סיפורו של תום סקלובין יזכה להזדהות מלא מעט כדורגלנים. ילד צעיר ומוכשר שחותם במכבי חיפה, רואה את כל עתידו בתחום הכדורגל וברגע מכונן אחד, או במקרה שלו שניים, מנפצים את החלום ומשנים את כל התמונה כולה.
במקרה של סקלובין בן ה-23, מדובר היה בשתי פציעות. הראשונה הגיעה בשיא ההצלחה, כשהוא מקבל את הקרדיט בהרכב הפועל נוף הגליל אשר משחקת בגביע המדינה, נגד מכבי פתח תקווה, ואילו השנייה מאיימת לגדוע לו את הקריירה בגיל כה צעיר.
סקלובין, אשר גדל ומתגורר בקיבוץ עין דור, הממוקם ליד כפר תבור על התפר שבין עפולה לטבריה, החל לשחק כדורגל בכפר קמא (היישוב ממנו הגיע ביברס נאתכו) וזאת בהשפעת אביו, מאמן כדורגל אשר היה אחראי על התחום המקצועי בכדורגל במקום.
תום סקלובין. איש של הקיבוץ (עמרי שטיין)השחקן מתפקד בימים כתיקונם כמגן ימני ואף יכול לשחק כבלם במערך של שלושה בלמים. בשנתון נערים ב' הוא עבר לנוף הגליל, כשמשם הוא התקדם למכבי חיפה, לה הייתה שלוחה בנהלל. בעקבות פציעה (שאז עוד הייתה נקראת קלה במושגים שלו) שהובילה לשבר ברגל, הוא נעדר ארבעה חודשים וכשחזר הוא מצא את עצמו שוב בנוף הגליל, שם כבר קיבל את הבמה בבוגרים מאיתי מרדכי, שהתרשם ממנו בנוער.
כעת, כשהוא מנסה לשמור על אופטימיות, הוא פרק ל-ONE את סיפורו המרגש, את מה שהוא חווה בשנתיים האחרונות, המסר שברצונו להעביר, ההתנערות מפציעתו מצד הקבוצה בה שיחק ואיך חייו של כדורגלן מתהפכים בין רגע.
תום, ספר קצת על המעבר שלך לבוגרים.
"הייתה לי עונה ראשונה טובה בליגה הלאומית, הייתי בהרכב השנה של הצעירים המבטיחים ומכבי חיפה רכשה אותי ואת עודד צ'קול, והשאילה בחזרה לנוף הגליל על מנת שאתחשל. בעונה השלישית שלי הייתי בליגת העל עם נוף הגליל ומה שנקרא, הביאו שחקנים “על הראש" שלי. קיבלתי את הצ'אנס סוף סוף בגביע המדינה מול מכבי פ"ת ופתחתי בהרכב. היו לי כאבים קטנים במפשעה באימון המסכם אבל החלטתי לשחק".
תום סקלובין (עמרי שטיין)אז סיכנת את עצמך
"לא חשבתי שזה משהו רציני מדי. אחרי שלוש דקות במשחק התחלתי להרגיש משהו ואמרתי לעצמי איך אני מושך את זה עד למחצית כמה שאפשר. בסוף, נאלצתי לצאת מהמשחק בדקה ה-20 כשאני מדדה והבנתי שזה משהו רציני. לא הצלחתי להתיישב ולא כ"כ הבנתי מה קרה לי. חשבתי שזו פציעה רגילה במפשעה, נחתי ועשיתי צילומים. ראו שזה שום דבר, ניסיתי לחזור וזה נכשל. עברתי עוד פעם צילום אולטרסאונד, ישבתי בבית עוד חודש ואמרו לי שאני יכול לחזור. שוב ניסיתי לחזור ולא הצלחתי והבנתי שיש פה משהו מעבר.
"בהתחלה אובחנתי עם קרע רגיל במפשעה, שבאמת היה, אבל בסופו של יום זה היה הדבר המינורי בפציעה. אחרי המון בדיקות וצילום MRI, הכולל זריקה גילו קרע בלברום, באזור הירך, התחלתי טיפול בזריקות PRP כמו שעבר בזמנו מאור בוזגלו. לוקחים לך דם, עושים לו איזשהו תהליך במכונה ומזריקים את זה חזרה. זה טיפול פולשני וכואב ממש".
תום סקלובין (עמרי שטיין)עשית טעות ששיחקת במשחק הזה עם הכאב?
"תראה, רציתי להוכיח. ידעתי שיש לי פה הזדמנות לקחת את המקום. שאתה בליגת העל אין לך הרבה הזדמנויות ושיש אתה חייב לקחת אותן בשתי ידיים. זה היה אחרי חודש שבו רק הייתי מתחמם במשחקים ולא נכנס לדקה. אמרתי לעצמי שאני חייב לקחת את זה".
ולמשך כמה זמן העריכו שתיעדר מהמגרשים?
"את ה-PRP התחלתי חמישה חודשים אחרי הפציעה הראשונית. חמישה חודשים רק ניסיתי להבין עד כמה הפציעה חמורה, הרי כל הבדיקות היו תקינות ולא הבנתי מה קורה. הזריקות לקחו בערך חודש ולאחר מכן אתה צריך חודש או חודשיים עד לחזרה לאימונים. במילים אחרות, לקחו שמונה חודשים עד שהתחלתי להתאמן עם כדור. נפצעתי בדצמבר 2021 והצלחתי לחזור רק בספטמבר 2022".
תום סקלובין (עמרי שטיין)ואז מה קורה?
"נגמר לי החוזה במכבי חיפה (הוחתם בזמנו לשנתיים וחצי) ובנוף הגליל. שאלו את נוף הגליל אם הם רוצים אותי וכמובן שאף אחד לא רוצה לגעת בך כי אתה פצוע וזה לא משנה כמה טוב הייתה".
לא דיברו איתך בזמן תהליך ההחלמה?
"כלום ושום דבר. אני שילמתי על הכול למרות שהייתי עם חוזה במכבי חיפה ובנוף הגליל. הכול היה עליי וזה לא היה ברור לי למה. ניסיתי לברר ושיעזרו לי. ניסיתי לדבר עם גיל ברעם לא מעט פעמים ולא קיבלתי מענה בכלל. עם מכבי חיפה לא ניסיתי לדבר כי אני לא חושב שהם אמורים לשלם, נפצעתי בנוף הגליל. נוף הגליל עזרו לי במתן פיזיותרפיסט ובינואר האחרון (2022), כשאני בעיצומה של הפציעה, רצו שאעבור קבוצה. ניסו לשדך לי קבוצות והסברתי שאני פצוע ורוצה לטפל בעצמי. לא ממש האמינו לי בהתחלה וחשבו שאני רוצה לעשות את זה בשביל להישאר".
תום סקלובין (עמרי שטיין)התאכזבת?
"מאוד. נפגעתי מנוף הגליל. ממכבי חיפה? פחות, כי אף פעם לא היה לי איתם קשר ישיר. אבל נוף הגליל זה מועדון שהעלה אותי לבוגרים בשיא שלי ופתאום כשאני חווה פציעה שנראית מאוד רצינית, לא קיבלתי עזרה ואפילו רצו להעיף אותי משם".
אתה מחלים מהפציעה בספטמבר ומה קורה אז?
"האמת שלא ממש רצו לגעת בי. ניסיתי להציע לנוף הגליל שאבוא להיות שחקן סגל. ידעתי שגם עם השכר הכי נמוך, אני רק צריך להתאמן. אני בטוח ביכולות שלי, שעם פורמה טובה אני בטח שווה מקום שם. אמרתי גם לסוכן שלי שרק יסדר לי מקום בליגה הלאומית להתאמן. אבל אף אחד לא רצה לגעת בי".
תום סקלובין (עמרי שטיין)מה עושה שחקן שלא רוצים אותו?
"קודם כל התאמנתי לבד. הייתי עושה אימוני כושר עם מאמן אישי ועם אבא שלי שהוא מאמן כדורגל. חיכיתי לקבוצה שתקלוט אותי. רציתי קבוצה בליגה א' שמתאמנת בבוקר, קבוצה רצינית שתשמור על מקצוענות. פחות היה אכפת לי הכסף למען האמת. הרי אפשר ללכת לליגה א', לכל מיני חורים ולהרוויח הרבה כסף. קיבלתי הצעה מצור שלום והחלטתי שזה מתאים לי.
"עשיתי שם את ההכנה, חזרתי לשחק במשחקי קדם העונה, התחלתי לחזור לעצמי ולהרגיש טוב. במשחק הליגה הראשון מול שפרעם היה לי איזשהו תיקול מיותר עם עלי חטיב, הסתובב לי הקרסול והדבר הראשון שעלה לי הוא שזה שבר פתוח. משחק ליגה ראשון, אתה בדרך לבית החולים ומתחיל את הניתוחים. הבנתי שזהו זה, שוב".
עברו ארבעה חודשים. מה קורה מאז?
"לא הרבה, רק התחלתי לרוץ".
תום סקלובין (עמרי שטיין)מהו משך תהליך ההחלמה?
"זה מאוד מורכב. יש לי ברגים ברגל וכל מיני כאבים לא מוסברים שאין לי מושג מתי יחלפו. אין לי ממש טווח תנועה בקרסול. הרופאים ממליצים לחכות שתחלוף שנה ואז לעשות ניתוח נוסף להורדת הברגים, כי איתם זה לא אפשרי לי לשחק. לא מומלץ להוריד ברגים לאחר פחות משנה ואני עם תשעה ברגים. לרופאים תאורטית אין בעיה שאשחק עם הברגים, אבל אני לא יכול כי זה גורם לי לכאבי תופת. כאילו משהו חותך אותי בפנים. ברגע שמוציאים את הברגים אתה צריך עוד חודשיים של החלמה".
איך מרימים את עצמך?
"בפציעה הראשונה במפשעה, בשלושת החודשים הראשונים, לא הייתי יוצא מהבית חוץ מלאימונים של הקבוצה. התחלתי לחשוב על תוכנית ב', התחלתי ללמוד את תחום האימון, כולל אימון כדורגל ועשיתי תעודת מדריך. למדתי גם אימון כושר וניצלתי את הזמן ללמוד שלפחות ארוויח דברים בזמן הזה. נשארתי רעב מאוד למשחק".
ובפציעה השנייה?
"אתה מאבד כבר מוטיבציה. אני יכול להגיד לך שעד שלא אראה את עצמי מכדרר, לא אוכל לחשוב על חזרה. איבדתי את האמונה בגוף שלי. חד משמעית עוברות מחשבות על פרישה ועל עוד דברים מהסוג הזה. אתה אומר לעצמך: ‘מה אלך לעשות? הרי כל החיים השקעתי בכדורגל’. קיבלתי טעימה של מה זה להיות שחקן בפורמה טובה. כתבות, שיחות טלפון וכולם רק רוצים אותך ופתאום אתה מוצא את עצמך שנתיים בבית. אף אחד לא מתעניין ומדבר".
תום סקלובין (עמרי שטיין)מי מרים אותך בתקופה הזאת?
"קודם כל ההורים שלי. אבא שלי הרי מכיר את המקצוע הזה והוא אמר לי שאני צריך לקבל את ההחלטה. החברים מהקבוצה כל יום היו מגיעים לבית החולים ולבית שלי. אבל זה נטו עבודה עצמית בסופו של יום, כי זה אתה מול עצמך. כשאתה שחקן אתה שומע על פציעות שקורות לחברים שלך, אז אתה כן רואה את זה מהצד. אבל פתאום זה קורה לך. לא מצאתי מישהו עם פציעה דומה לשלי, שיודע איך לעבור את זה. לא מצאתי עם מי להזדהות. אני לא יודע אם זו פציעה נדירה, אבל לא כל יום שמים תשעה ברגים, אלא הרבה פחות. ברגע שהפיזיותרפיסט שלי שמע ששמו לי תשעה ברגים הוא היה מופתע".
אני מניח שזו הקרבה כלכלית לא פשוטה גם, בכמה מדובר?
"המון. ה-PRP עולה בסביבות ה-7,000 שקלים, ה-MRI אזור העשרת אלפים. אפשר להגיד שאני בדרך לסכום של בערך 100,000 שקלים".
מה מייעצים הרופאים? לפרוש?
"הפיזיותרפיסטים הקודמים המליצו לי לפרוש. הנוכחי מאוד אופטימי ומנסה לחזק ולהרים אותי. לא מעט אנשי מקצוע אומרים לי לפרוש, אין ספק. תשמע, זה לא פשוט, זה משהו שעבדתי עליו מגיל קטן וכולם מכירים אותי בתור תום הכדורגלן. אני מרגיש שזה לא רק לאכזב את עצמי אלא גם לאכזב את כל הסובבים. כל בן אדם שואל אותך: "נו מה פרשת? אתה לא רוצה לפרוש? אתה לא חושב שזה סימן מאלוהים? אתה אומר לעצמך בראש שאולי כדאי לפרוש, הרי מה תרוויח שקל וחצי? מי אמר שזה לא יקרה לך שוב?".
תום סקלובין (עמרי שטיין)זו טראומה?
"חד משמעית. אני מפחד מכל תנועה, על כל דבר חושב פעמיים. אם אני רץ ויש לי קליק בקרסול, אני עוצר. אתה מפחד מכל שינוי קטן בגוף שלך. אני קם בבוקר בלי עיסוק, רק עם מחשבות. התחלתי השנה לאמן כדורגל. לקחת ילדים עם פוטנציאל. אני מנסה למצוא תחליף, פתחתי קבוצת בנות ואני מנסה למצוא משהו שימלא אותי אבל אין תחליף לכך שאני קם בבוקר בלי קבוצה בה אני מתאמן".
איך זה מגביל אותך ביומיום?
"מאוד מגביל. מספיק שאני דורך על אבן, אז אני יכול למצוא את עצמי יושב כמה דקות עד שהכאבים יעברו. הרגל לא באיזון ואני סובל מכאבים מטורפים באזור הברגים. אני לא זוכר מתי ישנתי לילה שלם בצורה רציפה, אני מתעורר כל לילה מכאבים. גם חילופי העונות, שעכשיו פתאום קר, אז אזור הברגים כואב יותר. השלמתי עם זה שלא אעשה יותר שינויי כיוון לפחות עד שאסיר את הברגים, אבל אני חצי שנה לא ישן. אני סובל מזה גם במנוחה".
תום סקלובין (עמרי שטיין)אז מה יכריע אם תפרוש או לא?
"הכול מתחיל ונגמר בתשוקה. ברגע שהפיזיותרפיסט יגיד לי שאני מסוגל ואראה שאני מצליח, התשוקה תוכל לנצח. כשאתה עושה אימון ראשון התשוקה יכולה לחזור לך. האימון הראשון, לגעת בכדור בפעם הראשונה, שם אני אדע אם אני שם או לא. לוותר בטוח לא אוותר. אני לא רואה את עצמי בשנה הקרובה פורש, לפחות עד הסרת הברגים. בטוח שאעשה ניסיון נוסף, השאלה איך זה ייגמר. כרגע אני לא אופטימי, אבל אני רוצה להיות. עברתי כ"כ הרבה רע בשנתיים האחרונים, שזה סיכוי של 50-50. אני לא רוצה להיות קלישאתי ולהגיד שאני תמיד אופטימי כי זה לא המצב".
איזה מסר תרצה להעביר?
"הדבר הכי חשוב לכל שחקן צעיר הוא שברגע שאתה נפצע ומרגיש משהו ראשוני, לך למומחים ותבדוק. אל תחזור מהר וזה לא משנה כמה המאמן לוחץ או כמה אנשים מסביבך לוחצים ורוצים שתחזור. קודם כל תטפל בעצמך ותעשה את כל הבדיקות שאפשר. תשלול הכול ורק אז תחזור. מפציעה קטנה שאתה חוזר לא בזמן, יכולה להיהרס לך קריירה שלמה. בנוסף, אתה צריך ליצור לעצמך תוכנית ב'. תשקיע 100% בכדורגל, אבל תשקיע גם בלימודים ותמיד תחשוב בראש מה קורה אם. אי אפשר לדעת מה יקרה ותמיד צריך להיות מוכן".
תום סקלובין (עמרי שטיין)