הסיבוב הראשון של עונת היורוליג הגיע אמש לסיומו וכבכל מחזור שוב פעם נשאר טעם של עוד. שוב היו תצוגות כדורסל משובחות ולראשונה מאז שפורמט הליגה שנחשבת לשנייה בטיבה בעולם השתנה, אפשר לקבוע כי עד כה מדובר בעונה הכי צמודה, מעניינת ובסימן שוויון.
שש המקומות הראשונים מחזיקים במאזן של 11 ניצחונות אל מול 6 הפסדים, בעוד שמקומות 7-10 מחזיקים במאזן של 9 ניצחונות אל מול שמונה הפסדים, כך שעקרונית ללא חישובי הפרשים ומפגשי ראש בראש, שני ניצחונות בלבד מפרידים בין המקום ה-10 בתחרות הבכירה של היבשת הישנה לבין המקום הראשון. הסיבוב השני יפתח בשבוע הקרוב ורגע לפני שזה קורה הגיע הזמן לסכם את הסיבוב הראשון מבחינתו של קטש וחניכיו.
המאזן החיובי של מכבי תל אביב הוא שיפור לעומת השנה שעברה, הסגל הוא ללא ספק הכי מוכשר שבנו הצהובים בשלוש השנים האחרונות, ניצחונות גדולים היו כמוהם גם תבוסות גדולות והפסדים מרגיזים ונראה שהשורה התחתונה צריכה להיות הטעם אשר נותר. דווקא בליגה כה צמודה ומרתקת בה כל משחק חשוב, מסתבר שגם כל נקודה יכולה וגם ככל הנראה תהיה חשובה.
עודד קטש (איציק בלניצקי)לכן, השורה התחתונה במיקרו, היא שהסיבוב הראשון הסתיים טוב אך הוא יכול וצריך היה להיות יותר טוב (גם לזה נגיע). היכולת כמו גם העונה של עודד קטש עד כה נורמטיבית עבור קבוצה חדשה ישנן עליות ומורדות, במשחקים האחרונים אכן ניתן לראות עקומת שיפור וכמיטב המסורת לקראת הסיבוב השני נבחן את הדברים גם ברמת המיקרו ולא רק במאקרו.
מבחן התוצאה
הצהובים כחולים יכולים לסמן "וי" על לא מעט דברים כאשר הם גם יכולים להיות יותר ממעודדים מכך שצלחו את היעדרותו של ווייד בולדווין ואת העובדה שאיבדו את אלכס פויית'רס לפרק זמן ארוך במיוחד, כאשר בנוסף גם לורנזו בראון נראה נהד. ג'רל מרטין נכנס לעניינים בעונת הבכורה שלו ביורוליג, ג'וש ניבו הרים את הרמה ובגדול, רומן סורקין ממשיך בגרף השיפור שלו, ג'יילן אדאמס גם כן אט אט מתחיל להתרגל לחיה המרגשת הזו שנקראת יורוליג וזאת כאשר גם תרומתם של ג'ייק כהן ובונזי קולסון נהדרת.
אם כך המצב ורוד? אז קצת פחות מה שנקרא, כי לצד הדברים הטובים מאוד והמעודדים מאוד עד כה, אוסטין הולינס לא מצא את מקומו ברוטציה, דארן היליארד די נמחק ממנה כאשר קטש פשוט יהיה חייב אותו להמשך העונה ולהבין איך להוציא ממנו את ה-היליארד שכל אירופה מכירה ושמכבי כה צריכה. על כל אלו הרי אי אפשר שלא להזכיר את יפתח זיו שיותר מהרוויח את הצ'אנס ביורוליג אך לא בדיוק זוכה לקרדיט.
בפתיחת העונה אנשי הקבוצה ולמעשה המועדון כולו היו חותמים על מאזן חיובי, והנה הגיע לו הרגע. נכון מכבי תל אביב מדורגת במקום התשיעי עם מאזן חיובי אך המאזן יכול היה וצריך היה להיות טוב יותר. רוב הסיכויים שאין יותר מדי בנמצא אנשים/פרשנים/כתבים/ מאמנים ואוהדים שבאמת חשבו שמכבי תל אביב תסיים סיבוב ראשון עם 12-13 ניצחונות, היות וצריכים להיות ריאליים. ניצחונות על אלופת היורוליג המכהנת, ושלוש קבוצות פלייאוף נוספות מהעונה שעברה שאחת מהן, אולימפיאקוס גם העפילה לפיינל פור, הם פלוסים עצומים להמשך, כמו גם המאזן בבית 7-1 כל אלו נחשבים להישג נאה מאוד.
וויד בולדווין. ייעדר תקופה ארוכה (חגי מיכאלי)הבעיה? הפסדים לקבוצות שכרגע נחשבות לכאלו בדרגת איכות נמוכה יותר ונאבקות כעת על הפלייאוף כגון הכוכב האדום בלגרד ופרטיזן בלגרד, בנוסף ישנם גם את ההפסדים לוירטוס בולוניה והרי אף אחד לא באמת חושב שהקבוצות שנחשבו לקבוצות פלייאוף והתחילו את העונה בצורה לא טובה במיוחד לא ייכנסו לקצב בהמשך כך שהמסקנה מבחינתה של מכבי תל אביב להמשך עונת היורוליג היא ברורה- הקבוצה לא יכולה להרשות לעצמה לאבד משחקים כפי שקרה בסיבוב הראשון.
בבחינת הסגל חשוב כבר עכשיו לציין כי היו הרבה פגיעות בקבוצה שנבנתה השנה, ועד כה מרבית השחקנים כפי שצוין מעלה מספקים את הסחורה, ואלו שקצת פחות מבחינה מספרית– כדוגמת הולינס והיליארד, הרי הדבר לא בדיוק נובע מחוסר יכולת כי מדובר בשחקנים שהגיעו עם ניסיון יורוליג ואלו שלא הראו שגם להם מגיעה ההזדמנות. עודד קטש הצליח לייצב את מצבה של הקבוצה בכל המסגרות, כך שאפשר לייחס לו הצלחות במספר אספקטים.
לסיבוב השני הוא יהיה חייב למצוא פתרונות בראש ובראשונה להגנת השלשות והתאום ההגנתי יהיה חייב להשתפר אפילו יותר. והרוטציה? היא חייבת להיות רחבה יותר הרי הכלים והיכולת שם והבעיה העיקרית היא תדירות ואופן השימוש. הרחבתה של הרוטציה מסייעת להפחתת העומס והעייפות, יתרה מכך היא יכולה לתת לקטש פתרונות בין שבסיסיים יותר ובין שיצירתיים יותר כדי לצלוח גם את הסיבוב השני בו המלחמה צפויה להיות עוצמתית הרבה יותר.
שחקני מכבי תל אביב חוגגים (איציק בלניצקי)