אז גמר המונדיאל הגדול נקבע, וזה הזמן להעיף עליו מבט ולהסיק מסקנות ראשוניות לקראת קרב האיתנים בין צרפת לארגנטינה.
המסיבה הקטארית המושחתת
זה מה שהקטארים רצו, וזה מה שהם קיבלו – גמר גביע העולם על אדמת המדינה, ובו שני כוכבי העל השייכים למועדון שבבעלותם. לשם כך הם עשו כל מאמץ אפשרי להשאיר את קיליאן אמבפה בפאריס סן ז'רמן, על אף שהוא כבר היה כמעט סגור בריאל מדריד כשחקן חופשי בקיץ האחרון. לשם כך הם הביאו לפרויקט הקטארי גם את ליאו מסי לפני שנה וחצי. והייתה גם תוכנית גיבוי – הרי גם ניימאר משחק בסן ז'רמן כבר מ-2017, בהמתנה למונדיאל הזה בדיוק.
באופן כללי, הקטארים דאגו למקסם את הסיכוי כי לשתי הפיינליסטיות יהיה שחקן שמייצג את פ.ס.ז'. לשם כך הובא סרחיו ראמוס, וכאשר התברר שהוא לא יהיה בסגל נבחרת ספרד הוחתם בקיץ האחרון קלף צנוע יותר בדמותו של קרלוס סולר, ומקביל גם פאבלו סראביה.
לא זומן לספרד, אז הביאו את סולר. ראמוס (רויטרס)כריסטיאנו רונאלדו לא הגיע, אבל היו רנאטו סאנצ'ס, דנילו ו-ויטיניה. לו איטליה הייתה עולה, היא הייתה מיוצגת על ידי ג'אנלואיג'י דונארומה ומרקו וראטי. והיה גם כוכב ערבי, עם אשרף חכימי המרוקאי-ספרדי, אשר הצלחתו במונדיאל עלתה על כל הציפיות.
בכל מקרה, התסריט האופטימלי היה מסי נגד אמבפה – וזה בדיוק מה שהקטארים קיבלו. מבחינת אוהדי כדורגל ניטרליים, זה בהחלט משחק מסקרן ומרתק, אבל הנסיבות בהן הוא מתקיים עגומות. הן מדגישות את ההשתלטות הקטארית על הכדורגל העולמי – התפשטות שפוגעת במשחק מבחינה מוסרית, ומדגישה עד כמה הוא חולה.
נסיבות עגומות. קיליאן אמבפה וליאו מסי (רויטרס)המונדיאל הזה לא היה צריך להתקיים בקטאר, בעוד מסי ואמבפה היו צריכים לייצג מועדונים אחרים. בעצם, סן ז'רמן מעולם לא הייתה צריכה למכור את נשמתה למדינת הטרור שמזלזלת בזכויות אדם, אבל הממשל הצרפתי בכבודו ובעצמו דאג לכך, והיה עצוב לראות אתמול ביציע את הנשיא הנוכחי עמנואל מקרון, שהתערב אישית כדי להשאיר את אמבפה בשורות הקטארים. זה לא המסר הנכון, ולגמר ביום ראשון יהיה טעם מר בהחלט.
מסי באתגר הגדול ביותר
לו הייתה מקבלת ארגנטינה את מרוקו בגמר, ניתן היה לטעון שהדרך של ליאו מסי לכתר פשוט קלה מדי. קרואטיה העיפה למענו את ברזיל, היפנים סילקו עוד קודם לכן מהדרך את גרמניה, ההגרלה בשלב הבתים הייתה נוחה יחסית בכל מקרה, ואפילו הפסד לסעודיה לא מנע מהאלביסלסטה לסיים במקום הראשון. המשחק המאתגר ביותר היה מול הולנד, ואז זרקה ארגנטינה לפח יתרון בן שני שערים ונדרשה בסופו של דבר לדו קרב פנדלים, שיכול היה ללכת גם בכיוון השני. עד עכשיו, למרות רגעי קסם לא מעטים, לא נדרש מסי להתמודד מול יריבה חזקה באמת, שאמורה להוציא ממנו את המיטב ולדרוש התעלות אמיתית.
מתעלה בקטאר. מסי עם פרס מצטיין המשחק (הטוויטר הרשמי של נבחרת ארגנטינה)עכשיו יש יריבה כזו. מול אלופת העולם המכהנת בגמר, יצטרך מסי לתת את המקסימום, ואם ינצח את הצרפתים ויוריד אותם מפסגת העולם, איש לא יעז להטיל ספק במדליית הזהב שלו. מבחינת אפקט תודעתי, למפגש עם אלופה בגמר יש עוצמה מיוחדת. זה הגמר של מסי, ורבות יהיה תלוי ביכולת האישית שלו.
ניסיון מול חוסר ניסיון
צרפת היא לא רק אלופה כנבחרת – היא גם מנוסה מאוד במעמד. המאמן דידייה דשאן מכהן בתפקידו כבר יותר מעשור, והיה שם, כמובן, כאשר צרפת הניפה את הגביע בקיץ 2018, ואף הדריך אותה בגמר יורו 2016. בהרכב הכחולים יש כיום 5 שחקנים שניצחו את קרואטיה בלוז'ניקי לפני 4.5 שנים – הוגו לוריס שהניף את הגביע כקפטן, רפאל וראן, אנטואן גריזמן, קיליאן אמבפה ואוליבייה ז'ירו. בסגל היה אז גם אוסמן דמבלה, בעוד הפעם נמצא בנג’מין פבאר על הספסל. זה שלד שיודע מה צריך לעשות במעמד, ולא אמור לאבד את העשתונות.
השלד נשאר. ז'ירו ופבאר אחרי הזכייה ברוסיה (רויטרס)ארגנטינה הייתה בגמר גביע העולם ב-2014, והנבחרת ההיא נותר בהרכב רק מסי. מעבר לכך, היה במסע ההוא בברזיל גם אנחל די מריה, שנפצע ונעדר מהגמר – וכעת עשוי לעשות את התיקון הגדול. מעבר לכך, אין לאלביסלסטה שחקנים עם ותק מספק. יתרה מזו, יש גם שחקנים שלא השתתפו בקופה אמריקה בקיץ שעבר, כמו השחקן הצעיר המצטיין אנסו פרננדס. מבחינת חוליאן אלברס, אלכסיס מק-אליסטר, רודריגו דה פול, אמיליאנו מרטינס, לאנדרו פארדס, נחואל מולינה ואחרים, זו פסגת השאיפות, והם לא בהכרח יודעים איך מתמודדים עם מצבים באלה. ואם זה לא מספיק, אז ליונל סקאלוני בן ה-44 הוא הכי צעיר בטורניר. איך שלא תסתכלו על זה, הניסיון הולך עם הצרפתים.
שוער טוטנהאם מול שוער אקס ארסנל
הוגו לוריס הפך במונדיאל הזה לשיאן ההופעות של נבחרת צרפת, וביום ראשון הוא רוצה להיות הקפטן הראשון שמניף את גביע העולם פעמיים. בינתיים זה לא טורניר מבריק עבורו, ומרוקו היא הראשונה שלא כבשה מולו – על אף שהיו לה הזדמנויות מצוינות. הגמר יהווה עבורו במה מצוינת להתעלות, והוא זוכר היטב את הפשלה הגדולה מול קרואטיה כאשר העניק במתנה שער למריו מנדז'וקיץ' בלוז'ניקי. למזלו, זה לא הפריע לצרפת לנצח 2:4, אבל הפעם שגיאות עלולות להיות דרמטיות הרבה יותר.
השגיאה ההיא מהגמר נשכחה. הוגו לוריס (רויטרס)מולו מתייצב אמיליאנו מרטינס, אקס ארסנל שכמעט ולא שיחק במדי התותחנים, שנמצא במצב רוח מצוין ובתנופה נהדרת אחרי דו קרב הפנדלים מול הולנד ברבע הגמר והמשחק הקל עבורו מול הקרואטים. באופן כללי, זה טורניר מעניין עבור שוערי עבר של ארסנל. וויצ’ך שצ'סני הדף שני פנדלים, כולל זה של מסי, ויש לו קייס מצוין להיות השוער המצטיין של המונדיאל. למאט ריאן היה יופי של טורניר בין הקורות של אוסטרליה. גם שוער המשנה הנוכחי של התותחנים, מאט טרנר, עשה את העבודה על הצד הטוב ביותר מבחינת ארצות הברית.
שמירה על קשרים יצירתיים תהיה קריטית
אחד השחקנים החשובים ביותר של צרפת, ואולי בעצם הדמות הקריטית ביותר, הוא אנטואן גריזמן שמנהל את המשחק מעמדה נסוגה הרבה יותר מבדרך כלל. הייתה זו הברקה נפלאה של דשאן להסיט את כוכב אתלטיקו מדריד קצת אחורה, וכעת תצטרך ארגנטינה למצוא את הדרך לעצור אותו. משימה חיונית ביותר מבחינת ארגנטינה תהיה למנוע ממנו לעשות זאת ביעילות.
לארגנטינה יש משימה מולו. גריזמן (פיפ"א)אצל ארגנטינה, ממלא תפקיד דומה אנסו פרננדס – הכוכב הצעיר של בנפיקה ליסבון שלא תוכנן להיות בהרכב של סקאלוני, אבל פילס את הדרך והוכיח את עצמו מעל ומעבר. פרננדס הוא המוציא לפועל של האלביסלסטה, הן במסירות עומק ליד הרחבה, והן בכדורים ארוכים הרבה יותר – כפי שקרה כאשר שחרר לדהירה את חולאן אלברס בדרך לשער הראשון בחצי הגמר. דשאן יידרש לבדוק כיצד משתלטים על פרננדס, והאם ראוי להצמיד אליו שומר אישי. בהתחשב באופיים של השחקנים, סביר להניח שהתשובה תהיה שלילית.
עימותים קשים בין אוהדי מרוקו לצרפת