"המחשבות רצות, הראש לא בכדורגל", תיאר יאיר הדר, שוערה של בית"ר נורדיה ירושלים, שהבקיע את הפנדל שהעלה את קבוצתו לליגה א’ על חשבונה של שעריים את שהתרחש ביום בהיר אחד כשקיבל הבשורה כי אימו, חני (53), חולה במחלה. זו הייתה תקופה בה היה שחקן של הפועל אשקלון, בימים שהייתה בליגת העל ובליגה הלאומית. הדר בן ה-25 תמיד סייע בניהול משק הבית, עוד מהימים שהיו מתגוררים בראשון לציון. היום הוא חזר לבית הוריו ומתגורר איתם באשקלון, לשם עברו אחרי 6 שנים בשפלה.
לפני שהדר התחיל לשחק בנורדיה, הוא פגש את שלומי לוי במסדרונות בית החולים ברזילי הממוקם בעיר הדרומית: "שוחחנו ארוכות על עתידו המקצועי", מספר לוי ל-ONE. "הרעב, הניצוץ, הרצון העז להיכנס שוב לכושר משחק ולמימוש הפוטנציאל, גרמו לי להבין כי אין ספק שיאיר יחזור במהרה לבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי. אני שמח על שלא ויתר לעצמו ושהעניק המון נחת למשפחתו ולסובבים אותו".
הדר הגיע בעונת 2015/16 להפועל אשקלון בקול תרועה ממכבי נתניה אחרי שעזב את מחלקת הנוער בהפועל ראשון לציון. ברוך דגו, קפטן הקבוצה באותם ימים הפנה את תשומת ליבו של שלומי לוי, דובר הקבוצה, כשאמר לו כי ליאיר פוטנציאל עצום ושהוא מהשוערים היותר טובים שראה וכדאי לרכוש את כרטיסו, כי לאחר מכן יהיה אפשר לומר שלהפועל אשקלון יש שוער ל-10 השנים הבאות. זה לא קרה, הרי עומס האימונים בשעות הבוקר והעבודה בשעות הלילה גרמו להדר לאבד ריכוז ולירידה טבעית ביכולת שלו.
הסיפור של יאיר הדר - שוערה בית"ר נורדיהתחילה השוער שיתף על המערבולת האישית שעבר בעקבות מחלת אמו: "אני אתחיל דווקא בזה שהספקתי לשחק בליגה הלאומית בגיל צעיר. למה אני מזכיר את זה? כי שם בעצם התחילה ההתדרדרות מהבחינה הזו לאחר שאימא שלי חני חלתה במחלה. עברתי משהו אישי שריסק אותי לליגות הנמוכות. אימא שלי, שתזכה לאריכות חיים, עדיין מתמודדת עם זה והיום מתנהלת על כיסא גלגלים. ככל שעבר הזמן זה הקשה עליי יותר ונכנסתי למקומות שלא הכרתי. אימא שלך באה אליך פתאום ומספרת לך שהיא חולה במחלה ואתה, בגיל כל כך צעיר, שחקן בליגה הלאומית שמקבל דקות, נכנס להלם.
"אני חושב שזו תקופה שהוכחתי את עצמי ויכולתי להמשיך לפרוח אלמלא מה שקרה בבית. זו הייתה תקופה שהנהלת אשקלון התחלפה והקבוצה נכנסה למקום לא טוב ממנו החלה ההתדרדרות, ואפשר להגיד שהעונה נקברה סופית עם הירידה שלה לליגה ג'. כשסיימתי את עונת 2018/19 בליגה הלאומית הגיעו אליי מספר הצעות מאותה הליגה ומליגה א'. ואשקלון, בשיא חוצפתה, לא שחררה אותי. גם עברתי תקופה אישית קשה וגם עשו לי בלגן. רצו להחתים אותי לעוד 2-3 עונות וסירבתי. אמרתי ש’אני רוצה לצאת לקבל דקות משחק יותר משמעותיות’".
עוד הוא מוסיף: "הדבר שנחקק בזיכרוני זה כשאמרו לי שיביאו שוער בעל ניסיון ואני אחכה. סליחה? אחכה למה? לזה שתקברו לי את הקריירה? אלו היו רגעי שפל מצד המועדון הזה. שיחקתי 13 פעמים בעונת 2018/19 בליגה הלאומית ואני חושב שהייתי לא פחות טוב ממי שעמד בשער לפניי. סוף העונה הגיעה והייתי צריך לעשות משא ומתן עם ליאור דגן ורובי רגב, המפרקים הזמניים באותה עת. אמרו לי שהקבוצה בפירוק ואין כל כך עם מי לדבר, אז כדאי להישאר כי הכרטיס שלי שייך להפועל אשקלון. משוער שמשחק כמעט חצי עונה בליגה הלאומית הפכתי לשוער ליגה ב' בגלל הכסאח איתם.
יאיר הדר (אדיבות גלעד אימס)"קיבלתי שוק של החיים כשחתמתי במכבי קריית מלאכי. לא הבנתי מה זה המקומות האלה ואיפה אני נמצא בכלל”, מספר הדר על הליגות הנמוכות. “תוך כדי המשכתי להתמודד עם מה שקורה בבית ובעיקר עם אימא שלי. אתה מוצא את עצמך מתאמן רק שלוש פעמים בשבוע, מתחיל קצת להשמין, להתדרדר ולא להיות בפוקוס. הפיתויים רק גברו ואני הלכתי לאיבוד. החיים שלי לא הפכו לקלים יותר, כל קבוצה ששיחקתי בה עשו לי את המוות, כאילו הייתה תחושה באוויר של ‘יאללה, נעשה הכל בשביל להרוס לו’. גם שניר נפתלי מהעונה שעברה הקשה עליי. אני בטוח שאני לא היחיד שעשה לו את זה.
"אלו היו ארבע שנים קשות. הייתי צריך לעשות תרגיל של ירידה לליגה ב' בכדי לעלות לליגה א' ולהשתחרר בסוף. אני לא מאחל את זה לאף שחקן. אתה מרגיש שכובלים אותך ומראים לך את הדרך החוצה מהכדורגל כולו, זה היה מגעיל. מי שחזק ממשיך לעמוד על שלו ולהוכיח גם לאנשים כאלה שכלום לא ישבור וכלום לא יכופף אותו. אני מכיר מספר חבר'ה שפשוט סיימו עם הכדורגל בגלל הדברים המכוערים האלה שקבוצות מרשות לעצמן לעשות.
"כשסיימתי עם קריית מלאכי בליגה ב', הגיעה הצעה ממכבי עירוני אשדוד. ברוך דגו, שמכיר אותי עוד מימי אשקלון, פנה אליי. הייתי צריך להגיע עוד הפעם לרובי ולדבר איתו. אמרתי לו ש’מונחת לי על השולחן הצעה מאשדוד ואני רוצה להשתחרר ולא יכול להישאר באשקלון’ (קבוצה ששיחקה כבר בליגה א'). את רובי זה לא עניין שהוא הורס לי את הקריירה ומבחינתו, אני שחקן של הפועל אשקלון ואין על כך דיון בכלל. זה היה רגע שפל בו עוד הזדמנות ברחה לי מהידיים. איכשהו הגעתי לנשר בצפון, צעירי אום אל פאחם ואז חזרתי לנשר. זה המקום שהביא אותי לחופשי".
יאיר הדר (אדיבות גלעד אימס)על הניצחון שהעלה את נורדיה לליגה א’: "באנו מאוד בטוחים בעצמנו. ידענו שאנחנו הולכים לנצח כי יש לנו חדר הלבשה מדהים אחרי שלא נתקלתי באחד כזה הרבה זמן. זה היה הפלוס שלנו ומה שהביא לנו את הכרטיס לליגה א'. לקראת המשחק מול שעריים הבנו כמה חדר ההלבשה שלהם לא בריא, הפוך משלנו וזה השפיע עליהם כי כולם ראו איך הם שיחקו. אני שמח שהצלחתי לשמור על נתונים יוצאי דופן העונה עם ספיגה של פחות מחצי שער למשחק כשספגתי 13 שערים בלבד העונה. זה לא רק בזכותי ואני רוצה להודות לרביעייה שלי בקו ההגנה שהיו שם לכל אורך הדרך".
על התמיכה מהמשפחה: "אימא שלי בבית ולא יכולה לצערי ללוות אותי. היא נכה על כיסא גלגלים, 100%. אבא שלי הגיע פעמיים לראות אותי השנה, אבל גם לו לא כל כך מתאפשר לצערי. הוא היה במשחק נגד מכבי קריית מלאכי ונגד מכבי שעריים במשחק בו עלינו לליגה א'. היה חשוב לי לתת הכל – לחזור לעצמי ולעשות טוב לאימא ולאבא שעוקבים אחריי ואכפת להם מאוד ממני. הייתי במרחק נגיעה מליגת העל עם הפועל אשקלון ואני שואף לחזור לרמות האלה".
השאיפות לעתיד: "הולך להיות קיץ מלא בעבודה קשה. אצטרך להשיל כמה קילוגרמים בכדי לחזור לעניינים כי באלי להגיע רחוק בעונה הבאה, ויש לי פוטנציאל, ואני מכיר את הרמות הגבוהות. העלייה עם בית"ר נורדיה החזירה אותי לחיים, נראה לאן הכל יתגלגל. הצעות מהליגה הלאומית כבר התחילו לזרום, אבל אני עדיין לא יודע מה יהיה איתי. אם בית"ר נורדיה ירושלים תרצה שאשאר, אשקול זאת בחיוב. אני בטוח שהם מבינים שאני רוצה להתקדם מקצועית ולא צפויים לעמוד בדרכי, אם אכן זה מה שיהיה".
(יאיר הדר (באדיבות גלעד אימס (אחר)על הקשר עם הקבוצות בהן שיחק בנוער: "אני לא בקשר עם ראשון לציון ואני יודע בוודאות שהם לא עוקבים אחריי, אבל נתניה דווקא כן. עופר בסון, מאמן השוערים של מכבי נתניה, מדבר איתי ואנחנו בקשר. הוא בירך אותי על זה שעליתי ליגה. אנשים מסתכלים ושומעים. בכל זאת, קבוצה מליגה ב' גברה על קבוצה מליגה א' עם עבר בלאומית וחלפנו על פניה כשעלינו ליגה על חשבונה.
“תודה גדולה לגליל בן שאנן, מאמן השוערים של סקציה נס ציונה, שתמך והיה לצידי לכל אורך הדרך, שרון גורמזנו ואפי סופר – הסוכנים היקרים שלי שעברו יחד איתי הכל. כאוהד בית"ר ירושלים בנשמה, זה להגיע לשחק שם, בטדי מול 30,000 צופים. זה חלום. אני צעיר, זה עדיין יכול לקרות", סיכם.
(יאיר הדר (באדיבות גלעד אימס (אחר)