"תכוון לירח" הייתה המדיניות של מכבי תל אביב בשנים האחרונות כשהיא ניגשה לחלון ההעברות. כולם זוכרים היטב את כמות השמות והמועמדים שעלו ונפלו, בחרו ללכת ליעדים אחרים (זוכרים את משפטי התחרות עם טורקיה בלתי אפשרית?), העדיפו לא להגיע לישראל וגרמו למועדון לבזבז הרבה זמן במהלך החלון על שחקנים שאי אפשר היה להביא או שלא רצו להגיע בלב שלם גם ככה. כסף לא הייתה הבעיה (היו שחקנים זרים שקיבלו הצעות של 600 אלף אירו נטו וסירבו), אלא הרצון לתפוס בשחקן אחד הכל מהכל.
המדיניות הקודמת הייתה ששחקן זר צריך להגיע בגיל טוב, עם רזומה שכולל מעבר בליגות בכירות, עם מספרים, עם עבר נקי מפציעות ועם משפחה שמוכנה לעבור לישראל. ברוב המקרים שחקנים שענו על כל הקטגוריות האלה היו מוכנים לבוא לשחק בישראל רק בעבור משכורת של מיליון אירו וצפונה. אם היו כאלה שענו על חלק מהקריטריונים, אז הרצון שלהם לבוא למכבי תל אביב היה רק לקראת סוף החלון, ואז בתחרות מול המועדון בו הם שיחקו באותם הרגעים או מול קבוצות אחרות, מכבי ת"א הפסידה לא מעט שחקנים.
הקיץ בן מנספורד חזר ומבחינתו שינה מדיניות. שמתם לב שאפילו לא שחקן אחד מהליגה השנייה בספרד היה מועמד לאורך הקיץ? וגם לא כאלה מהליגה האנגלית השנייה, או מהליגה הטורקית? המנכ"ל הבריטי הבין מהר שהאסטרטגיה הקודמת לא רלוונטית כבר ולא ניסה לכוון לכוכבים, אלא לכוון לשחקנים שבעיניו הם טובים גם אם הם משחקים במקומות פחות נוצצים. קיקו בונדוזו למשל הגיע מוויזלה, מתחתית הכדורגל הפורטוגלי. לפני ארבע עונות הוא בכלל שיחק בליגה השלישית בפורטוגל.
מכבי ת"א שינתה אסטרטגיה. בן מנספורד (רדאד ג'בארה)הרזומה של השנתיים האחרונות שלו עומד במצטבר על 8 שערים ו-8 בישולים בליגה הפורטוגלית הבכירה, בקבוצה שנאבקת על חייה בחלק התחתון, ואלו לא המספרים הכי מרשימים שיש גם ככה. אולם, הסקאוטינג של המועדון סימן אותו בגלל תכונות בולטות שאין בסגל הצהוב ובמונחים של חלון העברות הוא יכול להתגלות בהמשך כיהלום שהתחבא במקום שאתה לא מצפה למצוא. בונדוזו הוא שם שמכבי ת"א ניסתה לצרף עוד מתחילת חודש יוני. זה לא היה קל, המו"מ היה קשה מאוד, היה לו ביקוש במקומות נוספים והוא כבר היה בדרך לליגה הרוסית עד שמעברו נפל.
גם באסטרטגיה החדשה של מנספורד היו קשיים, אבל כשהייתה ההזדמנות הנוספת להחתים את בונדוזו, הוא הגיע. בשנים קודמות גם היו מקרים שזה לא קרה. אם מסתכלים על איבן מאסו אז מבחינת הפרופיל זה משהו שהמועדון ידע לחפש בעבר אך גם לא ממש הצליח להביא. אלדו קאלולו הוא דוגמה לכך. שחקן שלא היה מוכן להגיע מצרפת לישראל ובסוף העדיף ללכת לפרטיזן בלגרד בפחות כסף ממה שהוצע לו בישראל. פליסיו מילסון הוא עוד דוגמה מעניינת.
קיקו בונדוזו (רדאד ג'בארה)שחקן שכבר היה ברוסיה ובטורקיה, אבל לא ידע הצלחה גדולה במיוחד. מילסון מייצג את נבחרת אנגולה, מדינה שמכבי ת"א זוכרת לרעה (ליטו וידיגל) ובאופן כללי לא חיפשה כדורגלנים שמייצגים אותה בשנים האחרונות. הדוגמה האחרונה של אורלנדו מוסקרה היא כמובן התמצית של כל הקיץ הזה. שוער זר שהגיע מהליגה בוונצואלה ובעצם הדבר היחיד שחיובי ברזומה שלו זה השנה האחרונה במדי נבחרת פנמה.
אבל הסקאוטינג של מכבי ת"א לא התעכב מדי על הרזומה, אלא התמקד באיכויות האישיות של השחקן, בתכונות הבולטות שכל אחד מהם מביא ואיך כל זה מתחבר לדרישות של הצוות המקצועי ולסגנון שבו מכבי ת"א רוצה לשחק. לא עוד לחפש האם מדובר בזר ששיחק בליגה האיטלקית או הספרדית בעברו, או אם קבוצה אנגלית כלשהי שילמה עליו 7 מיליון אירו בעבר. האינדיקציות האלה הוסרו מהשולחן ולא עניינו את הצהובים, אלא השחקן עצמו בלבד ואיך הוא נראה על הדשא ומה האופי שלו.
פחות רזומה, יותר איכות. מילסון (רדאד ג'בארה)מנספורד מבחינתו הסתכל על סט של יכולות אישיות, התעכב על האופי של כל מועמד וניסה להביא את מה שהכי יתאים לדרישות של הצוות המקצועי. האם זה אומר שהשינוי הזה באסטרטגיה יביא הצלחה למכבי ת"א? את זה אף אחד לא יכול לדעת. זוהי לא מטרת הכתבה, אין דרך לחזות כיצד הדברים האלה יעבדו, אבל השינוי הקיצי שבמהלכו הקבוצה קנתה שחקנים במחירים נוחים יותר הוא משמעותי ומעניין ויהיה שווה לעקוב האם גם יצליח ויוביל את הצהובים לשחרר את הקונספט ששחקן שובר שוויון חייב להגיע עם תג מחיר שמתחיל ב-7 ספרות.
קין: לא יכולים להיות דומיננטים 90 דקות