מינויי מאמנים בליגה השלישית לא מושכים בדרך כלל תשומת לב תקשורתית וציבורית, אבל ביום שני נפל דבר באיטליה כאשר זדנק זמאן בן ה-75 שב במפתיע לפסקארה וגרם להתרגשות לא מבוטלת ברחבי ארץ המגף. כולם הרי זוכרים את הקדנציה הראשונה של הצ'כי במועדון בעונת 2011/12, אז הוא בנה את הקבוצה המלהיבה ביותר שהייתה אי פעם בליגה השנייה והצעיד אותה לפסגה עם מאזן מופלא של 90 שערי זכות.
שלושה כישרונות צעירים טופחו על ידי זמאן בסגל פסקארה ופרצו בצוותא לתודעה: מרקו וראטי כמהנדס במרכז המגרש, לורנצו אינסינייה כקיצוני תחבולן וצ'ירו אימובילה כסקורר בלתי נלאה ברחבה. שלושתם למדו מהמנטור וכולם הפכו במהרה לכוכבים. שלושתם היו בהרכב הנבחרת שזכתה ביורו 2020 ולזמאן היה חלק בכך.
בגילו המתקדם, נדמה היה כי הקריירה של זמאן הגיעה לסיומה. במהלך העונה שעברה, הכותרות היחידות שעשה נבעו מהביקורות שלו על ז'וזה מוריניו. הוא הצהיר כי הוא נהנה יותר לצפות בלאציו של מאוריציו סארי מאשר ברומא של הפורטוגלי, ואז גם טען כי הג'יאלורוסי הצליחו לזכות בקונפרנס ליג כי היריבות היו קלות מדי. "אני לא עונה לאלה שהצליחו רק בליגה השנייה", השיב אז "המיוחד", אבל האמירה הזו עצמה היא תגובה חזקה. מוריניו לא השכיל להתעלם כי עמוק בפנים הוא יודע את עוצמתו של זמאן. הצ'כי אמנם לא זכה בתארים, אבל חשיבות תרומתו ההיסטורית גדולה מאוד, ביותר ממובן אחד.
ראשית, הוא חתום על התופעה ששינתה באופן משמעותי את הכדורגל האיטלקי כולו. אריגו סאקי חולל שינוי תפיסתי עם מילאן ההתקפית שלו בשנות ה-80, אבל הקבוצות הקטנות בארץ המגף הניחו מאז ומתמיד כי הסיכוי הטוב ביותר לשרוד נעוץ בהגנה מסודרת. אם לא סופגים אי אפשר להפסיד – זה היה המוטו, עד שזמאן ריסק אותו לחתיכות.
פוג'יה הקטנה עלתה לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה ב-1991 ובעונתה הראשונה הציתה את הדמיון עם סגנון התקפי סוחף. לא הייתה באיטליה קבוצה כיפית יותר לצפיה באותה שנה. היא כבשה 58 שערים ורק לאלופה מילאן היה מאזן טוב יותר. במקביל היא ספגה 58 שערים ורק לנועלת הטבלה, אסקולי, היה מאזן גרוע יותר. זה הספיק כדי לסיים במקום התשיעי, ללא סכנת ירידה, היישר מתחת לאינטר שכבשה 28 וספגה 28, וההבדל היה תהומי ממש.
פוג'יה ההיא פרצה את מוסכמות. היא הוכיחה שגם קבוצות עם תקציב צנוע יכולות ללכת על כל הקופה, לרגש ולהצליח. באיטליה כינו זאת "זמאנלנדיה" על שמו של המאמן, ורבים הלכו אחריו והעזו הרבה יותר – גם אם לא באותה נחרצות חסרת פשטות. זמאן כמעט אסר על שחקניו למסור לרוחב, דרש להגיע מהר ככל הניתן לשער היריב והפעיל לחץ גבוה מאוד על מובילי הכדור של היריבה. הוא הקדים את זמנו בהיבט זה, וכושר גופני עילאי היה חיוני על מנת ליישם את הוראותיו. לפיכך, האימונים היו מפרכים במיוחד, בעוד זמאן עצמו עישן בשרשרת וצפה במתרחש.
מראה שכיח. זמאן והסיגריה (רויטרס)שנית, זמאן ניחן ביכולת לזהות פוטנציאל של שחקנים צעירים ולעזור להם למצות את הפוטנציאל ולהאמין בעצמם. זה התחיל עוד לפני פוג'ה, כאשר עבד הצ'כי בצעירותו במסינה. שם, בסיציליה, הוא פגש ב-1988 חלוץ אלמוני וכושל למדי בשם סלבאטורה סקילאצ'י והפך אותו לכוכב. טוטו הפציץ 23 פעמים בליגה השנייה, נרכש על ידי יובנטוס וב-1990 היה לגיבור האומה כמלך השערים במונדיאל הביתי. לאחר מכן הוא צלל, אבל את הנסיקה חייב הסקורר לזמאן.
בפוג'יה היו לזמאן חניכים נהדרים רבים ובראשם ג'וזפה סיניורי שהיה בכלל קשר עד שפגש את הצ'כי והפך למכונת שערים משומנת בזכותו. הג'ינג'י עם רגל שמאל האדירה הפך לימים לאליל אוהדי לאציו, שם התאחד מחדש עם זמאן שעשה צעד גדול כאשר בחר לעזוב את פוג'יה אהובתו ב-1994. אצל הנשרים זוכרים לו במיוחד את ההחלטה לקדם לסגל הראשון את אלסנדרו נסטה שהיה אמור בכלל לצאת להשאלה, אבל הושאר בהוראת הבוס החדש והשתדרג במהרה לאחד הבלמים הטובים בעולם.
בחלוף שלוש שנים, אחרי שעזב את הקבוצה בטונים צורמים למדי, הוא חצה את הכביש, חתם ברומא, ושם נתן לראשונה את הקרדיט בהרכב לפרנצ'סקו טוטי. הנסיך הדגיש בהזדמנויות שונות עד כמה הייתה תרומתו של זמאן קריטית להתפתחותו המקצועית, והטיפים שקיבל במערך התקפי מאוד סייעו לו להפוך לכוכב על ולסמל. באליפות הוא זכה ב-2001, עם מאמן בעל גישה שונה בתכלית בדמותו של פאביו קאפלו, שנתיים אחרי שזמאן הועזב, וזה מדגיש את הפספוס.
זמאן הימר עליו. פרנצ'סקו טוטי (רויטרס)יש שיטענו כי זמאן היה תמים מדי בדבקותו בהתקפה ולא ידע לארגן את העורף כמו שצריך. יש גם שסבורים כי הוא לא הגיע להישגים גדולים הרבה יותר בגלל שפתח ב-1998 במלחמה פומבית נגד יובנטוס והאשים את הגברת הזקנה בשימוש תדיר בחומרים אסורים. טענותיו גרמו לפתיחת חקירה שסיבכה מאוד את יובה, וייתכן שגורמים מסוימים דאגו לפגוע בו מאחורי הקלעים.
כך או כך, תקופת הזוהר של זמאן נותרה בשנות ה-90', אז היה דמות קאלט של ממש והותיר חותם עצום על הליגה. הוא היה כה פופולרי שדמותו נותרה בתודעה עד היום, למרות שבמילניום הנוכחי הוא ידע בעיקר אכזבות והחליף הרבה יותר מדי קבוצות בקדנציות קצרות. זמאנלנדיה חיה וקיימת לבבות של אוהדי הכדורגל הטהור, ולכן קיוו רבים לתקומה של המאסטרו שתגיע בבוא העת. הם היו מאושרים עד הגג כאשר זה קרה בפסקארה, והעונה עם וראטי, אינסינייה ואימובילה הייתה בלתי נשכחת. מעריציו האמינו אז שהוא בדרך חזרה לטופ, ופסקארה הייתה אמורה להיות להיט גדול מאוד גם בליגה הראשונה.
העניין הוא כי זמאן רצה יותר. בקיץ 2012 הוא התפתה לחזור לרומא, במה שהתברר בדיעבד כצעד שגוי. המנטור קידם מאוד את אלסנדרו פלורנצי הצעיר, אבל הסתכסך עם דניאלה דה רוסי, והקבוצה ספגה יותר מדי שערים – סמלי, אם כך, שהוא פוטר באמצע העונה בעקבות הפסד 4:2 ביתי לקליארי. משם העסק הלך והידרדר, וגם קדנציה שנייה בפסקארה לא הייתה חיובית במיוחד. בעונת 2021/21 שב הצ'כי לקדנציה שלישית בפוג'יה, אבל לא הצליח להצעיד אותה מהליגה השלישית לשנייה, ונטש בעצב. תמונתו מחכה עם המזוודה בתחנת אוטובוס גרמה לאוהדיו צביטה בלב – הם הבינו שזה עלול להיות אקורד הסיום לקריירה המיוחדת הזו.
אשתקד עסק זמאן בעיקר בפרסום אוטוביוגרפיה, אבל כעת מתברר שיש עוד פרק או שניים שצריכים להיכתב. בסוף ינואר הובסה פסקארה 4:0 בביתה על ידי פוג'יה, ומעמדו של המאמן אלברטו קולומבו התערער. עם שלושה נצחונות ב-15 המחזורים האחרונים הוא נאלץ לסיים את תפקידו, וזמאן הוזעק באופן סנסציוני במקומו כאשר הקבוצה מדורגת שלישית במחוז שלה בליגה השלישית. הסיכוי להעפלה מהמקום הראשון לא קיים, אבל פסקארה עשויה ללכת לפלייאוף יחד עם פוג'יה, וזה יהיה סיפור נהדר.
בתקופה האחרונה סובלת פסקארה מהיעדר מחץ בחוד, ואת הסוגיה הזו אמור זמאן לפתור, כאשר במקביל גם מספר שערי החובה צפוי להאמיר. יהיה זה שואו מרתק על בסיס שבועי, ולקהל הנייטרלי יש עכשיו סיבה מיוחד לעקוב אחרי הקרבות בליגה האיטלקית השלישית. האם יימצא שם וראטי חדש? האם יש תקומה לזמאנלנדיה? אם אתם סקרנים לדעת, הבכורה תהיה בשבת מול יובה סטאביה.
לאחר 24 משחקים: קרמונזה מנצחת לראשונה