש בארץ.
“לפי כל מה שאני רואה וקורא בתקשורת, ישראל מכינה תגמול חסר תקדים. לא יודע אם עקבתם אחרי ההצהרה של הנשיא ג’ו ביידן שאמר ל’חלק מהצדדים’ לא להתבלבל בטעות ולעסוק בפעולות טרור בימים ובשבועות הקרובים. ברור שהוא התכוון לחיזבאללה ולאיראן. נושאת המטוסים שהייתה בספליט הקיץ כבר הגיעה לכאן. אני לא יודע אם חיזבאללה יקשיב, אנחנו כאן בחיפה מתכוננים למתקפה שלהם אולי כבר היום, אבל אם הם יתערבו, הם לוקחים סיכונים כמו שלא היו מעולם כי האמריקנים באו לעזור”.
קולות מסוימים קראו לשגרירות קרואטיה בישראל לנתק קשר עם אזרחים שמבקשים עזרה ורוסו מדגיש: “חשוב לציין את התפקיד החיובי של הדיפלומטים בראשות השגרירה וסלה קוראץ’. אני יודע ממקור ראשון שהם עוזרים לאזרחים באופן פעיל, כשאני מנסה לעזור בעצמי. עד כה סידרתי ששלושה מאנשינו יעזבו את הארץ ואני נשאר זמין לאחרים שזקוקים לעזרה”. בערוץ 24 הקרואטי אמר: “אני בוכה אבל אין לי כבר דמעות, עברתי בהלוויות של חיילים ואזרחים, בחיים שלי לא חשבתי שאראה כאלה מראות קשים”.
עצוב וטרגי: הלוויה של מאי נעים