ענף הטיפוס התחיל את פעילותו במכון וינגייט באופן רשמי, לאחר חנוכת מתקן האימונים וקיר הטיפוס הראשון שנבנה במקום היום (חמישי) בנוכחות שר התרבות והספורט מיקי זוהר.
מכון וינגייט, שהפך לביתו הלאומי של התאחדות הטיפוס, בנה את המתקן הלאומי הראשון לענף בסיוע משרד התרבות והספורט בהשקעה של 2.5 מיליון שקל. קיר הבולדר מיועד לשימוש הנבחרת הלאומית וישמש גם להכשרת סגל עתודת המאמנים של הענף. הקיר נבנה בשטח של כ-300 מטר מ”ר באולם נורמן ששופץ מהיסוד. כמו כן, נרכש קיר טיפוס בולדר נייד לתחרויות ולפעילויות חוץ.
הטיפוס הפך לענף אולימפי במשחקים האולימפיים בטוקיו. יש לציין, כי מכון וינגייט הקים רק קיר טיפוס בולדר, ללא קיר שיכול להשתלב עם טיפוס בהובלה שמבוצע בקירות גבוהים ומסורתיים. קיר שכזה לא הוקם בוויגייט, כך שספורטאי הענף המובילים ייאלצו להמשיך ולהתאמן גם בקירות מסחריים שנמצאים ברחבי הארץ. בעקבות זאת, איגוד הטיפוס לא העביר פעילות מלאה למכון.
חנוכת מתקן האימונים וקיר הטיפוס הראשון (זאב ינאי, בייסברג טים)יו”ר מכון וינגייט, ד”ר יואב הלר, אמר: “הקמת מתקן זה ומתקנים נוספים שבדרך, מגיע בעקבות תוכנית ‘הבתים הלאומיים' של איגודי הספורט האולימפיים, שהצטרפו למכון במודל ‘הבתים הלאומיים’ ובמסגרתו משכנם ומרכז פעילותם יהיה במכון וינגייט. המהלך יגיע בשיאו בסוף השנה כשנמנה 19 איגודים במכון, בהם איגודי הטניס, האתלטיקה, כדורעף החופים, איגוד ההתעמלות והסיוף. הייתה לנו תוכנית להפוך את מכון וינגייט לאחד מהמכונים הכי טובים בעולם עד 2030, אבל השר זוהר ביקש שזה לא יהיה עד 2030 אלא עד 2026, ואנחנו הולכים על זה בכל הכוח עם תוכנית מיוחדת”.
“בפעם הראשונה יש לענף הטיפוס מתקן אימונים מקצועי בלעדי”, הוסיף מנכ”ל המכון שי אברהמי. “עכשיו הטיפוס הוא חלק ממכון וינגייט, והנבחרת תתאמן לצד ענפים אולימפיים אחרים ותזכה למעטפת המלאה והייחודית של המכון, שתאפשר לענף להתקדם ולהגיע לעוד ועוד הישגים”.
“המטפסים הישראלים טיפסו את כל הדרך אל המיינסטרים הישראלי", ציין בטקס שר התרבות והספורט מיקי זוהר. “אנחנו שמחים לחגוג איתם ביומם הגדול, מתוך ידיעה שהקיר הזה יוביל אותם להישגים רבים. לתפיסתי, הקיר יעשה טוב לא רק לנבחרת שתטפס עליו, אלא גם לכל ילדה וילד במדינה. הספורט ההישגי הוא מגדלור המאותת למרחקים, מווינגייט ועד לנתיבות ולכרמיאל, שם יש ילדים שרואים את התשוקה, הנחישות וההתמדה - ומאמצים אותה לחייהם שלהם”.
מיקי זוהר (חגי מיכאלי)מנכ”ל משרדו, כפיר סויסה, המשיך והדגיש: “יש למקום הזה תוכניות גדולות. גם עבור מכון וינגייט וגם עבור השלוחה של וינגייט דרום. מאחורי התוכניות יש מילים גדולות, אבל אחר כך צריך לרדת למטה ולעבוד. זה התפקיד שלי ושל אנשי הביצוע במשרדי. ניכנס לשטף העבודה כדי לראות איך הכל קורם עור וגידים, ושלא יישארו רק בגדר הצהרות”.
יו”ר התאחדות הטיפוס בישראל, גידי הולנדר, הוסיף: “הקמת קיר הטיפוס כאן בבית הלאומי החדש שלנו במכון וינגייט היא הגשמת חלום עבור כל הענף. סוף סוף ישנו בית אמיתי עבור נבחרות ישראל. כזה שיכול לדחוף קדימה את המטפסים והמטפסות אל קריירות מוצלחות, ואל עבר המשחקים האולימפיים. המשמעות היא אדירה, וזהו שלב חשוב והיסטורי עבור ענף הטיפוס בישראל. אני משוכנע שהקיר והשותפות עם מכון וינגייט יביאו להישגים רבים, ושמח עבור הספורטאים והספורטאיות שלנו”.
אלכס חזנוב, מטפס נבחרת ישראל ואלוף ישראל בטיפוס בולדרינג שבע פעמים, עלה לנאום בשם המטפסות והמטפסים: “אני מתרגש לראות את השינוי והצמיחה של הענף בשנים האחרונות. כשהתחלתי לטפס בתור ילד, אנשים לא הכירו ולא הבינו את הענף. היום יש קירות טיפוס בכל רחבי הארץ, וילדים קטנים שרק מחכים לסיים את יום הלימודים ולהגיע לטפס. חיכינו הרבה זמן לבית לאומי ולקיר משלנו. אנחנו שמחים מאוד שלנבחרת יהיה מקום ייעודי לאימונים עם מעטפת של רפואת ספורט ותזונה ייעודית, ואני בטוח שהקיר והמתקן יהיו מקפצה משמעותית מאוד לקראת המשחקים האולימפיים”.