לפני שנה וחצי, בקיץ 2021, השתוקק הארי קיין לעזוב את טוטנהאם לטובת מנצ'סטר סיטי. היה לו לכאורה הסכם ג'נטלמני עם היו"ר דניאל לוי, לפיו יורשה לעבור אם תגיע הצעה הולמת מבחינת המועדון. השייח'ים של סיטי שמו על השולחן צ'ק של 127 מיליון ליש"ט, וקיין סבר ששום דבר לא יכול להיות הולם יותר.
לוי סירב, והפיצוץ היה קרוב. לבסוף, השלים הקפטן עם החובה לעמוד בתנאי החוזה עליו חתם, ראה את טוטנהאם מנצחת את מנצ'סטר סיטי 0:1 בלעדיו, הבטיח שיעשה את המקסימום כהרגלו – והפרשה נשכחה לה. מבחינת האוהדים היא כבר כמעט לא רלוונטית, כי הם שמחו לסלוח לכוכב הגדול שלהם, כפי שאוהדי ליברפול סלחו בזמנו לסטיבן ג'רארד על הנכונות לחתום בצ'לסי.
אז אתמול הריעו לו האוהדים האלה כאשר הוא שבר את שיאו של ג'ימי גריבס האגדי והפך לכובש המצטיין של טוטנהאם בכל הזמנים. את השער ה-267 במדי התרנגולים הוא הבקיע, באופן סמלי במיוחד, דווקא לרשת מנצ'סטר סיטי והצעיד את קבוצתו לניצחון 0:1 קריטי במאבק על הכרטיס לליגת האלופות.
השער ששבר את השיא - דווקא מול סיטי. קיין (רויטרס)זו פסגת השאיפות של טוטנהאם גם העונה, כי את הסיכוי לזכות באליפות היא איבדה מזמן. ארון התארים הקבוצתיים של קיין עדיין ריק לחלוטין, כמעט עשור אחרי שהצטרף סופית לסגל הראשון של המועדון שגידל אותו בתום מספר השאלות. אבל האם החיסרון הזה מהווה פגם משמעותי ברזומה שלו ופוגע בהנאתו מהקריירה?
איך מודדים זכייה בתארים אל מול הרגע שחווה הסקורר אתמול? לו היה עוזב לבקשתו לטובת הכסף של איחוד האמירויות, יש יסוד סביר להניח שהיה זוכה כבר בעונה שעברה באליפות בחולצת התכלת, אבל הוא גם יודע כעת בוודאות שסיטי זכתה באליפות הזו בלעדיו. מה היה הערך המוסף שלו, והאם הערך הזה היה חשוב יותר על החגיגה המרגשת אל מול הקהל שמעריץ אותו באמת ובתמים, ביום בו רשם את שמו בהיסטוריה באותיות זהב?
זכו בתואר בעונה שעברה גם בלעדיו. שחקני מנצ'סטר סיטי (רויטרס)זה עניין סובייקטיבי מאוד, כמובן, אך ניכרת התחושה כי התארים הקבוצתיים מקבלים תשומת לב מוגזמת בתקשורת, במיוחד בעידן המודרני בו מספר מצומצם של קבוצות זוכות בתארים האלה באופן קבוע. תחתום בפאריס סן ז'רמן הקטארית – ואתה תהיה כמעט אוטומטית אלוף צרפת. תחתום בבאיירן מינכן – ותואר אלוף גרמניה יהיה שלך. תצטרף למנצ'סטר סיטי – וקשה מאוד להאמין שתפרוש ללא מדליות רבות על הצוואר. האם זה משדרג את קורות החיים של כל הזוכים, וגורם להם אושר בהשוואה למצב בו היו ממשיכים לשחק בקבוצות צנועות יותר ושואבים אהבה טהורה מהמעריצים?
יש תארים שערכם גבוה במיוחד. אם ארסנל תזכה באליפות העונה, הסיפוק של השותפים לעשיה יהיה אינסופי – זה לא דבר של מה בכך לקטוע בצורת של 19 שנה כנגד כל הסיכויים. כל מי ששותף לזכייה של לסטר באליפות ב-2016 חווה משהו שאיש מלבדם לא יכול אפילו להתחיל לדמיין כיצד זה מרגיש.
רגע בלתי נשכח. שחקני לסטר חוגגים אליפות (רויטרס)אבל בואו נבחן לרגע את ההחלטות של שני הגיבורים הראשיים של האגדה. ריאד מחרז עזב בחלוף שנתיים למנצ'סטר סיטי, ומאז יש לו עוד שלוש אליפויות לאוסף. ג'יימי וארדי נותר בלסטר עד שיתלה את הנעליים, ואין לו תארים נוספים. מי מהם מרוצה יותר? למי יש קריירה עשירה יותר? אין כאן תשובה חד משמעית, וזה מוכיח כי ליציבות ולנאמנות לסמל יש משקל לא מבוטל אל מול אותם "תארים" אחריהם אמורים לכאורה כל הכוכבים לרדוף.
ההישארות בטוטנהאם נכפתה על קיין ב-2021, אבל גם עצם ההגעה למועדון נבעה מהחלטה שרירותית של גורמים חיצוניים. כילד, התקבל הארי דווקא לאקדמיה של ארסנל, אבל נזרק ממנה בחלוף שנה כאשר היה רק בן 9. המאמנים סברו שהוא היה צנום מדי וחלש מדי – קביעה מגוחכת לחלוטין בגיל כה צעיר.
נזרק מהאקדמיה של ארסנל. קיין (רויטרס)בחלוף שנתיים לקחה אותו טוטנהאם, והשאר היסטוריה. את הניפוי משורות התותחנים מגדיר החלוץ בדיעבד כ"דבר הכי טוב שיכול היה לקרות" – עדות לכך שאנחנו לא תמיד שולטים בגורלנו, והאכזבות מביאות לעתים לתוצאות מבורכות. איש לא יודע כיצד היו מתפתחים חייו לו היה ממשיך ללבוש את החולצה האדומה בצפון לונדון, אבל החולצה הלבנה עשתה לו רק טוב.
באשר לחולצה האדומה, הרי שעדיין יש מחלוקת עזה לגבי הקבוצה אותה אהד קיין בילדות. הכוכב עצמו טוען כי גדל ליד ווייט הארט ליין, ולמד לאהוב את טוטנהאם מבני משפחתו. ואולם, יש צילומים שלו במדי ארסנל – לא רק לומד באקדמיה, אלא גם חוגג ברחובות את האליפות ההיא ללא הפסד ב-2004 עם שיער אדום סטייל פרדי ליונגברג.
אוהד ארסנל בהסוואה? קיין (רויטרס)"גררו אותי לשם, ואי אפשר היה ללבוש חולצה אחרת", הצהיר לימים קיין, ואפשר אולי היה להאמין לו, אבל האם גם את התסרוקת מישהו חייב אותו לעשות? איכשהו, זה לא בדיוק מסתדר. כך או כך, לבית הספר של התרנגולים הוא התקבל בדיוק בשנה בה זכתה ארסנל באליפות האחרונה שלה, וגם בכך יש סמליות עצומה. אתמול, כאשר הבקיע את השער ההיסטורי לרשת האלופה, הוא עזר מאוד על הדרך גם לתותחנים לבסס את מעמדם בפסגה, אשר התערער בעקבות ההפסד העגום לאברטון בשבת.
האם ישמח קיין בסתר ליבו אם ישלימו חניכיו של מיקל ארטטה את העבודה? אין לדעת, אבל לשאיפות התותחנים בצמרת יש גם מסר ברור לגבי עתידו. מנצ'סטר סיטי כבר לא רלוונטית מבחינתו אחרי הגעתו של ארלינג הולאנד, וההתרחשויות מאז נמנע המעבר שלו גורמות לו לשקול בחיוב את האפשרות להאריך את חוזהו שאמור לפוג בקיץ 2024.
החוזה מסתיים בקרוב. קיין (רויטרס)לפי הדיווחים בתקשורת, המגעים בנושא אמורים להתחיל בימים אלה, ושבירת השיא תיתן להם באופן טבעי רוח גבית חזקה. קיין יחגוג הקיץ את יום הולדתו ה-30, והוא יודע שלא ימצא אהבה כזו בשום מקום אחר. הוא גם לא ימצא יציבות כזו בשדות זרים. בטוטנהאם מעמדו איתן ומובטח, והתמיכה בו תהיה גורפת גם אם ייקלע למשבר. באופן מעט פרדוקסלי, אך גם מובן, זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שכמעט ולא היו לו משברים לאורך הדרך.
התפוקה של קיין מרשימה בכל קנה מידה. כאשר פרץ לתודעה עם 31 שערים בכל המסגרות ב-2014/15, היו פרשנים שחזו כי יחווה נסיגה חדה ביכולתו. הייתה זו טעות גסה מאוד. על אף שעבר לא מעט פציעות, קיין תמיד מצא את הרשת, ובעונות "החלשות" ביותר שלו הבקיע 24 שערים.
תמיד מוצא את הרשת. קיין (רויטרס)בעונה "הגרועה" ביותר בפרמייר ליג הייתה אשתקד, כאשר כבר "רק" 17 פעמים ב-37 משחקים, וגם אז שלושה שחקנים בלבד הקדימו אותו בדירוג. אחד מהם, יונג מין סון, זכה בתואר מלך השערים בין היתר בזכות שיתוף הפעולה הנפלא עם קיין שבישל לו חמש פעמים. בסך הכול, היו לקיין תשעה בישולים בעונה שעברה, וזה חלק בלתי נפרד מהסגנון האוניברסלי שלו.
פעם, בתחילת דרכו, הוא נחשב לחלוץ מרכזי קלאסי. עם הזמן, הוא החל לפעול רבות גם חלוץ לרחבה, התמקצע בבעיטות ממרחק (קשה לחשוב על חלוץ שעושה זאת טוב ממנו), וגם לקח על עצמו חלק נכבד מתפקיד הפליימייקר, במיוחד אחרי עזיבתו של כריסטיאן אריקסן. התוצאה היא מנהיג רב גוני בחוד שיודע לעשות כמעט הכל. קיין ממש לא דורש מחבריו לשחק למענו ולספק לו כדורים. הוא גם עובד למענם, וככל שחולפות השנים כך הוא משדרג את היכולות הקבוצתיות שלו. ומכיוון שלאיש בטוטנהאם אין ספקות לגבי יכולותיו, הדבר תורם לחוסנו המנטלי וליכולתו לספוג מהלומות.
מבשל לא מעט. קיין וסון (רויטרס)אפשר היה להבין, למשל, לו היה חווה קיין ירידה מסוימת אחרי החמצת הפנדל הדרמטית מול צרפת ברבע גמר המונדיאל. בפועל, ההיפך המוחלט קרה – החלוץ חזר מגביע העולם נחוש וחד יותר מאשר בתחילת העונה, ואת שנת 2023 הוא החל ברגל ימין. שער הניצחון מול פולהאם לפני שבועיים היה עוצר נשימה. עכשיו הוא ניצח גם את סיטי, והגיע ל-17 שערים כבר עכשיו. בקצב הנוכחי, יש לו סיכוי לשבור את השיא האישי בליגה שעומד על 30. בינתיים, הוא עבר את גריבס, והשער הזה היה גם שערו ה-200 בקריירה בפרמייר ליג. רק אלן שירר ו-וויין רוני מדורגים לפניו, והוא הגיע ליעד המדובר מהר יותר מהם.
חוץ מזה, שירר ורוני שיחקו ביותר מקבוצה אחת. קיין מזוהה רק עם טוטנהאם, והזיהוי הזה סייע לו למצות את הפוטנציאל. המחסור בתארים הוא לא חסרון – הוא דווקא יתרון. העובדה כי הוא פורח במדי קבוצה שנתפסת כסוג של לוזרית גורמת לווינריות שלו לבלוט.
היעד הבא של קיין. רוני (רויטרס)כעת, כאשר הוא רואה את ארסנל, לוזרית נוספת מבחינת התדמית, דוהרת במקום הראשון, קל לו יותר לדמיין גם עונה כזו של טוטנהאם. זה לא מדע בדיוני. זה יכול לקרות במהלך הקדנציה שלו, ואז התואר הזה יהיה חשוב באמת, מתוק יותר מעשר אליפויות במדי מנצ'סטר סיטי. וגם אם זה לא יקרה – לא נורא. הקריירה של קיין היא התואר החשוב ביותר שלו.