גמר הגביע בין הפועל ירושלים לבין מכבי תל אביב, לו חיכו אוהדי שתי הקבוצות מספר שנים אבל כל פעם אחת משתי הקבוצות עפה בדרך לשם ומנעה מפגש מרתק. הפעם, כשהמשחק בארנה בירושלים, הלחץ שמופעל על שתי הקבוצות הוא גדול אך בעיקר על הירושלמים, דווקא בגלל הביתיות. שתי הקבוצות חיפשו את האנשים שיובילו תחת הלחץ שנתן אותותיו ובא לידי ביטוי בעיקר על הספסל של מכבי.
כל קבוצה התכוננה ולמדה את יריבתה וכך ראינו את ירושלים לוחצת על לורנזו בראון מהתחלה וקצת היממה אותו. מכבי חיכתה שהרכז יתאושש, אור קורנליוס לחץ עליו ולעתים ספידי סמית’ ובכל פיק אנד רול יצאו עליו גבוה ושיבשו אותו. מכבי לעומת זאת, התכוננו טוב ל’לואו פוסט’ לזאק הנקינס והביאו עזרה מהצד הנגדי ושם עצרו אותו טוב. מצד שני, הצהובים לא עצרו אותו במסירות ה’האלי הופ’ של ספידי סמית’ אליו. החילופים על ספידי סמית של רומן סורקין לא הצליחו וכשלורנזו נשאר עליו באחד על אחד, זו הייתה נקודת התורפה של מכבי.
ספידי סמית' עם לורנזו בראון (רדאד ג'בארה)רפי מנקו עלה בחמישייה ועשה עבודת הגנה נהדרת וכשהוא יצא בגלל שתי עבירות, שינוי החמישייה של מכבי פגע בה ונתן פתרונות לירושלים. איתי שגב נתתן בוסט הגנתי ואנרגיה לקבוצה שלו וסיפק חסימה מדהימה על ניבו המהוסס. מן הצד השני, עוז בלייזר ניסה לנצל ‘מיס מאץ’ של ג’ון דיברתולומאו עליו, כאשר כל אלה אלמנטים מקצועיים חשובים שהוכתבו על ידי המאמנים.
מפעם לפעם ירושלים נקלעה להרכבים חסרי כישורים התקפיים ונעצרה התקפית כשנועם יעקב, גיבור חצי הגמר, היה הפעם מהוסס ומשחק הגמר עדיין קצת גדול עליו. בין כל אלה, מייריס האנמי היה נוכח על המגרש יותר מדי דקות ללא שום תפוקה. גיא פניני נכנס למשחק במקום ג’רל מרטין שלא בלט ומיד סחט עבירה מהנקינס עבירה משמעותיתובנוסף לכך הוסיף הרבה תזזיתיות ותנופה במשחק של הצהובים.
גיא פניני עם השופט (רדאד ג'בארה)הרבע הרביעי התחיל עם הובלה של ירושלים בשש הפרש, מה שלא קרה לה בכל ארבעת משחקיה האחרונים. מכבי סיימה כבר מספר משחקים בפיגור בסוף הרבע השלישי והמאמנים רצו לחזור להרכבים החזקים שלהם, דז’יקיץ’ החזיר את קאדין קרינגטון מוקדם מדי ברבע השלישי ומיד הוא ספג עבירה רביעית. קטש החזיק את מרטין יותר מדי זמן במגרש ובונזי קולסון, גיבור חצי הגמר, היה הרבה יותר יעיל ואנרגטי ממנו. הרבע הרביעי היה עצבני וירושלים עשתה סל שדה ראשון אחרי חמש דקות, אבל גם מכבי ת״א לא הבריקה במשחק התקפה שוטף, אלא אחד על אחד של בולדווין ושל לורנזו בראון שגרר רגל פצועה.
מן הצד השני, קורנליוס השיג סל חשוב כשלא היה מי שייצר נקודות עבור ירושלים. זה היה סל חשוב כי מכבי לא הייתה יכולה לצאת מפסק הזמן 43 שניות לסוף עם זריקת שלוש של ג’רל מרטין, הרי שזהו פתרון לא ראוי. ההישג של ירושלים הוא קודם כל הזכייה בגביע, כי להחזיק את מכבי על מספר נמוך של נקודות על ידי הכנה ולחימה נהדרת זה לא דבר של מה בכך.
מצד שני, מכבי יכולה לבוא בטענות רק לעצמה על משחק התקפה חלש ולא מאורגן. אחרי חמישים משחקים מתחילת השנה, אין למכבי משחק התקפה מתוכנן שמנצל את השחקנים שלה והיום זה היה משחק ההתקפה אולי הרע ביותר שלה העונה, ו-61 הנקודות אומרות הכל. משחק לא מבריק גם שם ירושלים, אבל נוקאאוט של הקבוצה מהבירה ודז’יקיץ’ למכבי וקטש.
אלכסנדר דז'יקיץ' (רדאד ג'בארה)ירושלים הגיעה מרוכזת ויודעת מה היא רוצה להשיג – תוצאה נמוכה, והיא השיגה אותה. זה נתן לה את הגביע וזה יכול להשפיע על כל העונה, בארץ ובאירופה. יש מספר גיבורים לזכייה הזו, אבל אני אציין בנוסף למאמן את קורנליוס, ספידי סמית’ הנקינס ובלייזר. במכבי, בלי לפגוע באף אחד, רק בונזי קולסון הופיע כראוי ויתר השחקנים, כולל הכוכבים לורנזו בראון ובולדווין, אכזבו.