נראה שמדובר בשנה של רגעי שיא עבור ליאו מסי. דווקא לאחר שבעונה שעברה הפרעוש היה נראה רחוק משיאו עם המעבר לפאריס סן ז'רמן, העונה הכל מתחבר עבור הארגנטינאי שנראה שקט ומוכן יותר להשלים את השושלת שלו. הזכייה האגדית עם ארגנטינה במונדיאל הייתה רק החותמת הסופית לתהליך ההתבגרות של מסי והחוזק המנטלי שלו לא להילחץ מכך שהכל על הגב שלו, אלא ליהנות מכך, אך זהו רק סממן לתהליך שמתרחש כבר מתחילת העונה בעיר האורות.
אחרי שבעונה שעברה מסי נתן לחבריו בהתקפה את הכבוד ובשונה מבכל הקריירה שלו לא עמד במוקד וביקש את הכדור אליו, העונה הפרעוש חזר להיות בעל הבית ולמרות התפוקה הבלתי נגמרת של קיליאן אמבפה – פאריס נתנה לאלוף העולם הטרי את המפתחות, והיא משתכרת מכך בענק.
בניגוד לעונה שעברה בה מסי הבקיע 11 שערים בלבד ב-34 הופעות בכל המסגרות במדי פ.ס.ז', העונה הוא כבר עם 15 גולים ב-25 הופעות – וזה כמובן ללא 7 השערים שכבש בגביע העולם בקטאר אותו סיים כשחקן הטורניר. ומה עם בישולים? לפרעוש היו 15 כאלה בכל העונה שעברה במדי הפריסאים ואילו העונה הוא כבר עם 14.
ליאו מסי חוגג (רויטרס)זה ברור לכולם, פ.ס.ז' של העונה זו פ.ס.ז' של ליאו מסי. קבוצה שמשחקת סביבו ועבורו, בקצב שלו. הפציעה של קיליאן אמבפה הפכה את מסי, בדומה לשנים האחרונות שלו בברצלונה, למנהיג ההתקפה ולשחקן שגורל הקבוצה יקום וייפול על היכולת שלו. עם כל הכבוד לניימאר, כשאמבפה לא נמצא רוב כובד המשקל בהתקפה נמצא ברגליו של הפרעוש – שגם מרשה לעצמו להשאיר את הכדור יותר אצלו ולבעוט הרבה ממרחק.
לא סתם בפאריס נתנו למסי מנוחה במחזור האחרון. השער של הארגנטינאי מול מונפלייה לאחר פציעת אמבפה, ושער הניצחון הקריטי שלו בניצחון 1:2 על טולוז הראה כמה אלופת צרפת תלויה וצריכה את הפרעוש. ההפסד האחרון בליגה 3:1 למונאקו רק הבהיר – פ.ס.ז' היא קבוצה די בינונית ולא נוצצת ללא שני הפיינליסטים של גמר המונדיאל.
קיליאן אמבפה וליאו מסי (רויטרס)בשלוש השנים האחרונות שלו בברצלונה, הקטלונים היו תלויים במסי כמו אוויר לנשימה וזה התבטא בעיקר במבול של שערים (51 שערים ב-2018/19, 31 ב-2019/20 ו-38 ב-2020/21), אך העונה, כאשר מסי הוא שוב האיש המרכזי והדמות המובילה, הדבר מתבטא יותר בבישולים. הארגנטינאי לוקח את מלוא תשומת הלב, אבל משחק בשביל חבריו. הוא נראה שלם יותר משהיה אי פעם, משחק את תפקיד הפליימייקר בצורה שמעוררת השתאות ובאלגנטיות כזו שמעידה של השקט הנפשי אליו הגיע כשהשיג את כל מה שחלם עליו בגיל 35.
גם במועדון הפאר הצרפתי, מסי כבר מרגיש הרבה יותר בנוח והמושבה הדרום אמריקאית שנוצרה (ויצרה חרושות שמועות על מתח מחנות מול זה הצרפתי של אמבפה, חאכימי ושות’) רק מעידה על ההשתלטות שלו בחדר ההלבשה כמנהיג של הפריסאים. וזה כמובן רק חלק מתהליך ה’מראדוניזציה’ המדובר אליו כל העולם נחשף במונדיאל האחרון. משחקן אדיר אבל כזה שנחבא על הכלים ומעדיף לא לדבר, הפרעוש הפך למנהיג על גבול החוצפן, כזה שלא מפחד לקלל ולהתעמת – כשהוא מבין שלפעמים הפוקוס עליו יכול לעשות לו טוב ולהבהיר מי בעל הבית.
ליאו מסי בטירוף (רויטרס)פ.ס.ז' הביאה את מסי ויצרה את אחת משלישיות ההתקפה הנוצצות בהיסטוריה בשביל מטרה אחת – לזכות בליגת האלופות. דווקא לאחר שרשמה העפלה לגמר ולחצי הגמר בשתי העונות שקדמו להגעת הארגנטינאי, בעונה שעברה הפריסאים חזרו לסורם עם ‘קללת שמינית הגמר’ המוכרת להם בהדחה מביכה לריאל מדריד עם ספיגת שלושה שערים לאחר שכבר היו ביתרון 0:2 בסיכום שני המשחקים.
מסי היה הצל של עצמו בשני המשחקים האלה ובעוד שאמבפה היה נקודות האור של הקבוצה מעיר האורות עם שני שערים וגרם לצרות בלתי פוסקות להגנת הבלאנקוס – הפרעוש עורר תהיות לגבי הצורך בו בקבוצה שכבר הייתה נראית במגמת עלייה באירופה.
ליאו מסי (רויטרס)הוא מודע לכך שבמידה ופ.ס.ז' תודח מול באיירן מינכן בשמינית גמר ליגת האלופות הוא יחטוף את מירב האש, ותהיו בטוחים שהרצון להיות זה שהגיע לפארק דה פראנס והביא לפאריס את הזכייה הראשונה שלה בליגת האלופות יושב אצל מסי חזק מאוד בראש. כעת, כשהוא נמצא בשלב בקריירה שבו הכל פשוט עובד לו, הוא רוצה לרשום עוד שלב נוקאאוט בלתי נשכח - כזה שיזכיר את הלילות בהם לבש את הגלימה אז בבירת קטלוניה.
הוא פוגש יריבה מוכרת, כזו שחווה מולה את המפלה הגדולה בקריירה שלו (8:2) ואת אחד מרגעי הקסם שלו (מישהו אמר ג'רום בואטנג?). זה נראה שאין כאן אמצע. או שזה יסתיים בצורה אדירה או בכישלון גדול, ועם התסריט ההוליוודי שנכתב עבורו העונה – כל שנותר זה לחכות וליהנות מכל רגע.
מסי: "אלוהים נתן לי במתנה את המונדיאל"