דמעות של אושר מהולות בעצב, רכבת הרים רגשית, לא משנה איך תתארו זאת או איך תסתכלו ואפילו כיצד חוויתם את הפוזשנים האחרונים של משחק חצי הגמר בין הפועל ירושלים לטנריפה בפיינל פור ליגת האלופות של פיב״א, נראה שעין אחת לא נותרה יבשה אצל אנשי הקבוצה. השמחה כמובן שהייתה שם, אך היו גם את מי שהבהירו וביקשו להישאר מרוכזים בטח לאור העובדה שקבוצתו של אלכסנדר דז׳יקיץ׳ רחוקה 40 דקות מתואר היסטורי.
״זה היה סופר קשה״, הודו בסביבת הקבוצה אחרי ה-68:69 הדרמטי, אך המראות אולי מספרים טוב יותר את סערת הרגשות שעברה על הקבוצה, זאק הנקינס התראיין בקול חנוק כשנשאל על המשחק ועל הימים הקשים שעוברים על מאמנו. ״אנחנו אוהבים את הבנאדם הזה״, אמרו גורמים בסביבת המועדון. חשוב להבין כי רגע לאחר הישמע הבאזר הסופי הרגע שייחרט בתודעה של עולם הכדורסל היה זה שבו אלכסנדר דזי׳קיץ׳ יורד מהפרקט בוכה ושניות ספורות לאחר מכן בעלי הקבוצה אייל חומסקי ניגש לחבק אותו ולאחר מכן קפטן הקבוצה איתי שגב, הרי אין ספק שהסיפור הכי גדול של הפיינל פור הוא זה של המאמן הסרבי.
ברמה המקצועית, הרי ברור שירושלים, מחזיקת גביע המדינה ומי שרחוקה 40 דקות של כדורסל מהנפת גביע נוספת, הפעם גביע אירופי, כזה שיכול לסמן אקורד סיום מתוק במיוחד לקראת מעבר אפשרי מליגת האלופות של פיב״א ליורוקאפ כמעט כמו זה של וירטוס בולוניה ואולי בעצם בדיוק כמו זה של בולוניה הרי ברור וידוע לאן מתן אדלסון, בעלי הקבוצה מכוון ליורוליג. ועדיין, האדומים מהבירה מודל 2022/23 הוא כזה שכבר אפשר להכריז עליו כמודל משובח, כזה שעבר קשיים ורגעי מבחן רבים, והעונה שלו מיוחדת במינה. היא אולי לא הקבוצה הכי נוצצת, ולא הכי מיוחדת, אבל הפועל ירושלים היא קבוצה, כזו שתדע למצוא את הדרך להקשות ולבלגן וגם להשיג את הניצחון.
תגובות הפועל ירושלים לאחר ההישג״שרדנו״, אמרו במועדון, ובהתחשב בנסיבות האמרה הזו היא אמרה חזקה אך כזו שגם מובנת. לראשונה העונה הפועל ירושלים פגשה יריבה שונה מכל אלו שניצבו מולה, כזו שיכולה להציג עומק ואורך עימם חניכיו של דז׳יקיץ׳ לא התמודדו העונה, קליעה, יכולת הוצאה לפועל וכן יש גם את התואר הזה שנקרא האלופה המכהנת שהפך אתמול לאלופה היוצאת. דרמות במשחק לא חסרו, ויש מי שיגידו שהסוף של המשחק נראה כמו נס שהזכיר נסים אחרים בצבעים אחרים. כזכור, מכבי תל אביב מול צסק״א אי שם במילאנו, בכל זאת פיגור סמוך לשניות הסיום, שלשה קריטית, סל ניצחון ומבט אחרון פנוי לסל עוצר נשימה ומחסיר פעימות, וכמובן כאשר הכדור לא בדיוק באזור החיוג של הטבעת. כל אלו היו אתמול.
אוהדי הקבוצה הירושלמית חיכו ליד אוטובוס הקבוצה בכדי לראות את גיבורי המשחק, אלו שהשאירו את חלום התואר האירופי ואולי את השנה הכי טובה של המועדון מאז 2004 בחיים. השחקנים כולם ישבו האחד ליד השני וחיכו לאחרוני חבריהם שיגיעו לאוטובוס רגע לפני היציאה חזרה לכיוון הריזורט. בעלי הקבוצה אייל חומסקי לא עזב לרגע את הטלפון, בכל זאת כולם נרתמים למטרת העל החדשה והמיידית, זו שקודמת לגמר ואמורה להיות גם זו שאולי תעשה את ההבדל - הבאת אוהדים נוספים, רכבת אווירית של ממש, ובמועדון מכוונים לשים את ידיהם על כל כרטיס אפשרי שרק יוכלו ליום ראשון הקרוב.
לא עזב את הטלפון. חומסקי (ראובן שוורץ)בינתיים סיפור אהבה חדשה בין מחנות האוהדים הולך ומתגבש לו כאשר במהלך המשחק אוהדי בון החלו לעודד את הפועל ירושלים במהלך לא צפוי כמעט כמו זה של אוהדי מלאגה שעודד דווקא את טנריפה. מסתבר כפי שהסביר אוהד הקבוצה שהצדדים נפגשו בלילה שקדם למשחק ונוצר שם חיבור שכלל גם כמה שירים. מחר בכל אופן כנראה שהאהבה ההדדית תיפסק לפחות ל-40 דקות של משחק גמר ואולי קצת יותר.
עוז בלייזר אמר לאחר המשחק: “קשה להסביר את התחושות שיש עכשיו, טירוף, אני גאה בחבר׳ה כל כך. כיף להיות חלק מהחוויה הזו ואני חושב שה-DNA שלנו הופיע עוד פעם. העבודה לא נגמרה צריך עוד אחד לא מסתפקים״.
על כמה זה היה עבור דז׳יקיץ׳: ״המון, אנשים לא מבינים כמה אהבה והערכה יש לנו אליו, הוא המנהיג שלנו האבא הרוחני שלנו, אנחנו כל כך רוצים את זה בשבילו. זה היה מבאס כששמענו את הידיעה כולנו חיבקנו אותו והיה לנו כל כך כואב בלב בשבילו ואין דבר שאנחנו רוצים יותר מאשר לעשות את זה בשבילו. כל כך מגיע לו״.
אלכסנדר דז'יקיץ' בוכה בסיום (ראובן שוורץ)על האוהדים: ״מדהים, להגיע למשחק פה ולראות את התמיכה מהצד, טירוף, טירוף, ומגיע להם וכמו שאמרתי גם מגיע להם עוד גביע. אנחנו לא מסתפקים בזה ורוצים עוד אחד״.
על מה גרם למהפך ברבע השני: ״ידענו את התוכנית משחק שלנו וידענו להקשות עליהם, הבאנו אותם לקצב משחק שלנו ובחצי השני הוארטס עשה לנו את מה שהוא יודע לעשות והיה מאוד קרוב לקחת את המשחק, אבל בצד שלנו יש הרבה חבר׳ה עם לב ויש לנו אחד דינו״.