אמש (רביעי) הלך לעולמו אחד מגדולי המשוררים העבריים, יהונתן גפן. באלבום המוכר “הכבש השישה עשר” כתב גפן מספר שירים מנקודת מבטו של ילד שהעתיד לפניו, ואחד דווקא מנקודת מבט אחרת שנקרא “היי, אני כבר לא תינוק”.
הכותרת של השיר עשויה להיות מעט מטעה, כי בזמן שהדובר שבו מדבר על כך שכבר התבגר בחלק מהמובנים, הוא חוזר ומדגיש שהוא עדיין גדל וחולם על דברים שיעשה בעתיד.
עבור ג’ארוד בואן המצב הוא דומה. מצד אחד, שחקנה של ווסטהאם רק בן 26 ויש לו עוד שנים רבות של כדורגל לפניו, כשבקיץ הוא גם עשוי לעשות מעבר גדול לקבוצה שמתחרה בצמרת.
ג'ארוד בואן, בדרך למעבר גדול? (רויטרס)מנגד, למרות האופציות לגדילה, בואן כבר לא תינוק. הוא הפך לכוכב הגדול בחלק ההתקפי של הפטישים בשנתיים האחרונות, כבר זכה בעבר לזימון לנבחרת אנגליה וכעת – דווקא בעונה חלשה של ווסטהאם – יוכל לרשום את שמו בהיסטוריה.
הפעם האחרונה שהקבוצה הצנועה מלונדון זכתה בתואר הייתה ב-1980, אז הניפה את הגביע האנגלי, כשבאופן כללי המועדון לא זכה ביותר מדי תארים בהיסטוריה שלו.
למרות זאת, נוצר מצב שווסטהאם – זו שמתחרה על ההישארות בפרמייר ליג – היא הלונדונית היחידה שנשארה במפעלים האירופים. הערב (חמישי) ב-22:00 היא תפגוש את גנט לגומלין רבע גמר הקונפרנס ליג ותנסה לעשות צעד נוסף לעבר הישג עצום עבורה של זכייה בתואר אירופי. כדי לעשות את זה אחרי ה-1:1 במשחק הראשון, הפטישים יהיו חייבים את ג’ארוד בואן בכושר שיא.
שחקני ווסטהאם ובואן מול גנט, חייבים אותו בכושר שיא (רויטרס)מהליגה החמישית אל הפרמייר ליג
רוב השחקנים שמגיעים לנבחרת אנגליה גדלים במועדוני הפאר ומשחקים בפרמייר ליג או לפחות בצ’מפיונשיפ מגילאי נוער, אלא שעבור בואן זה לא היה המצב.
הוא גדל בהרפורד מהליגה החמישית באנגליה ובעונת 2014 עלה למשחקיו הראשונים בקריירה בבוגרים כשהקבוצה הייתה בצרות. הרפורד הסתבכה בתחתית והייתה אחת המועמדות הבכירות לירידה, אלא שזו לא הייתה הבעיה גדולה. המועדון צבר חובות בגובה 1.3 מיליון ליש”ט ולא שילם משכורות לשחקניו, שלמרות המצב הצליחו להתעלות, לנצח את שני המשחקים האחרונים בעונה ולהישאר בליגה בשיניים.
“זו הייתה חוויה עצומה עבור ג’ארוד”, סיפר קפטן הקבוצה, לוק גרהאם. “לראות חבורה של גברים שנלחמים על החיים שלהם, מתאחדים למרות שלא קיבלו תשלום, הוא ראה את הכל. בואן ראה אספקטים של הכדורגל ששחקנים צעירים אחרים לא נחשפים אליהם”.
ג'ארוד בואן במדי הרפורד (טוויטר)בסוף אותה העונה הרפורד התפרקה בגלל החובות ועל המציאה קפצה האל סיטי ששלחה אותו לקבוצת הנוער. בואן חיכה עוד שנתיים, ואחרי מספר מועט של הופעות בעונת 16/17 שבה הקבוצה שיחקה בפרמייר ליג וירדה ליגה, הגיעה הפריצה שלו.
בצ’מפיונשיפ בואן התברג כשחקן הרכב והחזיר עם 14 שערים בעונת הבוגרים המלאה הראשונה שלו, כשעונה לאחר מכן הוא התעלה עם 22 שערים, ובעונה שאחריה כבש 16 והוסיף שישה בישולים בחצי עונה בלבד. כל אלה הספיקו לווסטהאם שרכשה אותו בינואר בסכום המוערך ב-21 מיליון יורו.
בשנים האחרונות הפטישים הוציאו מאות מיליוני ליש”ט על רכש לחלק ההתקפי שבזמנו כלל שחקנים כמו צ’יצ’אריטו, סבסטיאן האלר, אנדריי ירמולנקו, פליפה אנדרסון, רוברט סנודגראס, פאבלו פורנאלס ואחרים. התחרות הייתה קשה, אבל בזמן שרבים התקשו להתאקלם ורוב הרשימה כבר עזבה את המועדון באכזבה, בואן הצליח להיכנס לעניינים לאט לאט.
צ'יצ'אריטו במדי ווסטהאם (רויטרס)הוא היה רואה סרטונים של אריאן רובן, אלא שבניגוד למה שבדרך כלל מסתכלים עליו אצל ההולנדי – החיתוך לאמצע והבעיטה בשמאל – לצוות האימון של ווסטהאם היה רעיון אחר. דייויד מויס ניסה ללמד אותו דווקא את הצורה שבה רובן איים על השער והרים ברגל ימין אחרי הכדרורים בשמאל, והדבר שיפר את הגיוון שלו על המגרש – אלא שהיה משהו חסר.
הריצה בשדות תפו”א שהובילה לנבחרת אנגליה
העונה המלאה הראשונה שלו הייתה מוצלחת וכללה שמונה שערים וחמישה בישולים, אלא שמתוך 38 משחקי פרמייר ליג, הוא השלים 90 דקות בשמונה משחקים בלבד והיו חששות במועדון לגבי הכושר שלו.
את פגרת הקיץ של אותה העונה בואן בילה בעיר הולדתו – הרפורדשייר – ובמקום ללכת לחופשות כמו חבריו לקבוצה, החליט לעבוד. הוא התחיל להתאמן בריצה בשדות תפוחי האדמה ועבד עם הכלים שאבא שלו סיפק לו.
בואן סיפר בעצמו בראיון: “היה הרבה יותר קשה לרוץ בשדות תפוחי האדמה, אבל עשיתי כל מיני דברים. אני זוכר שאבא שלי הגיע עם ארבעה צמיגי טרקטור. הייתה לו גם מריצה ומערבל מלט, והייתי צריך לשים את המלט במריצה ולהריץ אותו במעלה הגבעה בגינה של המשפחה”.
ג'ארוד בואן, עבד קשה בקיץ (רויטרס)השינוי היה מיידי. בעונה לאחר מכן בואן השלים 28 פעמים 90 דקות מתוך 36 משחקי ליגה שבהם שותף והיה חלק מרכזי בעונה הנהדרת של ווסטהאם שהסתיימה במקום השביעי כשהוא כבש 12 שערים והוסיף 10 בישולים. במהלך אותה העונה הגיע גם הזימון לנבחרת אנגליה ולכולם היה ברור – ג’ארוד בואן הפך לכוכב.
הלחץ מהמונדיאל וההזדמנות ההיסטורית
העונה הדברים כבר הלכו בצורה פחות חלקה. ווסטהאם חווה נפילה גדולה ביכולת ונלחמת על מקומה בפרמייר ליג כשהיא כרגע במרחק של ארבע נקודות מהקו האדום. בואן עצמו פתח בצורה מאכזבת כמו חבריו, כשהיכולת הירודה יחד עם סגנון המשחק ההגנתי של דייויד מויס לא תרמו.
כשהוא מועמד לזימון לקראת המונדיאל, הלחץ הכריע אותו. עד הפגרה שחקן ההתקפה כבש שני שערים בלבד ולא בישל אפילו פעם אחת ובסופו של דבר נותר מחוץ לסגל של גארת’ סאות’גייט לקטאר.
ג'ארוד בואן במדי אנגליה, לא עמד בלחץ (רויטרס)מאז החזרה מהמונדיאל הקבוצה אמנם עדיין במצב רע, אך בואן עצמו הראה שיפור גדול וחזר לחיים, כשלאחרונה גם המספרים חזרו עם שלושה שערים ושני בישולים בששת משחקיו האחרונים. בראשון הוא כבש שער שוויון נהדר שהחזיר את קבוצתו מפיגור 2:0 ל-2:2 ביתי מול המוליכה ארסנל, ונראה שהביטחון חזר ובגדול.
בואן סיפר אחרי המשחק על התקופה שעבר: “חזרתי לכושר הטוב מאז המונדיאל, אני חושב שהוסר משקל משמעותי מהכתפיים שלי. לא הייתי שמח מההופעות שלי לפני המונדיאל בגלל שהרבה היה תלוי בהן, עכשיו אני מרגיש משוחרר שוב”.
ג'ארוד בואן חוגג מול ארסנל, "מרגיש משוחרר" (רויטרס)השמועות חזרו לרוץ ברחבי אנגליה כשהדיווחים העיקריים נוגעים למעבר שלו לניוקאסל בקיץ, אך לבואן יש עוד משימות. ווסטהאם עומדת בפני רגע גדול. אמנם יש לה משחקים חשובים בניסיון להישאר בפרמייר ליג, אך גומלין רבע גמר הקונפרנס ליג מול גנט עשוי להוביל לרגע היסטורי עבור המועדון.
43 שנים מחכים בקבוצה לתואר מאז שהניפו את הגביע האנגלי ב-1980, ובעקבות ה-1:1 במשחק הראשון והעברת ההכרעה לבית, החלום יכול להפוך לריאלי מתמיד. בואן יצטרך להגיע בשיאו כדי להוביל את הקבוצה לחצי הגמר והערב זה הזמן שלו להראות כי הלחץ לא יכריע אותו שוב.