מה הדבר הראשון שעבר לכם בראש כאשר קראתם אתמול את הידיעה על הפרישה הרשמית של עמנואל אדבאיור מכדורגל? עבור רבים מאוד, הרגע הזכור ביותר מהקריירה של החלוץ הטוגולזי הוא החגיגה המופרעת של השער שהבקיע לזכות מנצ'סטר סיטי נגד ארסנל בספטמבר 2009. היה זה זמן קצר אחרי המעבר השנוי במחלוקת בקיץ, אוהדי התותחנים קיללו את האקס שלהם, ואדבאיור בחר לרוץ לאורך כל המגרש כדי להקניט אותם אחרי שנגח פנימה בניצחון 2:4.
הוא ספג על כך קנס והשעייה, ואף התנצל בהזדמנויות רבות, אבל בראיון שהעניק במבט לאחור ב-2017 התברר שהוא לא באמת התכוון לבקש סליחה. "גם אם הייתי צריך לשלם מיליון אירו, הייתי עושה כך בכל זאת. לא יכולתי לא להגיב כאשר אלפי אנשים העליבו את משפחתי. הרגשתי שכל המשקולות ירדו מגופי. כאשר עמדתי שם על הברכיים ופרשת ידיים לצדדים מול הקהל הזה, הרגשתי על גג העולם. הם זרקו עליי הכל – טלפונים, בקבוקים. כל זה עף לי ליד הראש כמו בסרטים. הייתי כמו אסיר שיצא לחופשי", סיפר אדבאיור.
ניתן לחוש כי גם עבורו הייתה זו פסגת הקריירה. באותה התמודדות, אגב, התלונן רובין ואן פרסי על כך שהטוגולזי הכה בכוונה בפניו, ובאופן כללי לא היה קל למצוא דמות שאנשי ארסנל תיעבו יותר – אז ואפילו היום. יש בזה משהו עצוב, כי כאשר עזב תיירי הנרי את ארסנל לטובת ברצלונה ב-2007, אמר הצרפתי לאדבאיור: “אני משאיר לך את המפתחות”. אז הטוגולזי הפציץ 30 פעמים בכל המסגרות בעונה שלאחר מכן, כולל הביצוע מול טוטנהאם שנבחר לשער היפה ביותר ב-2007/08, והוכתר לשחקן השנה באפריקה ב-2008.
השאיר לאדבאיור את המפתחות. תיירי הנרי (רויטרס)הוא הוביל לצד סמואל אטו ודידייה דרוגבה את מצעד החלוצים הגדולים ביבשת השחורה, והיה צעיר מהם. כל העתיד היה לפניו, וניתן היה להעריך כי יצמח לאחד הכוכבים הבולטים בדורו. אחרי הכל, הוא שיחק במועדון חלומותיו, לבש בגאווה את חולצת אליל ילדותו נוואנקוו קאנו, ונהנה מגיבוי מצד המנג'ר ארסן ונגר שיזם את החתמתו ב-2006.
במקום זאת, הכל התרסק, הצלילה היתה מהירה. על הסיבות לעזיבת ארסנל יש גרסאות סותרות, ולמתבונן מהצד אין דרך לדעת את האמת – אם בכלל יש כאן אמת מוחלטת. ונגר טען כי הטוגולזי דרש לעבור למנצ'סטר סיטי שהציעה לו שכר גבוה הרבה יותר, ולא ניתן היה לעמוד בדרכו. החלוץ עצמו הצהיר כי המאמן הוא שהראה לו את הדרך החוצה וקבע כי אינו בתוכניותיו, בעיקר על רקע הסכסוך האישי עם ואן פרסי.
כאשר נאלץ לנטוש את ארסנל בניגוד לרצונו לכאורה, חש אדבאיור פגוע מה"שקרים" כהגדרתו שהושמעו ופגעו בתדמיתו. לכן כל הזעם השתחרר בחגיגה המפורסמת ההיא, אבל בארסנל לא הצטערו על חסרונו. האוהדים סבורים כי מכירתו תמורת 25 מיליון ליש"ט הייתה צעד מקצועי וכלכלי מבריק בהתחשב במה שקרה לאדבאיור בהמשך דרכו.
בארסנל לא מתחרטים. אדבאיור (רויטרס)אלה שהכירו את אופיו של אדבאיור לא הופתעו מכמיהתו לכסף ומגישתו הבעייתית. אחרי הכל, זה אפיין אותו מאז ומתמיד, ואפשר להבין זאת אם לוקחים בחשבון את ילדותו. לא כולם מסוגלים להתמודד עם מעבר מעוני מחפיר לחיי זוהר כמו סאדיו מאנה שמנהל אורח חיים צנוע ותורם מיליונים לטובת בני עמו, בעיקר באזור הנידח בסנגל בו גדל.
יש נערים שלא שומרים את הרגליים על הקרקע, וקשה להאשים אותם. אדבאיור גדל בתנאים מזעזעים, בבית בו בקושי היה אוכל, ולא היו מים זורמים ושירותים. הכדורגל העניק לו את הכרטיס לחיי מותרות, וכבר בגיל 15 הוא הפך למפרנס החשוב ביותר במשפחה כאשר התקבל לאקדמיה של מץ. מאות מעריצים נלהבים ליוו אותו לשדה התעופה של טוגו כאשר המריא לצרפת ב-1998. התמורות הקיצוניות האלה היו קשות לעיכול בגיל ההתבגרות, וההשלכות היו בהתאם.
לא שמר את הרגליים על הקרקע. אדבאיור (רויטרס)וכה אמר ז'אן פרננדז, שהדריך את אדבאיור בעונתו המלאה הראשונה בסגל הבכיר של מץ, אחרי שהחלוץ ספג כרטיס אדום חסר אחריות בליגה השנייה ב-2003: "כמחנך, אני לא יכול לסבול את ההתנהגות הזו. הגישה שלו מתחילה לעייף את כולנו. חבל לי בשביל חבריו, כי כדורגל הוא משחק קבוצתי, והוא היחיד שלא מבין זאת. הוא משחק רק למען עצמו. ההתגרות בשופט אחרי הכרטיס הצהוב הראשון בלתי מתקבלת על הדעת, והפרובוקציות לאוהדים לא מתאימות לכדורגלן מקצועי. כולם חוץ ממנו עשו את המקסימום, והוא התנהל כמו סופרסטאר בגיל 19. אם הוא חושב שיגיע ליובנטוס בעונה הבאה, הוא עשוי למצוא את עצמו ביובטוס ציריך בליגות הנמוכות בשווייץ".
בסופו של דבר, קבוצה מכובדת מאוד דווקא החתימה את אדבאיור בקיץ 2003 – הוא חתם במונאקו, למד רבות מדידייה דשאן, ואפילו הגיע לגמר ליגת האלופות בעונתו הראשונה, גם אם ישב בו על הספסל. הוא כבש 22 שערים בשתי העונות הראשונות בנסיכות, אבל התפוקה ירדה דרמטית כאשר החל לקבל הצעות פיננסיות גבוהות מקבוצות אחרות, ואחרי הטלפון מ-ונגר שהזמין אותו לארסנל פצח אדבאיור בשביתה על מנת לכפות על המועדון למכור אותו. הוא עזב את מונאקו בטונים צורמים במיוחד באמצע העונה, ואיש לא איחל לו הצלחה בלונדון.
עזב את צרפת בטונים צורמים. אדבאיור (רויטרס)איכשהו, גם ברגעים שהיו יכולים להפוך למזהירים בקריירה של אדבאיור, הכסף תמיד היה במקום הראשון בסדר העדיפויות. כשחקן צעיר, הוא כיכב בעלייה ההיסטורית והמדהימה של טוגו לגביע העולם ב-2006, במה שעשוי היה להיות במה מטריפה לא רק עבורו אלא עבור כל חברי הסגל. במקום ליהנות מחוויה יוצאת דופן שלא תשוחזר אף פעם, הכדורגלנים רבו עם ההתאחדות על בונוסים, ואפילו איימו להחרים את המשחקים עצמם – רק התערבות משמעותית של פיפ"א מנעה זאת. אדבאיור, שנטל חלק מרכזי מאוד בסכסוך, שיחק עם החולצה מספר 4 אותה אהב ללבוש קאנו בנבחרת ניגריה, ולא עשה כמעט כלום על הדשא.
וכך יצא כי את הכותרות הגדולות ביותר בקריירה בנבחרת קיבל אדבאיור לא במונדיאל, אלא כאשר חמושים ירו באוטובוס שהסיע את השחקנים לאליפות אפריקה ב-2010 באנגולה. עוזר מאמן, עיתונאי ונהג נהרגו באירוע, ואדבאיור העיד כי הפנים לעומק את שבריריות החיים ברגעים נוראים אלה. מאז הוא מעריך אותם יותר לדבריו, אך למרבה הצער ייתכן כי ההבנה הזו דווקא גרמה לו לבלות יותר ולהיות מקצוען פחות. במהרה, הוא נדחק הצידה במנצ'סטר סיטי כאשר רוברטו מנצ'יני העדיף לקדם דווקא את מריו באלוטלי, ואוהדי ארסנל שמחו מאוד לאידו.
כמעט נהרג. אדבאיור (רויטרס)באותה תקופה הגיע מהלך מפתיע במיוחד כאשר ז'וזה מוריניו החתים את אדבאיור בהשאלה בריאל מדריד לחצי עונה בתחילת 2011, והטוגולזי נהנה מאוד בסנטיאגו ברנבאו, תרם שמונה שערים בכל המסגרות, הותיר רושם חיובי והתחבר היטב עם כריסטיאנו רונאלדו. המאמן הפורטוגלי אף עשה מאמצים להעבירו לבירת ספרד באופן קבוע, ואדבאיור הצהיר מצידו כי מוריניו היה "אחד המאמנים הישרים היחידים" שפגש בחייו. אלא שהביטוי האומלל הזה מצביע בעיקר על גישתו הפרובלמטית של החלוץ שבחר להסתכסך עם רוב המנטורים שעבדו איתו, והעדיף להתקרבן כאשר משהו לא הלך לפי תוכניותיו – זאת בשעה שהוא עצמו מעולם לא לקח אחריות על מעשיו.
הקדנציה בטוטנהאם, שהחתימה אותו בעיקר כדי להרגיז את ארסנל, ידעה עליות ומורדות. השפל הגיע כאשר הורחק בדרבי מול התותחנים בגין עבירה גסה על סנטי קאסורלה. לאחר מכן, העסק התדרדר במהירות, וכה אמר הבלם הנורבגי ברדה האנגלאנד ששיחק איתו בקריסטל פאלאס: "כאשר כולם עבדו בחדר הכושר, אדבאיור ישב רגל על רגל עם כוס קפה ומאפין. הכישרון הטבעי שלו מדהים, אבל הוא עצלן להחריד".
אדבאיור מורחק מול ארסנל (רויטרס)אחרי שעזב את לונדון, שקלה ליון להביאו לצרפת, והמאמן ברונו ז'נסיו סיפר: "חשבתי שהוא יתאים לסגל שלנו והזמנתי אותו לפגישה. הוא הגיע לבית קפה, הזמין קפה עם וויסקי והדליק סיגריה". מיותר לציין כי העסקה לא יצאה לפועל.
לכן נדד אדבאיור לליגה הטורקית, ובמהלך הקדנציה המעורבת באיסטנבול בשאקשהיר התעסק בעיקר בראיונות אודות היחסים הקשים עם בני משפחתו, שלא ראו בו אך ורק מקור לכסף לדבריו. ב-2020, הוא הרחיק עד פרגוואי כדי לחתום באולימפיה אסונסיון ביוזמתו של רוקה סנטה קרוס, אבל ההרפתקה הסתיימה במהרה, ואת השנתיים האחרונות הוא בילה בסגל סמאסי במולדתו, כאשר רוב האוהדים הניחו שהוא כבר תלה את הנעליים.
בפועל, זה קרה רשמית רק שלשום בגיל 39, ושנות הזוהר של אדבאיור מרגישות כעת כמו היסטוריה עתיקה. מבחינת הפוטנציאל, הייתה לו אפשרות להותיר חותם משמעותי מאוד בכדורגל העולמי, ולהיות עבור טוגו מה שג'ורג' וואה היה עבור ליבריה. אלא שהוא פספס את הצ'אנס הזה, גם אם יישאר – כנראה לתמיד – הכדורגלן הטוגולזי הגדול בכל הזמנים.
קריירה מפוספסת. אדבאיור (רויטרס)