רגע לפני המשחק המסקרן מול ריאל מדריד הערב (שלישי, 22:00), בנאפולי מדברים בעיקר על רעידת האדמה שפקדה את האיזור. זה לא ימנע את קיום המשחק, אבל זו לא הפעם הראשונה שדברים שלאו דווקא קשורים לכדורגל גונבים את הפוקוס במפגש בין הבלאנקוס לאלופת איטליה. פעם אפילו משחק כזה הוביל להקמת ליגת האלופות והוא כולל את דייגו מראדונה, בעיטות ועקיצות שקשורות למאפיה הנאפוליטנית.
הסיפור הזה מתחיל אפילו לפני כן, כשנשיא ריאל בעבר, רמון מנדוסה, ביקר את אופ"א על "החלטה משוגעת" שנוגעת לעבירה משוגעת אפילו יותר. בעונה שקדמה לכך, 1986/87, חואניטו מריאל דרך באופן מכוער על לותאר מתיאוס מבאיירן מינכן בחצי גמר גביע האלופות - ואז בעט בפניו כשהגרמני היה על הדשא ולבסוף דרך על ראשו באחת העבירות הקשות שנראו על הדשא. על הדבר הזה, הסמל של הבלאנקוס הורחק מאירופה לחמש שנים ובגלל זה המשחק המדובר מול נאפולי בעונה שאחרי נערך בסנטיאגו ברנבאו ללא קהל.
הוא נערך בסיבוב הראשון של גביע האלופות בספטמבר 1987 והיה יכול בקלות להיות מקוטלג תחת UFC ולא כדורגל. ב'את'לטיק' חזרו לאותו יום אלים בברנבאו שקיבל את הכינוי "משחק העלבונות", אבל זה אפילו לא קצה הקרחון למה שהתרחש בערב ההוא. ולא בגלל שהשוער המחליף של נאפולי, לוצ'יאנו קאסטליני, זרק שקית קרח על מאמן ריאל, ליאו בינהאקר, החטיא ופגע דווקא בצלם. והיו גם אגרופים, וחלוץ נאפולי, סלבטורה באני, טען ששחקני ריאל קראו לו ולחבריו "מאפיוסי", כלומר מאפיונרים. כידוע, העיר נאפולי ידועה במאפיה האלימה שלה, הקאמורה, לא פחות מאשר בכדורגל ששיחקה הקבוצה של דייגו מראדונה.
ריאל ניצחה לבסוף 0:2 משערים של מיצ'ל וגם פרננדו דה נאפולי האיטלקי, אבל בנאפולי הקבוצה לא התכוונו להרים ידיים. "אנחנו הולכים לאכול אותם חיים", אמר מראדונה לחבריו לפני הגומלין באצטדיון סן פאולו, זה שהיום נושא את שמו. לתקשורת הספרדית זה הספיק כדי להפוך את המשפט הזה לבדיחה אחרי שביקרה את יכולתו בברנבאו בגלל "קילוגרמים עודפים". הרי רק מספר שנים לפני כן מראדונה שיחק בברצלונה והיה חבר קבוע בתקשורת הספרדית.
בכל מקרה, גם באני רצה לנקום בריאל על "הבעיטות והאגרופים שנתנו לי מיצ'ל ומרטין ואסקס (שחקני הבלאנקוס) בחדר ההלבשה" ואוהדי נאפולי לא ישבו בשקט. שחקני ריאל אפילו לא ישנו בעיר נאפולי עצמה כשהגיעו לגומלין, אלא בעיר חוף סמוכה, אבל כשהאוטובוס שלהם יצא לשם משדה התעופה הם התקבלו בביצים שהושלכו עליו. למחרת נאפולי פינטזה על קאמבק בגומלין וג'ובאני פראנצ'יני העלה אותה ליתרון כבר בדקה התשיעית, אבל אמיליו בוטרגניו השווה לפני המחצית והחלום נגוז. "זה עדיין 'שורף'", סיפר פראנצ'יני עצמו, קצת יותר מ-36 שנים אחרי המשחק ההוא וההדחה.
המשחק הזה, כדאי לזכור, היה כבר בסיבוב הראשון בפורמט הישן של גביע האלופות, כך שבעצם אלופת איטליה, בעונה הראשונה שלה אחרי הזכייה ההיסטורית בתואר, נפרדה מהמפעל האירופי הבכיר אחרי שני משחקים בלבד. הבעלים של מילאן, סילביו ברלוסקוני, ביקר את הפורמט ואחרי חודש ראה איך הקבוצה שלו מודחת כשאספניול הדיחה אותה עם 0:2 במפגש כפול בסיבוב השני של גביע אופ"א.
"חייבים להפוך את המפעלים באירופה לשיטת ליגה עם הכנסות מובטחות למועדונים", אמר ברלוסקוני בראיון לעיתון 'קוריירה דלה סרה', "אנחנו תמיד נלך לשחק במדריד, ברצלונה וליסבון, ולא באיזה כפר רחוק. מועדונים ברמה מסוימת שמושכים הרבה קהל ומייצרים הכנסות צריכים להתמודד אחד עם השני. 18 קבוצות בסרייה א' זה גם נגד האינטרס של הכדורגל. עם איזו מנטליות קבוצה קטנה באה לסן סירו? המקסימום שהם יכולים לקוות לו הוא לשחק על 0:0".
הדברים האלה אולי נשמעים מוכרים, אפילו מאוד, לאור שאיפות הסופרליג, אבל הם נאמרו אי שם בשלהי שנות ה-80. והם גם מראים שלברלוסקוני היה חזון לעתיד של הכדורגל האירופי - והוא לא שינה את דעתו גם אחרי שמילאן עצמה זכתה פעמיים ברציפות בגביע האלופות בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90. הוא דימיין את הכדורגל כמו שהוא היום והאירועים ההם - ההדחה המוקדמת של נאפולי, מילאן והסמיכות ביניהן - היו הטריגר לליגת האלופות שקמה לבסוף בעונת 1992/93. הרוסונרי הגיעו אז לגמר והפסידו למארסיי, אבל בעונה שאחרי הם זכו עם ה-0:4 המפורסם על ברצלונה שעשה סוף לדרים טים של יוהאן קרויף.
את המשחק הזה באתונה אף פעם לא ישכחו במילאן. וגם לא את האירועים בספטמבר ואוקטובר 1987.
חזון שהפך למציאות. ברלוסקוני (רויטרס)הסרטונים שגרמו לפיצוץ בין אוסימן לנאפולי