החיים של נטע לביא הולכים להשתנות. לאחר שהצטרף לגמבה אוסקה מהליגה היפנית, הקשר עוזב את סגנון החיים המוכר לישראלים ועובר למדינה האסיאתית שהחיים בה מרגישים כמו בכוכב לכת אחר. הכדורגלן הישראלי הראשון בכדורגל היפני יעבור חוויה שהוא לא ישכח כל חייו, באחת מהליגות המעניינות ביותר בעולם, אליה הגיעו כמה מהכוכבים הגדולים של הכדורגל האירופי.
בליגה שתצא לדרכה באמצע פברואר משחק אנדרס אינייסטה, כוכב ברצלונה ונבחרת ספרד לשעבר, שמופיע בגיל 38 במדי ויסל קובה וסביר להניח שהוא יפגוש את נטע לביא במאבק על מרכז השדה כאשר שתי הקבוצות ייפגשו זו מול זו. גם פרננדו טורס, דויד וייה וגארי ליניקר שיחקו בליגה היפנית, בין היתר, והם עשו זאת בשלהי הקריירה שלהם. אפילו ארסן ונגר התחיל לאמן שם.
גמבה אוסקה אומנם לא נמצאת בשנים האחרונות בצמרת הליגה היפנית, אבל היא זכתה בליגת האלופות של אסיה ומדובר באחד המועדונים הכי מעוטרים ביפן. האוהדים של הקבוצה קיוו שנטע לביא יגיע לעזור לה, עד כדי כך שהם אפילו הלכו למקדש לפני פתיחת העונה כדי להתפלל להצלחת המהלך והצלחתה של הקבוצה בעונה החדשה.
אנדרס אינייסטה. יאבק עם נטע לביא במשחקים (רויטרס)סגנון החיים ביפן שונה לחלוטין מזה של ישראל. אוסקה היא עיר גדולה, בדיוק כמו טוקיו, ולאן שלא הולכים הרחובות נקיים לחלוטין למרות שאין בכלל פחי אשפה במרחב הציבורי. היפנים אוהבים מאוד מכונות שתייה ומזון, ויש כאלה הרבה ברחובות, אבל הם אוהבים גם ניקיון וסדר, ולכן את העטיפות, הבקבוקים הריקים והזבל שנשאר צריך לשמור בשקיות ולזרוק לאשפה רק בבית. בדיוק בגלל זה הכל מצוחצח בחוץ.
תרבות הניקיון באה לידי ביטוי אפילו באצטדיוני הכדורגל. האצטדיון של גמבה אוסקה נמצא באזור סואיטה בעיר, בו יש לא מעט אתרי תרבות, כמו מוזיאונים ואוניברסיטאות, ובסיום המשחקים של הקבוצה האוהדים שלה מנקים את היציעים, גם אם לא מדובר בזבל שלהם. וזה לא נגמר רק בשאריות שנשארו מתחת למושבים, כי הם מנקים גם מחוץ לאצטדיון ואוספים אפילו בדלי סיגריות מהרצפה. "הכל חייב להיות נקי לפני שאנחנו עוזבים כי האצטדיון הוא הבית שלנו", הסביר אוהד הקבוצה.
עיר מיוחדת. אוסקה, יפן (רויטרס)"הכול מאוד מסודר ביפן, לא מחפפים", הסבירה מורן פוגל, ישראלית שגרה בטוקיו שמונה שנים, מרצה על התרבות היפנית ומתכננת מסלולים ליפן מטעם Tokyo Inside-Out. "לכל דבר יש נהלים והכל ידוע לגבי מה כל אחד עושה, זו פחות התרבות הישראלית של 'יהיה בסדר' ו'נסתדר'. לכל דבר יש חוקים וכללים. זה בא לידי ביטוי גם אצל ילדים בבתי הספר, כי הם אלו שמנקים את הכיתות והשירותים בעצמם בסוף היום. בכדורגל האוהדים והשחקנים מנקים את חדר ההלבשה וסוחבים בעצמם את הציוד, כך שיש שם פחות גינונים של כוכבים. גם אם אתה משחק בקבוצה ואתה שחקן מוערך שמרוויח הון עתק, עדיין יש דברים שמצפים ממך לעשות".
אוהדי גמבה אוסקה. תמיד מנקים אחריהם (רויטרס)החוויה במרכזי הערים היא מדהימה. ההליכה בתוך נחיל של בני האדם ברחובות המרכזיים, הבניינים המוארים בלילות, התרבות היפנית שבאה לידי ביטוי בכל מקום, וגם הנסיעה בכיוון הנגדי הם דברים שצריך להתרגל אליהם. אגב, הבטיחות קודמת לכל ולכן כמעט אין שם תאונות דרכים. מעבר לזה, הדבר הכי חשוב ביפן הוא האוכל המקומי, עד כדי כך שבזמן מגפת הקורונה המסעדות נשארו פתוחות, בניגוד למדינות אחרות בעולם, משום שנהוג ומקובל לאכול בחוץ ביפן. טוב עשה ברק בכר שהתעקש לא לשחרר את נטע לביא עד שלמד לאכול עם צ'ופסטיקס.
בין יתר הדברים שהוא יצטרך להתרגל אליהם, נטע לביא ילמד להכיר גם את המאכלים המיוחדים ביפן. מה שמייחד את אוסקה הן מנות אוקונו-מיאקי, שזה סוג של פנקייק מלוח עם הרבה תוספות מעל, כמו בפיצה, כולל רטבים מיוחדים. זה המאכל המסורתי בקנסאיי, אזור דרום יפן, בו נמצאת העיר אוסקה. "הישראלים אוהבים את האוכל היפני, אבל האוכל שמוגש ביפן שונה מהאוכל שמכירים בישראל. ביפן ארוחת בוקר כוללת דג בגריל, אורז, מרק מיסו וקצת לחם, וזה לא תמיד מסתדר לישראלים. אפילו הטעם של האורז די שונה", ציינה מורן פוגל.
המאכלים היפנים. נטע לביא יצטרך להתרגל לזה (רויטרס)הכדורגל ביפן התפתח בעשורים האחרונים, אבל הבייסבול הוא ענף הספורט הגדול ביותר במדינה. עד לא מזמן, כל קבוצות הכדורגל היו בבעלות של חברות ציבוריות גדולות ותאגידים שניהלו אותן - בשונה ממדינות אירופה ומישראל, הרי שבליגות המקומיות הקבוצות מייצגות את הערים שלהן או קהילות שונות. לכן לקבוצות קראו בעבר בשמות כמו טויוטה, היטאצ'י או מיצובישי פוטבול קלאב.
בשנים האחרונות זה השתנה. בתחילת שנות ה-90 הכדורגל קיבל יותר תשומת לב והפך לענף ספורט רציני יותר. עם הקמת הליגה המקצוענית הראשונה, בעלי הקבוצות הבינו שדרוש שינוי והם החלו לחקור ולהבין כיצד מתנהל הכדורגל בתרבות המערבית. הם עשו זאת מעיון במגזינים, קלטות של משחקי כדורגל ובזכות אנשי מקצוע שנחתו ביפן ועבדו בשכר. היפנים הקשיבו, למדו ויישמו. בעקבות זאת, הקבוצות שינו את שמותיהן והחלו לייצג ערים, בניסיון ליצור שייכות בין הקהלים לקבוצות. כל זאת היה לקראת האירוע הגדול והנוצץ שקיבלו מפיפ"א, מונדיאל 2002, אותו יפן אירחה ביחד עם דרום קוריאה.
עשו התקדמות משמעותית. אוהד נבחרת יפן בוכה מאושר במונדיאל בקטאר (רדאד ג'בארה)עוד לפני כן, היפנים ניסו להגיע לטורניר הגדול הזה ולהיות חלק מעולם הכדורגל שמושך אליו הרבה כסף ועניין. הם אנשים מחושבים והכל נבנה בתוכנית מסודרת לשנים קדימה. ההופעה הראשונה של נבחרת יפן בגביע העולם הייתה בצרפת 1998, אחרי שלא הצליחו להעפיל למונדיאל 1994 בגלל שהמשחק המכריע מול עיראק בשלב המוקדמות הסתיים באכזבה. עד היום, המשחק הזה מכונה על ידי היפנים "הטרגדיה של דוחא", על שם העיר בה התקיים המשחק הגורלי.
בחלוף פחות מ-30 שנה, אחד משחקני הנבחרת ההיא, האג'ימה מוריאסו, חזר לדוחא כמאמן נבחרת יפן והצליח לנצח בגביע העולם בקטאר 2022 גם את גרמניה וגם את ספרד בדרך לשמינית הגמר, שם הפסיד בפנדלים לקרואטיה. זו הייתה החותמת לכך שהכדורגל היפני התקדם. לא סתם בשנים האחרונות יש יותר שחקנים יפנים שמשחקים בליגות המובילות באירופה, זה משהו שהפך להיות די שכיח.
האג'ימה מוריאסו, מאמן נבחרת יפן (רויטרס)המונדיאל שאירחו לפני כ-20 שנה הניע את מהפכת הכדורגל אצל היפנים, שהשתגעו מהתשוקה של הקהל הזר שהגיע למשחקים ומהאמוציות של השחקנים היריבים באותו הטורניר. בעקבות זאת, התקשורת המקומית התעניינה יותר במשחק וכך התפתחה לה תרבות של כדורגל. וכשהיפנים אומרים שהם מאמצים משהו לתרבות שלהם, זה תמיד יהיה בענק. האוהדים החלו לחקות את מה שקורה באירופה ואפילו הקימו ארגוני אולטראס - כנראה היחידים בעולם שמנקים אצטדיונים בשריקת הסיום - והם עדיין מביאים משהו ייחודי מהתרבות שלהם למגרשים, כולל תפאורה עם שקיות הזבל איתן הם מנקים לדוגמה.
האוהדים המקומיים שותים בירה לפני המשחקים ואפילו מחכים לאוטובוס של הקבוצה עם רימוני עשן בכניסה לאצטדיונים כפי שקורה בספרד, אך לרוב אין אלימות במגרשים והאולטראס מורכב מאותם האנשים הנחמדים ששומרים על הכללים. איש ספורט מקומי סיפר כי "הכדורגל מחבר בין אנשים וזה המקום שאפשר לפרוק בו רגשות. לכן יש גם הרבה נשים שהולכות למשחקים".
האולטראס שאוספים את הזבל. אוהדים יפנים (רויטרס)מורן פוגל, שחיה את התרבות היפנית, סיפרה: "היפנים מאוד מנומסים, שזה משהו שצריך להתרגל אליו, כי כל בקשה כמעט מתחילה ומסתיימת בהתנצלות. בכל פעם כשרואים מישהו זר, קדים קידה. יש המון נימוס, אפילו בין חברים קרובים. לצד זאת, תמיד מחנכים אותם שהם חלק מקהילה או מקבוצה, כך שלפעמים הם יותר דואגים לאחרים מאשר לעצמם. בגלל זה ביפן שום מקצוע הוא לא מביך וכל עבודה מכבדת את בעליה, כי התפקיד שלך הוא חשוב ומסייע לכולם. גם מי שמנקה רחובות עושה זאת בשיא הרצינות. ביפן אתה לא רוצה להיות שונה ולהרגיש שאין לך תחושת שייכות".
לדבריה, לישראלים יש כמה דברים קטנים שצריך להתרגל אליהם. "כדי לכבד את הסביבה, אסור לדבר ברכבות ובאוטובוסים, הכל צריך להיות שקט ואנשים מקפידים לא להפריע האחד לשני. בכל מקום עבודה יש דגש להיררכיה, כי מי שוותיק יותר הוא בעל סמכות ומי שצעיר או חדש יותר כך אפשר יחסית לסנג'ר אותו, אבל קשה לדעת האם זה יבוא לידי ביטוי גם בתוך קבוצת כדורגל. אגב, אפשר לעבוד המון שנים במקום עבודה מסוים ולא תדע שום מידע אישי על מי שעובד איתך במהלך היום, כמו האם הוא נשוי, כמה ילדים יש לו ומה הוא חושב על פוליטיקה. הם שומרים את זה לעצמם".
ביג אין ג'אפן. אוהדי גמבה אוסקה מחכים לכוכב הישראלי (רויטרס)האוהדים בכחול-שחור כבר מחכים לנטע לביא והוא יהיה חייב להסתגל לחיים ביפן במהירות. "הכדורגל זה הדבר השני הכי גדול ביפן אחרי הבייסבול, אבל בכל מקום מוסר העבודה מאוד גבוה, כולל בספורט", הוסיפה פוגל. "ביפן עובדים מאוד קשה, במשך הרבה שעות ועד מאוחר בלילה. זה דווקא משהו שדומה לתרבות העבודה בישראל. בספורט המקומי היפנים מצפים מכל שחקן לקחת הכל ברצינות, ולקחת אחריות על המעשים והכישלונות שלו. אומנם כשאתה לא יפני הציפיות האלה קצת יורדות והם נותנים הרבה כבוד לזרים, אבל עדיין יש רף מסוים שצריך לעמוד בו. בקיצור, עדיף לו לנצח במשחקים".