אדוארדו קמאבינגה לא אוהב לשחק כמגן שמאלי. הוא הצהיר על כך קבל עם ועדה כאשר נדרש לסוגיה בראיון לטלוויזיה צרפתית אחרי ניצחונה של ריאל מדריד על צ'לסי ברבע גמר ליגת האלופות. "זה לא בשבילי, וזו בכלל לא העמדה שלי, אבל אני מוכן לעשות הכל למען הקבוצה", הוא הדגיש. אולי אחרי המופע אתמול נגד מנצ'סטר סיטי בחצי הגמר, הוא יתחיל לחבב קצת יותר את התפקיד שהותאם לו לגמרי במקרה, והפך לפתע לכרטיס הכניסה שלו להרכב של קרלו אנצ'לוטי בסנטיאגו ברנבאו.
אחרי הכל, בתום עונתו הראשונה בספרד היה קמאבינגה מתוסכל למדי. הוא ציפה, משום מה, שיוכל לפלס את דרכו למערך על חשבון קאסמירו, לוקה מודריץ' או טוני קרוס תהיה קלה יותר ממה שקרה בפועל. הוא לא הפגין את הסבלנות המתבקשת, ובתקשורת אף נפוצו הדיווחים על רצונו לעזוב בהקדם. לשמחתם של כל הצדדים, האופציה הזו נותרה בגדר דיווחים בלבד, וב-2022/23 – אחרי עזיבתו של קאסמירו למנצ'סטר יונייטד – היה חלקו של קמאבינגה משמעותי הרבה יותר, אבל גם הוא לא העלה בדעתו כי את הדרך המהירה ביותר הוא ימצא בזכות פציעה של לוקאס הרננדס.
כן, חוסר המזל של כוכב באיירן מינכן היה באופן ביזארי למדי המזל של קמאבינגה. הוא קרע רצועות בברכו בתחילת המשחק הראשון בגביע העולם מול אוסטרליה, ולכך הייתה תוצאה כפולה. אחיו, תיאו הרננדס, נכנס להרכב נבחרת צרפת במקומו ועשה עבודה נהדרת, ובמקביל היה צריך המאמן דידייה דשאן לאלתר כדי לקבוע את זהות הגיבוי לעת צרה. הוא בחר להמר על קמאבינגה, ושיתף אותו לצורך כך בתפקיד הלא מוכר במשחק חסר חשיבות מול טוניסיה בסיום שלב הבתים. ואולי זה בכלל נגמר בהפסד, אבל קמאבינגה הוכיח את עצמו מעל ומעבר.
מככב בריאל בזכות האלתור של דשאן. אדוארדו קמאבינגה מול ברנרדו סילבה (רויטרס)הופעתו השנייה בקטאר הייתה כמחליף בגמר, במרכז המגרש – והוא היה חלק אינטגרלי מהמפנה בדרמה שהתפתחה שם, אבל אנצ'לוטי כבר שם לב לרעיון החדשני, ויישם אותו בריאל מדריד כאשר זו נקלעה למצוקת מגנים שמאליים. והרי לכם התוצאה. גם אם הוא לא מת על העמדה, העמדה מתה עליו, ואתמול הייתה זו כנראה הופעתו הטובה ביותר בחייו כמגן שמאלי. במה שמוגדר כ"גמר האמיתי" של ליגת האלופות, מול היריבה החזקה ביותר שאפשר לדמיין, הוא גם עשה עבודה הגנתית יוצאת דופן מול ברנרדו סילבה, וגם בישל את השער שנכנס באופן מיידי לפנתאון.
הכל היה מושלם במהלך הזה. המסירה העדינה של מודריץ' הייתה מעשה אמנות. קמאבינגה פרץ לאורך המגרש כאילו שחקני היריב לא היו קיימים כלל. ואז ויניסיוס, שהבקיע את כל השערים הקודמים שלו העונה מותך הרחבה, החליט שהוא צריך להוסיף עוד משהו לרפרטואר המופלא שלו ושחרר טיל ממרחק. האם היה לאדרסון סיכוי? על כך רק השוער הברזילאי עצמו יוכל להעיד בכנות, אבל זה היה רגע שמשנה מומנטום – והרי ריאל מתמחה בזה. היה חיה על הרגעים האלה ומניפה את הגביע בזכותם פעם אחר פעם.
ויניסיוס ואדרסון מחליפים חולצות. מתפרצת קטלנית (רויטרס)היה זה בדקה ה-36, ומנצ'סטר סיטי הייתה לכאורה בשליטה, עם 6 בעיטות למסגרת של טיבו קורטואה לעומת אפס עגול של המארחת. על כך טען אחרי שריקת הסיום מודריץ' שקבוצתו פשוט הייתה צריכה לגלות סבלנות, כי בכל מקרה לא היו איומים של ממש על השוער הבלגי המצטיין שלהם. במשחקים מול החבורה של פפ גווארדיולה, אתה לא יכול לצפות לאחוז גבוה של החזקת כדור לאורך כל 90 הדקות. צריך להשלים מראש שהוא יהיה ברגלי היריבה, ואז לנסות להגביל אותה בכל הקשור ליצירת המצבים. את זה עשתה אלופת אירופה בצורה נהדרת, ועובדה היא כי ארלינג הולאנד לא בדיוק נראה כמו רובוט אתמול. הוא היה בשר ודם – חלוץ גבוה שעובד קשה ומחפש את הכדור, אבל לא ממש מקבל אותו.
אחרי השער של ויניסיוס, מאזן הכוחות אכן השתנה. עד אז, שלטה מנצ'סטר סיטי בכדור ב-72 אחוזים מהזמן, אבל הנתון הסופי הצטמק ל-57 אחוזים, וזה אומר שריאל שלטה יותר אחרי שהכדור של הקיצוני הברזילאי שלה פגש את הרשת. בתחילת המחצית השנייה, היא אף איימה לתרגם את העליונות הזו לשער השני, בעוד המשחק של האורחת היה יעיל פחות. קייל ווקר נותר צמוד לקו על מנת לשמור על ויניסיוס, סילבה לא מצא את הדרך להסתדר עם קמאבינגה, ובאגף השני איבד ג'ק גריליש את העשתונות מול השמירה הקשוחה של דני קרבחאל שתפס יום טוב מאוד. האספקה לא הגיעה להולאנד, אז נותר רק שחקן אחד שהיה אמור להשפיע על המתרחש ולהחזיר את אלופת אנגליה לתמונה. לשחקן הזה קוראים קווין דה ברוינה.
שחקן הקלאץ' של סיטי. קווין דה ברוינה (רויטרס)הרבה אמוציות היו בהופעה של הבלגי אתמול. נחישותו לזכות בליגת האלופות רק הולכת ומתעצמת ככל שגילו עולה, ובחודש הבא הוא כבר יהיה בן 32. כאשר אילקאי גונדואן נתקל בכתפו של אנטוניו רודיגר וקיבל טיפול רפואי ממושך, לא יכול היה דה ברוינה לא להיזכר במפגש שלו עם הבלם הגרמני בגמר ליגת האלופות ב-2021 שהסתיים בשבר בארובת העין – הוא ירד אז בדמעות ונותר בצד המפסיד מול צ'לסי. בעונה שעברה הוא הבקיע ממש בפתיחת המשחק הראשון בחצי הגמר מול ריאל, בישל לגבריאל ז'סוס מיד לאחר מכן, והיה באופן כללי נהדר גם ב-3:4 במנצ'סטר וגם בגומלין. אלא שאז הוא הוחלף, וראה כיצד הקבוצה מתפרקת לפתע בלעדיו, כאשר הוא לא יכול להושיע. אז עכשיו, כל עוד זה היה תלוי בו, הוא ניסה לקחת את המשימה על כתפיו.
היה זה דה ברוינה שדהר במתפרצת בתחילת המחצית השנייה, אבל אז נעצרה הבעיטה החדה שלו לפינה הרחוקה בידו הימנית הארוכה של קורטואה. הרבה דם רע יש בין שני הכוכבים האלה, שגדלו ביחד בגנק וזכו בצוותא באליפות ב-2011, לצד אליניב ברדה. הם היו חברים טובים בנעוריהם, אבל היחסים עלו על שרטון, במיוחד אחרי שקורטואה "גנב" את בת הזוג של דה ברוינה. יודעי דבר מספרים כי השניים כלל לא מדברים זה עם זה בנבחרת, וכל מפגש עם השוער מעורר אצל הקשר רגשות חזקים למדי.
אין יותר מדי אהבה בין השניים. דה בריונה וקורטואה (רויטרס)בעונה שעברה צחק קורטואה אחרון, והפעם דה ברוינה לא יכול להרשות לעצמו לסבול זאת. ההחמצה הראשונה חיזקה עוד יותר את המוטיבציה שלו, הפנים האדימו עוד יותר למרות שנדמה היה שזה בלתי אפשרי, ובדקה ה-67 הגיעה הנקמה. ואולי הביצוע של הג'ינג'י היה מרהיב פחות מזה של ויניסיוס, אבל השורה התחתונה הייתה זהה – טיל מחוץ לרחבה, בערך לאותה פינה. וכמו השער של ריאל, השוויון של סיטי הגיע בניגוד למהלך המשחק. דווקא כאשר היריבה הייתה עדיפה, הקבוצה השנייה כבשה.
צבע עורו של דה ברוינה הסגיר את המאמץ העצום שהוא ביצע. ולא רק הוא – גם יתר השחקנים על המגרש היו תשושים לקראת הסיום. אנצ'לוטי התמהמה כנראה קצת יותר מדי, אבל הוריד בסופו של דבר לספסל את הוותיקים שלו בדקות האחרונות. אולי, אם אורליאן טשואמני היה נכנס במקומו של קרוס מוקדם יותר, הוא היה משפיע יותר על המתרחש מול העורף המותש של האורחת – כי הרי גם כך הוא כמעט הכניע את אדרסון בזמן פציעות בבעיטה נפלאה נוספת מחוץ לרחבה. זו יכולה הייתה להיות סיומת סטייל ריאל, כי הדקות האלה שייכות לה באופן כמעט מסורתי, אבל השוער הצליח לעצור הפעם.
מנע הפסד. אדרסון (רויטרס)ואם אנצ'לוטי, שהפגין המון רגשות על הקווים ואפילו ספג כרטיס צהוב בגלל ויכוחים עם השופט, עשה את השינויים מאוחר יותר, הרי שגווארדיולה לא עשה אותם בכלל. אולי למאמן הקטלוני עדיין יש סיוטים אחרי החילוף הלא מוצלח של דה ברוינה לפני שנה, אבל זו לא סיבה להשאיר את כל השחקנים העייפים על הדשא עד לשריקת הסיום, כאשר ריאד מחרז, חוליאן אלברס ופיל פודן משתוקקים להיכנס ולהוסיף כוחות רעננים למערכה. אולי הם היו מסוגלים לסכן את קורטואה, כפי שטשואמני עשה בצד השני – ואז מנצ'סטר סיטי הייתה חוזרת לממלכה עם ניצחון. גם זה לא היה מבטיח דבר מול ריאל שלא נכנעת לעולם.
במצב הנוכחי, השוויון נשמר – והוא היה כנראה מוצדק על סמך יחסי הכוחות על המגרש. שתי הקבוצות רשאיות להרגיש מאוכזבות מכך שלא ניצלו את היתרון היחסי שהיה להן בשלבים מסוימים, ואת ההכרעה הן יידרשו לחפש בשבוע הבא. מנצ'סטר סיטי תבוא עם יתרון הביתיות, לזכות ריאל יעמדו המנטליות והמסורת. ואם יש לפורטונה רצון לצחוק, היא עוד עשויה להפגיש בגמר בין שני המגנים השמאליים המצטיינים מצרפת – קמאבינגה נגד תיאו הרננדס של מילאן. לוקאס הרננדס, שעדיין נמצא בתהליכי שיקום מהפציעה, יוכל אז לצפות בקרב ולהיזכר שהוא היה אמור לפתוח על חשבון שניהם במונדיאל.
לא עשה חילופים. פפ (רויטרס)