בעקבות ראול: רודריגס הפך ללהיט החדש בריאל

בשבת שעברה הוקסמו אוהדי ריאל מדריד מהנער שנכנס לדקות ספורות בשלהי המפגש מול אוססונה והפך ללהיט הערב. בהופעת הבכורה בליגה הבכירה, סיפק אלברו רודריגס בן ה-18 בישול נאה לוויניסיוס שקבע 0:2 והבטיח את הניצחון – וקיבל חיבוקים מהחברים, עד שהתברר לפתע כי השער נפסל על ידי ה-VAR. החלוץ לא התרגש יתר על המידה כי ידע שיש לו עוד זמן לרשום בכל זאת את שמו בסטטיסטיקה, ומיד לאחר מכן סידר בישול גם למרקו אסנסיו. הפעם לא היו פסילות, ריאל אכן ניצחה 0:2 בפמפלונה, ואלברו הותיר לכולם טעם של עוד. מתי יתאפשר להם לראות אותו בפעולה בפעם הבאה?

ובכן, התשובה הייתה מהירה – הדרבי מול אתלטיקו מדריד. אתמול (שבת) הייתה הופעת הבכורה הביתית של בוגר האקדמיה הגבוה, כשקרלו אנצ'לוטי שלח אותו לדשא בסנטיאגו ברנבאו במקומו של נאצ'ו על מנת לחזק את ההתקפה כאשר הלבנים התקשו לכבוש מול אתלטיקו שנותרה בנחיתות מספרית. תוך שניות ההימור הרגיש קצת מסוכן מדי, כי חוסה חימנס העלה את הקולצ'ונרוס ליתרון סנסציוני, אבל זה דווקא סידר לאלברו את הבמה הנכונה כדי לזהור. בדקה ה-85 הוא הקדים את ההגנה לכדור המדוד שהגביה לוקה מודריץ' ונגח פנימה את השוויון.

אמנם 1:1 לא סיפק את האלופה בניסיונה לצמצם את הפער מברצלונה בפסגה, אבל הוא טוב פי מיליון מהפסד שהיה עלול להוות מכה מורלית לא פשוטה. כך הפך נער הפלא לגיבור הערב, והיה רק אדם אחד מאושר ממנו – אבא שלו.

אלברו רודריגס נוגח לרשת (רויטרס)

האב שזכה בגביע ליברטדורס בגיל 16

במשפחת רודריגס נהוג לפרוץ בגיל מוקדם, והחגיגה של אלברו היא כלום לעומת ההישגים של אביו, שהיה ידוע בכינויו קוקיטו. ב-1980 הוא הדהים את כל אורוגוואי כאשר צורף לסגל הראשון של פניארול הגדולה בגיל 14 בלבד, והחל לשחק באופן קבוע כמחליף ולכבוש. בשלהי 1982, שבועות ספורים לפני יום הולדתו ה-17, שותף קוקיטו רודריגס בצמד המפגשים מול קוברלואה הצ'יליאנית בגמר קופה ליברטדורס, הצטיין בניצחון בגומלין בסנטיאגו והניף את הגביע. מיד לאחר מכן, הוא ישב על הספסל גם בגביע הביניבשתי שבו גברה פניארול על אסטון וילה, ולדבריו לא נכנס רק כי המאמן העדיף לשמור על התוצאה.

פציעות פגעו קשות בקריירה המבטיחה של קוקיטו, שהסתפק ב-12 הופעות בלבד בנבחרת אורוגוואי ולא הגשים את שאיפתו לככב בקבוצת פאר באירופה. בשלב מסוים, דווח על מגעים עם ברצלונה, אך זה לא יצא לפועל, ואת הדרך מעבר לאוקיינוס האטלנטי הוא עשה רק ב-1989 כאשר חתם בראפיד וינה – כשבה הוא נכשל. לגבי החתימה האפשרית בקאמפ נואו, סביר שהיו לו רגשות מעורבים, כי רודריגס האב הוא אוהד שרוף ומוצהר של ריאל מדריד.

הוא עקב אחרי הלבנים מבירת ספרד מאז שהוא זוכר את עצמו, הכיר כל שחקן ושחקן, וגם את ילדיו חינך בהתאם. כאשר נולד אלברו ב-2004, דאג קוקיטו להחדיר בו אהבה חסרת פשרות לריאל מהרגע הראשון. הוא אוהב לספר כיצד היה מושיב את הפעוט על ברכיו ומספר לו את ההיסטוריה של הבלאנקוס. העובדה כי התגורר בקטלוניה, בעיר פלאמוס שבה הכיר את אישתו הספרדייה במהלך הקריירה ככדורגלן, כלל לא הפריעה לו. לא היו בכל האיזור אוהדים מושבעים יותר של ריאל, וחלומו הגדול של אלברו היה תמיד ללבוש את החולצה של המועדון המלכותי. כך היה כאשר התקבל לאקדמיה של ג'ירונה בגיל 11, והוא בכה משמחה כאשר סקאוט של ריאל איתר אותו ב-2020.

ראול התאהב ממבט ראשון

כך, בדיוק ביום הולדתו ה-16, עבר רודריגס ג'וניור למדריד כדי להגשים את החלום הגדול שלו ושל אבא. הוא התגורר הרחק מהמשפחה בתנאי פנימייה והיה נחוש להוכיח את עצמו מהרגע הראשון. השחקן הצעיר בלט מעל כולם, ולא רק בזכות גובה של 192 סנטימטרים. השליטה הטכנית הנהדרת בכדור, המהירות, כושר הפריצה – כל אלה הפכו אותו לחניך המצטיין, והמאמנים לא לגמרי ידעו היכן לשבץ אותו. מצד אחד, אלברו הוא חיית רחבה עם חוש מפותח לכיבוש שערים. מצד שני, הוא נהנה לא פחות לדהור באגף השמאלי. פעם בא ראול, מאמן קבוצת המילואים, למשחק הנוער של ריאל והתלהב מאוד.

ראול, התלהב מאוד (אינסטגרם)

"ראיתי חלוץ עם סיומת שכבר מזמן לא הייתה באקדמיה של ריאל. לקחתי אותו להתאמן איתנו במשך שבועיים, והתברר שהוא מתאים ברמתו. הוא באמת ידע לעשות כל מה שצריך, אז השארתי אותו אצלנו", סיפר אגדת העבר. נסו לדמיין מה עבר בראשו של אלברו כשזה קרה. הרי ראול הוא האליל האולטימטיבי שלו – עד כמה שזה נשמע מוזר, כי הכוכב האגדי עזב את ריאל לטובת שאלקה בקיץ 2010, כאשר רודריגס עוד לא היה בן שש. המודל לחיקוי לפתע הפך למאמן ולמנטור. החיבור הזה פשוט לא יכול היה להיכשל, ובאוקטובר 2021 אלברו כבר ערך את הבכורה שלו בליגה השלישית. הוא שולב בעיקר כמחליף וכבש ארבעה שערים אשתקד, כשהעונה יש לו חמישה כיבושים ב-16 משחקים במדי קאסטייה, אבל אימונים רבים הוא בילה כבר עם הסגל הראשון של קרלו אנצ'לוטי, על תקן ההבטחה הלבנה הגדולה.

התעקש לייצג את אורוגוואי ולא את ספרד

ראול העביר שבחים כה גדולים על חניכו למקבילו האיטלקי בקבוצה הבוגרת, שאי אפשר היה להתעלם מכך, כשגם במועדון שמעו ופעלו. ב-2021 חתם אלברו על חוזה מקצועני הראשון, אבל כבר בחלוף שנה – בקיץ האחרון – דאגה ריאל להאריך אותו עד 2027 עם שדרוג ניכר בשכרו וסעיף שחרור בגובה 50 מיליון יורו. בשלב זה הוא כבר קיבל זימונים לנבחרת הצעירה של ספרד, אבל ממש לא מיהר לענות בחיוב. על אף שמעולם לא התגורר באורוגוואי, הוא החליט לייצג את נבחרת אביו, ודאג להדגיש זאת בפניו על מנת לשמח אותו.

אז ההתאחדות האורוגוואית פעלה בסופו של דבר ואלברו בתחילת השנה זומן לסגל הנבחרת עד גיל 20 לאליפות דרום אמריקה שהתקיימה בקולומביה. הוא הפציץ שלושער מול בוליביה וצמד לרשת ונצואלה, והחבורה בתכלת הייתה קרובה למדליות הזהב – לשם כך נדרש תיקו מול ברזיל במחזור האחרון. את הצעד האחרון היא לא עשתה והפסידה 2:0, אבל החלוץ סחט תשואות מכל עבר, וחזר למדריד במצב רוח מרומם, רק כדי לקבל מיד את הבשורה המרעישה – הוא יהיה בסגל של אנצ'לוטי למשחק מול אוססונה.

אלברו רודריגס חוגג במדי אורוגוואי (אינסטגרם)

זו לא הפעם הראשונה שבה התיישב אלברו על הספסל עם הכוכבים הבכירים – הוא כבר עשה זאת במפגשים מול סביליה ולייפציג בסתיו, ובינואר אפילו ערך הופעת בכורה בגביע מול קאסרניו הקטנה, אבל הפעם זה היה שונה. הפעם הוא הרגיש שיש לו סיכוי אמיתי לשחק מול יריבה רצינית, והחלוץ היה מוכן לכך מנטלית. לא במקרה הוא ניצל עד תום את הדקות המעטות על המגרש וקנה את עולמו. "יש לו איכויות רבות מאוד, והוא הולך לעזור לנו. לא קל לשחק בריאל מדריד, אבל אלברו סיפק שני בישולים ב-10 דקות ועשה את ההבדל. נצטרך לחשוב לאיזה סגל הוא ישתייך בתקופה הקרובה. אתייעץ על כך עם ראול", אמר אנצ'לוטי.

התחיל כמו ראול, ויסדר לראול את הג'וב?

לראול היו תוכניות משלו לגביו, ו-19 שעות בלבד אחרי שריקת הסיום מול אוססונה היה אלברו בהרכב בקבוצת המילואים, במשחק הליגה השלישית מול לינארס. לאחר מכן, הוא טס לליברפול כדי לשבת על הספסל באנפילד ולצפות מקרוב בחמישייה המכוננת. ואז, אתמול (שבת), תפקיד המושיע היה שלו בדרבי מול אתלטיקו – ואחרי הביצועים האלה גם סעיף השחרור המפלצתי עלול להיראות כנמוך מדי. קשה לחשוב על מישהו שפרץ לתודעה במהירות כה מסחררת והוכיח את עצמו מעל ומעבר אחרי דקות מעטות.

אולי ראול היה הקודם? אי אפשר להתעלם מההקבלה אליו, כי בבכורה בסראגוסה באוקטובר 1994 היה חתום החלוץ בן ה-17 על בישול, וכולם החלו לדבר על הנער הצנום שקיבל את הצ'אנס מהמאמן חורחה ולדאנו. שוב לאחר מכן, בקרב הביתי מול אתלטיקו, כבש ראול את שערו הראשון במדי הקבוצה הראשונה של ריאל. אז אמנם הוא היה קצת צעיר יותר, ושני משחקיו הראשונים כבר היו כשחקן הרכב ולא כמחליף, אבל השורה התחתונה זהה. בישול בבכורה, שער בדרבי – אלברו הולך בדיוק בעקבותיו של האיש שטיפח אותו במשך שנה וחצי.

אלברו רודריגס, הולך בעקבותיו של ראול (La Liga)

בינתיים קוקיטו בעננים, כי הצאצא מגשים עבורו את החלום. "אין לי ספק שאלברו יכול להיות מספר תשע עבור ריאל", אומר האב הגאה, והוא לא היחיד שחושב כך. אנצ'לוטי יצטרך לבחור את שביל הזהב עבורו בחודשים הקרובים כדי לאפשר לו לקבל ניסיון, אך לא לשרוף אותו מהר מדי, כשיש במועדון גורמים שמתחילים להאמין שנמצא היורש לקארים בנזמה והוא היה פשוט מתחת לאף. ראול, שליטש את היהלום הזה במילואים, מעוניין להחליף את האיטלקי על ספסל הקבוצה הבכירה בבוא העת, וההזדמנות עשויה להיות שם כבר בקיץ אם אנצ'לוטי יעזוב לטובת נבחרת ברזיל.

בהקשר זה, הפריצה של אלברו משרתת מאוד את האינטרסים שלו, והיא אפילו צריכה להיות הקלף החזק ביותר שלו במאבק על התפקיד. הרי הוא זה שדחף את הנער, וחושיו כבר הוכיחו את עצמם. ומי יודע, אולי הצמד הזה – ראול כמאמן ואלברו ככוכב בחוד – הם העתיד של ריאל מדריד.