אין יותר מבאס בספורט מלסיים במקום השני. להגיע עד לסיום, או לפחות עד לגמר, ובסוף לצאת בידיים ריקות. כשמדובר בהצלחה קבוצתית האכזבה אולי מתחלקת לכל הפרטים שקיימים בה, כמו הפסד בגמר ליגת האלופות או הגעה למקום שני בטבלה ואז התדמית יכולה להידבק בין היתר למועדון בצורה הכוללת.
אם מדברים על אדם ספציפי שבאופן תמידי לא מצליח להיות מספר 1, בעברית אנחנו נדמה אותו לסגן המפורסם ביותר בהיסטוריה שמעטים מכירים - ישוע בן גלגולא, שמוגדר לפי היסטוריונים כסגנו של בר כוכבא. דוגמה מובהקת למספר 2 באירוע היסטורי של העם היהודי, אבל אף אחד לא יודע את שמו.
ארון גורדון הוא הדוגמה המובהקת בעידן המודרני של ה-NBA לסגנו של בר כוכבא. מאז שסיים את התיכון ונבחר ל-MVP של אליפות העולם לנוער, הפורוורד אף פעם לא היה המצטיין במקום אליו הגיע. תמיד היה מישהו שהיה מעליו - בין אם בתחרויות אישיות, בין אם במסגרת הקבוצתית ובין אם מסתכלים בראיה רחבה יותר על כלל ארצות הברית. גורדון לעד יופיע בסרטוני היילייטס של הליגה הטובה בעולם, אבל ארון התארים שלו ריק לחלוטין. בארצות הברית לא מקבלים מדליה על מקום שני, אולי רק חיבוק ומילים חמות מהמנצח הגדול. אפילו בבית הוא רק הילד השני.
ארון גורדון וניקולה ווצ'ביץ'. תמיד כינור שני (רויטרס)ההתחלה של גורדון, כאמור, הייתה מבטיחה. הוא סומן כאחד הפרוספקטים הגדולים של דראפט 2014, אבל עדיין נחשב רק לפאוור פורוורד השני בטיבו אחרי ג'בארי פארקר שנבחר בבחירה השנייה. גם תשע שנים אחרי הדראפט גורדון הוא רק השני ברשימת הטובים ביותר שיצאו ממנו בגלל ששלושה מקומות מתחתיו נבחר ג'וליוס רנדל.
גורדון נבחר במקום הרביעי ועבר לאורלנדו מג'יק, שהתפתחה להיות קבוצת מרכז טבלה קלאסית שמדי פעם מצליחה להבליח לפלייאוף. גם שם, למרות שקיבל תפקיד מרכזי, הוא עדיין היה כינור שני לניקולה ווצ'ביץ'. במהלך התקופה שלו שם הוא מיתג את עצמו כאתלט על והתמקד בעיקר בשואו, אז הוא הלך לתחרות ההטבעות.
הוא היה די מתחת לרדאר. עונה שנייה בליגה, עדיין ניסה להתאקלם ולקבל הכרה מסביבו בזכות היכולות שלו ולא בזכות המיקום שלו בדראפט או הפוטנציאל שלו, אז הוא לקח את חברו טוב סטאף הדרקון הקסום (הקמע של המג’יק) והחלו לעבוד על הטבעות שלו נראו בתחרות מאז ומעולם ביחד. התוצאה הייתה כמעט מושלמת עם ריחופים, סיבובים ואפילו ישיבה(!) באוויר בדרך לאחת מתצוגות ההטבעה הגדולות בהיסטוריה, אבל כרגלו סיים במקום השני, מתחת לזאק לאבין.
ארון גורדון (רויטרס)הרשת געשה, הוא הרגיש נשדד וכולם הרגישו כמוהו. הוא הפך לשם החם בליגה ומאותה נקודה, גורדון הרגיש שהוא יכול רק לעלות. את היכולות האתלטיות הוא הראה, עכשיו זה הזמן לניצוצות על המגרש. הוא היה המרכז של הפרוייקט הצעיר שנבנה בפלורידה, יחד עם מו במבה וג’ונתן אייזיק לידו, הם הרכיבו צוות גבוהים שיכול להיות מלהיב הגנתית והתקפית בו זמנית. בעונת 2017/18 הוא היה אחד המצטיינים בקבוצה וסיים עם 17.6 נק’ ו-7.9 ריב’ בממוצע – הכי הרבה בקריירה – אבל אורלנדו התדרדרה עד למקום ה-14 במזרח. כן, הפעם גורדון שני מהסוף.
ב-2020 הגיעה נקודת המפנה הראשונה. AG חווה ירידה משמעותית ביכולת ובמספרים (14.4 נק’ למשחק ו-43% מהשדה ב-32.5 נק’ בממוצע), מה שגרם לו לנסות לחשב מסלול מחדש. אז הוא שב לתחרות ההטבעות בסוף שבוע האולסטאר במיאמי בפעם האחרונה בהחלט כדי לזכות בתואר ולנער מעליו את העונה הרעה. הוא עשה הכל מושלם, כולל הטבעה עם קפיצה מעל 2.29 מטרים העונים לשם טאקו פול, אבל מול היריב הביתי (דריק ג’ונס ג’וניור) ועם שיפוט ביתי (דוויין ווייד), הוא קיבל רק 47 נק’ מול 48 של ג’ונס בדאנק המכריע.
ארון גורדון מטביע מעל טאקו פול (רויטרס)הרשת שוב געשה, גורדון הבטיח כי לא יחזור יותר לתחרות בגלל חוסר ההערכה והוא ייזכר לעד בתור אחד המטביעים הגדולים ב-NBA, אבל כשיסתכלו במספרים יגלו שהוא הפסיד שלוש פעמים בתחרות ההטבעות (ב-2017 לא עבר את השלב הראשון). המנטליות נותרה למטה, למרות ההגעה לפלייאוף, ואת עונת 2020/21 החל כשבר כלי אחרי שנפצע ונטש את הבועה. כשהמג’יק החליטו לשנות מסלול לכיוון של בנייה מחדש, גורדון הועבר בטרייד לדנבר נאגטס תמורת שחקנים חסרי משמעות. זאת הייתה נקודת המפנה השנייה והחשובה ביותר.
גורדון הבין שהוא כבר לא יהיה בר כוכבא בקבוצתו החדשה. ניקולה יוקיץ’ בדיוק זכה בתואר ה-MVP לראשונה בקריירה, לצידו משחקים ג’מאל מארי המלהיב ומייקל פורטר ג’וניור בעלי הפוטנציאל הגבוה ושהוא מגיע למקום עם דרישות אחרות. פתאום מלהיות שחקן שיוצר לעצמו הוא הפך לשחקן שאמור להיות חלק ממשהו גדול יותר. אבל שוב, להיות הסגן זה כנראה בדם שלו.
ארון גורדון, ג'מאל מארי וניקולה יוקיץ'. אימץ את תפקיד הסגן (רויטרס)מארי קרע את הגיד אכילס באפריל 2021 והושבת לאורך כל העונה שלאחר מכן, פורטר ג’וניור אובחן עם בעיות בגב שלא אפשרו לו לחזור במשך עונה שלמה ושוב ניצב גורדון בעמדה שהוא מכיר היטב – להיות מספר 2 של סנטר מוכשר מחבל הבלקן שיכול לעשות הכל על המגרש. בניגוד לווצ’ביץ’ המונטנגרי, יוקיץ’ הסרבי עושה זאת כנראה ברמה הגבוהה ביותר שנראתה לשחקן בגובה שלו, כך שב להיות מספר 2. הוא סיים כקלע השני בטיבו בקבוצה (15), הריבאונדר השני בטיבו בקבוצה (5.9) והשחקן עם האחוזים השניים בטיבם מהשדה בקבוצה (52%, כמו ג’ף גרין), אבל העונה נגמרה רק במקום השישי במערב והפסד לאלופה לעתיד גולדן סטייט.
למרות שמארי ו-MPJ חזרו, המספרים של גורדון רק עלו בכל פרמטר חוץ מהאחוזים מהעונשין. העונה הסביבה שלו העידה כי החל להתאמן ולהסתובב עם אנשים בעלי מנטליות שונה ממה שהיה רגיל אליהם והוא הפך לאחד משחקני ה-2 way הטובים בליגה, כשאפילו היה דיבור על בחירה לאולסטאר. בסדרת חצי הגמר הוא שמר על קווין דוראנט, בגמר המערב על אנתוני דייויס ולברון ג’יימס ובגמר הוא שומר על ג’ימי באטלר, כאשר במשחק האחרון הוא אפילו תפקד כסנטר ברבע האחרון בו דנבר ברחה להפרש 18.
ארון גורדון חוגג (רויטרס)“אני לא יודע למה אני מקבל את המשימות הקשות בהגנה, כנראה זה בגלל הוורסטיליות שלי, או הרצון שלי. אני פשוט רוצה לעזור לקבוצה לנצח, זה הכי פשוט. אני לא מחפש קרדיט, אני מחפש ניצחונות. לא אכפת לי אם אני קולע 0 או 50 נקודות כל עוד אני משאיר חותם על המגרש ועוזר לקבוצה שלי לנצח”.
את הדברים הללו אמר מספר דקות אחרי המשחק הראשון של הגמר מול מיאמי היט, בו קלע 12 נקודות מהירות שעזרו לנאגטס לפתוח פער ברבע הראשון. זה בדיוק מה שקרה גם במשחק הרביעי. יוקיץ’ הראה קצת קושי בהתקפה, אז גורדון לקח על עצמו יותר והחזיר עם שיא קריירה בפלייאוף של 27 נקודות. הוא זה שהיה שם כשכל השחקנים היו אבודים בשביל לבצע מהפך ברבע השני ולשמור עליו ברבע הרביעי. ועוד זה קרה במיאמי, מול העיניים הצופות של דוויין ווייד. הנקמה הפרטית שלו הושגה.
ארון גורדון מטביע. נקמה אחת הושגה (רויטרס)אמנם הסדרה הזאת תהיה רשומה על שמם של יוקיץ’ ומארי, אבל גורדון כבר אימץ את תפקיד הפועל השחור. בגיל 27 הוא נכנס לשנתו הראשונה בחוזה החדש על סך 86.6 מיליון דולר לארבע שנים, סכום מצחיק בהתחשב במחירים שרצים בשוק לשחקנים ברמתו ובגילו. הוא הבין שהוא צריך לבצע וויתורים אישיים, בין אם כלכלית ובין אם מורשתית, כדי להיות חלק ממשהו גדול יותר ולהכניס עוד משהו מוזהב לארון גם מהתקופה שלו ב-NBA.
הלילה (בין שני לשלישי, 03:30) הוא יכול להיות חלק מהיסטוריה בדרך שהוא כנראה לא צפה כשנכנס לליגה. הוא יעלה על הפרקט כשחקן שנבחר הכי גבוה בדראפט מבין השחקנים הרשומים בסגלים של שתי הקבוצות, כשהוא הפאוור פורוורד הטוב ביותר על המגרש עם הקבוצה הטובה ביותר בליגה באולם הגבוה ביותר בליגה, כשקבוצתו מובילה 1:3 בסדרה ורחוקה ניצחון ראשון מתואר ראשון בגמר הראשון של הפרנצ’ייז אי פעם.
אמנם הוא שוב יראה שחקן אחר מניף את התואר האינדיבידואלי ושוב הוא יסיים ככינור שני לפנים של הקבוצה, אבל הפעם יהיה הרבה יותר קשה לשכוח את שמו במסע הקסום שנקרא עונת 2022/23 של דנבר נאגטס. סוף סוף כולם ידעו מי היה הסגן של בר כוכבא.
ארון גורדון. ניצחון אחד מלהיות סוף כל סוף ראשון (רויטרס)