הזיכרונות מרונאלדיניו והנקמה של לבנדובסקי

אתמול היה תאריך מיוחד מבחינת אוהדי ברצלונה – 20 שנה להופעת הבכורה הביתית של רונאלדיניו בקאמפ נואו ולשער הראשון של הברזילאי במדי הבלאוגרנה. זה קרה ב-3 בספטמבר 2003, בנסיבות הזויות ביותר, כי בפועל בארסה רצתה להקדים את ההתמודדות ב-2 בספטמבר, לפני שהיא נדרשה לשחרר את הדרום אמריקאים שלה לפגרת הנבחרות.

סביליה סירבה לבקשתו של הנשיא ז'ואן לאפורטה, והוא הגיב בתרגיל שייזכר לדורות. "רוצים לשחק ב-3 בספטמבר? בסדר. בעיטת הפתיחה תהיה 5 דקות אחרי חצות", הוא הודיע. לא לגמרי ברור כיצד ההתאחדות שיתפה פעולה עם התעלול הזה, אבל התוכנית אכן יצאה לפועל. 80 אלף צופים הגיעו לאצטדיונה של ברצלונה על מנת לצפות במשחק הכי לילי אי פעם, ורונאלדיניו הלהיב אותם עם שער מרהיב ממרחק בדקה ה-58, כלומר בערך ב-1:30 בלילה. 

כך נכנס התאריך הזה לספרים, ובדיעבד התברר שנרשמה אז היסטוריה נוספת, גם אם איש לא ידע על כך בזמן אמת. גם דני אלבס דרך במשחק המדובר על הדשא בקאמפ נואו לראשונה בחייו, אם כי במדי היריבה האנדלוסית. המגן הברזילאי הצטרף לבלאוגרנה כרכש הראשון של פפ גווארדיולה רק בחלוף 5 שנים, בדיוק כאשר רונאלדיניו כבר גורש, אבל זה כבר סיפור אחר. מקומם של שניהם בלבבות האוהדים מובטח, ואתמול ערכו הופעות בכורה הדמויות שחולמות ללכת בעקבותיהם.

הופעת בכורה שתיזכר לנצח. רונאלדיניו (רויטרס)

בחלומותיו הפרועים ביותר, ז'ואאו פליקס רוצה להידמות לרונאלדיניו. הוא אמנם היה רק בן 3 כאשר הקוסם עם השיניים הצטרף לבארסה, אבל הספיק בכל זאת לצפות בביצועיו בקאמפ נואו בגיל יותר משמעותי. "זה החלום מאז שהייתי ילד", הוא אמר לפני חודש על השאיפה ללבוש את מדי בארסה, תוך שהוא שורף לגמרי את הגשרים עם אתלטיקו מדריד. כעת, כאשר הוא הפך את זה למציאות כנגד כל הסיכויים, היה מרגש לערוך את הבכורה דווקא ב-3 בספטמבר. 

והיה גם ז'ואאו קאנסלו, הדוגמה הבולטת ביותר בימינו למגן ימני תוקף אשר איכויותיו בולטות הרבה יותר בחלק הקדמי. במילים אחרות, היורש של דני אלבס, אותו חיפשה בארסה מאז נפרדה מהמקור – והרי רק אלבס עצמו פתר זמנית את הבעיה כאשר שב לחצי עונה בשלהי 2021/22 כדי לעזור לצ'אבי להתאקלם. החל מאתמול, מקווים האוהדים שהסוגיה הזו תרד מהפרק לעונה הנוכחית, גם אם קאנסלו הצטרף – בדיוק כמו עמיתו הפורטוגלי – בהשאלה בלבד. עדיין לא מדובר באסטרטגיה לטווח הארוך, אבל העונה שניהם אמורים שני הפורטוגלים, לפחות על הנייר, להיכנס לנעליים של שני הברזילאים המיתולוגיים.

ז'ואן לאפורטה עם ז'ואאו פליקס וז'ואאו קאנסלו (הטוויטר של ברצלונה)

אז אמנם זה לא קרה בקאמפ נואו, שבכלל סגור לשיפוצים, אלא במשחק חוץ מאתגר מול אוססונה. ואמנם השניים שולבו רק כמחליפים, כי הצטרפו למועדון רק יומיים קודם לכן, דקות לפני סגירת חלון ההעברות. כל זה נכון, אבל ההתרגשות בכל זאת הייתה גדולה. 

בנוסף, מוטיבציה מיוחדת נרשמה גם אצל רוברט לבנדובסקי. החלוץ הפולני חזר למגרש בפמפלונה בו ספג בעונה שעברה את הכרטיס האדום השני בלבד בחייו, בגין מרפק בפניו של הבלם והקפטן דויד גארסיה. באותה התמודדות, בנובמבר אשתקד, אף העלה גארסיה את אוססונה ליתרון, אבל בארסה הצליחה לבצע קאמבק בנחיתות מספרית, ופרנקי דה יונג בישל את שער הניצחון של ראפיניה בדקה ה-85. 

לבנדובסקי מתווכח עם השופט בעונה שעברה מול אוססונה (רויטרס)

התוצאה הזו סייעה לה לשמור על היתרון בפסגה על פני ריאל מדריד, והאופי שנדרש על מנת להשיגה גרס כי זו יכולה הייתה להיות העונה שלה. וזה מה שקרה – ריאל לא עמדה בקצב, ובארסה דהרה לאליפות. אתמול היא חזרה לפמפלונה כשהיא בפיגור אחרי ריאל בטבלה, ואפילו לא הקבוצה הקטלונית הראשונה בדירוג – הכבוד הזה שייך בינתיים לג'ירונה שפתחה את העונה באופן פנטסטי. לכן שוב נדרש אופי, כי אין דרך אחרת להכניע את לוחמי אוססונה שלא אומרים נואש אף פעם ובשום סיטואציה. וזה אכן קרה, כאשר לוח התוצאות הראה שוב 1:2 בסיום, בעוד שער הניצחון הובקע שוב בדקה ה-85. סוג של דז'ה וו.

זה לא היה שחזור, כמובן, כי התסריט הפעם היה שונה בתכלית. לשם התחלה, הופתע לבנדובסקי לטובה כאשר גילה כי דויד גארסיה נשאר לשם שינוי על הספסל, כמו חלק נכבד משחקני ההרכב של אוססונה. המאמן יאגובה ארסאטה ביצע משום מה רוטציה נרחבת, אבל גם אלה שעלו על הדשא נתנו כמיטב המסורת את המקסימום ואז קצת יותר. כי זה מה שאוססונה יודעת לעשות, ולכן במחצית הראשונה נותר הסקורר הפולני של בארסה מתוסכל בכל זאת. את תפקיד הגיבור הגדול לקח את עצמו בפעם המי-יודע-כמה מארק-אנדרה טר שטגן, כי ללא האינסטינקטים שלו בין הקורות הייתה המארחת יורדת להפסקה ביתרון מבטיח. במקום זאת, דווקא ברצלונה כבשה בדקה ה-45, וז'ול קונדה סיפק לא רק את הנגיחה הזו – באופן כללי היה לו משחק מצוין.

פתיחה מצוינת שלו לעונה. ז'ול קונדה (La Liga)

קונדה יודע שהגעתו של קאנסלו מסכנת את מעמדו בהרכב הפותח. כאשר רונאלד אראוחו יהיה כשיר, הציוות של האורוגוואי עם אנדראס כריסטנסן במרכז ההגנה נראה אופטימלי, בעוד הפורטוגלי יתפוס את עמדת המגן הימני. קונדה יהיה, אם כך, שחקן רוטציה, אבל הוא חושב שהוא ראוי ליותר – וההופעה אתמול מוכיחה זאת. באופן כללי, התחרות תהיה משמעותית יותר בזכות נוכחותו של קאנסלו, וזה בדיוק מה שברצלונה הייתה צריכה. כדורי הרוחב של המגן החדש היו טובים אתמול במהלך חצי השעה שקיבל על הדשא, ולבנדובסקי עשוי להיות מרוצה יותר אם יקבל אספקה כזו על בסיס שבועי.

עם זאת, אוססונה השוותה ל-1:1 אחרי שקאנסלו נכנס, וזה היה הזמן לשלוח למערכה גם את ז'ואאו פליקס בדקה ה-80. הוא לא הספיק לעשות הרבה בפרק זמן כה קצר, אבל השתלב לא רע, והשתתף בחגיגות שער היתרון. הפעם, בניגוד לעונה שעברה, שחקן אוססונה ספג כרטיס אדום בגין עבירה (גבולית ביותר) על לבנדובסקי, והפולני חגג עם המון אמוציות אחרי ששם את הכדור ברשת מהנקודה הלבנה. אפשר היה לראות עד כמה סגירת המעגל הזו חשובה לו. ההשעיה מ-3 משחקים אחרי המשחק בפמפלונה אשתקד לא הייתה פשוטה עבורו.

רוברט לבנדובסקי כובש את שער הניצחון (רויטרס)

דבר אחד היה זהה למשחק ההוא בנובמבר שעבר – את שער הניצחון שוב הינדס פרנקי דה יונג. אז שלח ההולנדי כדור ארוך מושלם לראשו של ראפיניה, והפעם הוא סיפק מסירה מושלמת ללבנדובסקי שנפל ברחבה. היה זה פרס נאות להולנדי על הופעה נפלאה. הוא שוב היה השחקן הדומיננטי ביותר של ברצלונה על המגרש, וחשיבותו רק הולכת ומאמירה.

זוכרים כיצד ההנהלה ניסתה למכור אותו בכוח, בניגוד לרצונו, למנצ'סטר יונייטד לפני שנה? התעקשותו להישאר מצדיקה את עצמה בכל ההיבטים, ועונתו החמישית של דה יונג במועדון עשויה להיות הטובה ביותר. לבנדובסקי חתום על השער, קונדה וטר שטגן עשו את שלהם, ויהיה מסקרן מאוד לראות כיצד תתפתח העונה של שני הפורטוגלים החדשים, אבל דה יונג הוא איש המפתח האולטימטיבי.