נבחרת ישראל עד גיל 21 באווירה חיובית במיוחד אחרי הנקודה היקרה שהצליחו להשיג נגד נבחרת גרמניה בכותאיסי. כמו כל טורניר גדול, הצלחת המשלחת הישראלית תלויה בהרבה פרמטרים וכל עוד הבטן שבעה ושמחה אפשר לעשות הכל. כחלק מההכנה של הנבחרת עוד ממחנה האימונים בפולין, הצטרף למסע השף יהודה עמר, זוכה העונה השביעית של מאסטר שף.
עמר בן ה-39, זוכה להיות קרוב לשחקני העתיד של הכדורגל הישראלי ונראה שהוא נהנה מכל רגע למרות העבודה הקשה שהיא להשביע את השחקנים. בהצצה מיוחדת, יהודה עמר מספר בראיון מיוחד ל-ONE על התחושות להיות השף, ההתרגשות הגדולה אתמול, התגובות מההורים של השחקנים, התבלינים והמצרכים שהתעקש להביא מישראל והגעגועים לבית ולמשפחה.
מתי התחלת לבשל לשחקני הנבחרת?
"הייתי איתם פעם ראשונה בפולין במסגרת מחנה האימונים, זה יצא במקרה דרך חבר שהציע לי והגעתי. איך אומרים באתי ונדלקתי. הצוות והאנשים זאת אווירה מטורפת וכל רגע זאת חוויה".
"באתי ונדלקתי". יהודה עמר (פרטי)איך זה להיות מזוכה מאסטר שף למאסטר של הנבחרת? אתה גם מאוד פעיל ברשתות החברתיות.
"זה נכון שאני די פעיל ברשתות, בטלוויזיה, כל דבר שאני יכול להביא איתי שיכול לעזור לנבחרת אני אביא . מעריכים מאוד ואוהבים את זה. אני אוהב מאוד את מה שאני עושה”.
מה אתה יכול לספר על האווירה בתוך השף של הנבחרת? איך זה ללוות אותם צמוד צמוד?
"כשמגיעים למקום חדש, למטבחים שהם לא שלנו זה לוקח זמן. זה לא לוקח יום אחד. צריך תמיד לזכור שזה לא אותו אוכל ולא אותו בשר. האנשים והשפה, הרבה קשיים בדרך. צריך להתמודד עם הקשיים האלה בתור שף, אני באופן אישי הבאתי את כל התבלינים שלי ואת הפרודוקטים מהארץ. הפפריקה, המלח הגס, הטחינה של הר ברכה, הסילאן, הכורכום, זרעי הכוסברה וכל התבלינים לחריימה הבאתי מישראל”.
כל יום אתה מכין משהו אחר?
"חד משמעית. זה כל יום להמציא את עצמך מחדש. יש לנו ארבעה פרודטקטים שאיתם צריך להסתדר לכל התקופה - בשר טחון, כרעיים, שוקיים וחזה עוף. אני רוצה לייצר כל יום משהו חדש, צהריים וערב, שלא ישעמם. מבחינתם דגים זה סלמון, בכל מיני דרכים. הפעם זה טריאקי עם עם ברוקולי וירוקים”.
ממציא את עצמו מחדש. יהודה עמר (פרטי)איך התגובות שאתה מקבל?
"הכי כיף כשאני מקבל הודעות מההורים שהילדים שלהם מרוצים. הם אומרים שאני מביא להם את הבית. ששחקן יוצא ואומר איזה טעים זה אושר עילאי, כשהם אומרים איזה כיף שאתה איתנו ואלה דברים שנותנים לי כוח לעמוד על הרגליים”.
איך הצטרפת לנבחרת?
"מי שקישר אותי זה לידור מאמן הכושר, הוא הציע לי להצטרף למחנה האימונים בפולין, גיא לוזון ראה אותי גם ברשתות. אני מעבר לזה השף של מלון שרתון תל אביב. יש לי ידע כי כל הקבוצות ספורט שהיו באות במסגרות האירופיות להתארח בישראל ביקרו אצלנו במלון, כך שיש לי התמחות לבשל לספורטאים”.
נהנים מבישוליו של יהודה עמר. שחקני הנבחרת הצעירה (איציק כלפי)לבשל לכל כך הרבה אנשים מצריך הרבה הכנות?
"זה מתחיל מאוד מוקדם בבוקר. כל יום אני מגיע למטבח, לוקח את הרשימה של ואז אני קופץ לשווקים פה, קונה מוצרים ומקבל השראה תוך כדי. פתאום יש איזה בורגול על המדף, אני מעלה אותו בציר, עושה קדירה. כל פעם משהו אחר”.
לארוחת השישי מה אתה מכין?
"היום התפרענו. דאגתי שיביאו לי מטביליסי שזה 3 שעות נסיעה שוק טלה, זה היה בתנור 3 שעות ובדרך לעוד 4 שעות. יש קציצות דגים מרוקאים, קציצות בקר עם בשר מקורמל. הכנתי להם, איך לא, חלות לשישי שירגישו את הבית אחרי המשחק הגדול שהם נתנו. לשישי צהריים הכנתי לצוות חלות עם שניצל ואפילו שווארמה. דג סלמון אפוי בתנור, סלטים כמו של בית".
איך הייתה האווירה אחרי המשחק?
"הלך לי הקול אחרי המשחק, אני עוד צרוד. מרגש מאוד ללוות אותם מקרוב. חשבתי שלבשל זה המתח, אבל להיות ביציע ולראות את הילדים שמחים זה המתח האמיתי ו-וואו אחד גדול. אני כבר חלק מהם, שחקנים אומרים לי ‘הייתי טוב בזכות האוכל’, זה משמח ושווה את הכל".
"שחקניום אומרים לי 'הייתי טוב בזכות האוכל'". יהודה עמר (פרטי)מבחינה אישית השארת בטח משפחה, יש געגועים?
"ברמה האישית זה לא פשוט. קשה להיות רחוק בלי השבת בבית עם אשתי היקרה דניאל והילדים. אני רגיל שהיא מכינה את השבת ועכשיו אני צריך להכין את השבת בלעדיה, יש מלא געגועים. קשה לשמוע את הילדים מתגעגעים בשיחות הטלפון הדברים האישיים שהם לא קלים. הם רגילים שאני בבית יש את הקשיים האלה, אבל מתגברים על זה. בסוף יש לנו מטרה, אני רואה בזה כמו שליחות, כמו מילואים לכל דבר. כשהצוות המקומי שמע שאני זוכה מאסטר שף, שזו תחרות עולמית, התלהבו".
גיל כהן ותורג'מן אחרי המשחק נגד גרמניה