דידייה דשאן הוא המאמן הוותיק ביותר בתפקידו במונדיאל והוא סוגר כבר עשור על ספסל נבחרת צרפת. מולו יתייצב המאמן עם הכהונה הקצרה ביותר. טוב, בערך... וואליד רגראגי מונה קיבל לידיו את נבחרת מרוקו ב-31 באוגוסט, בעוד קרלוס קיירוש הוחזר לנבחרת איראן ב-7 בספטמבר, כך שמבחינה טכנית הפורטוגלי "מנצח" אותו, אבל זה לא ממש משנה – מה גם שהבוס המנוסה חזר לקדנציה שניה.
בשורה התחתונה, ההישג של רגראגי מדהים בכל קנה מידה. כמעט ולא היה לו זמן להעביר את המסרים שלו בצורה מסודרת אחרי שהחליף את ואהיד חלילהודז'יץ' המפוטר, אבל התברר כי 3 משחקי ידידות ואימונים ספורים הספיקו על מנת לבנות עורף איתן שלא ספג אפילו שער אחד מרגלי היריב ב-5 המשחקים בגביע העולם עד כה. רגראגי החזיר לנבחרת את חכים זייש ואת נוסייר מזראווי שהסתכסכו עם קודמו הבוסני, הביא רוח חדשה לגמרי לחדר ההלבשה והצעיד סגל שלא נחשב למבריק במיוחד להישג היסטורי – העפלה ראשונה אי פעם של נבחרת אפריקנית לחצי גמר המונדיאל.
שחקני מרוקו בטירוף (רדאד ג'בארה)המפגש עם דשאן וצרפת יהיה מיוחד מבחינת רגראגי כי הוא צרפתי בעצמו. הכוכב החדש נולד בפרברי פריז, ובילה את רוב הקריירה המקצוענית בצרפת, אחרי שהתגלה במקרה בגיל 23 בלבד על ידי רודי גרסיה. רגראגי היה מגן ימני נמרץ, אבל לא מוכר במיוחד ולבש בעיקר את החולצות של טולוז ואז'אקסיו. ב-2004 הוא עבר לקדנציה היחידה מחוץ למדינתו, ושיחק בראסינג סנטאנדר לצידו של יוסי בניון, תוך שהוא לומד רבות ממאמנם לוקאס אלקראס. לאחר מכן, שב לקבוצות זוטרות בצרפת, וב-2008 אף שיתף לזמן קצר פעולה עם אוליבייה ז'ירו הצעיר בשורות גרנובל בליגה השנייה. לו מישהו היה מספר להם אז כי הם עתידים להיפגש שוב בחצי גמר מונדיאל בעוד כ-14 שנה, כאשר החלוץ הוא מלך שערי צרפת בכל הזמנים, והמגן הוא המאמן המדובר ביותר בטורניר, סביר להניח שהם לא היו מסכימים להאמין.
באופן משעשע, דרכו המקצועית בנבחרת מרוקו החלה במקביל למינויו של דשאן לנבחרת צרפת, בקיץ 2012. רגראגי עבד כעוזרו של ראשיד טאוסי, והצוות הזה החזיק מעמד קצת יותר משנה – פרק זמן סביר במונחי מרוקו שהייתה רגילה להחליף מאמנים בתדירות גבוהה. משם הוא המשיך לקדנציה יציבה משלו ברבאט, התגבר על קשיים ראשוניים כדי להוכיח את עצמו, עשה קצת כסף בליגה הקטארית וחזר למרוקו כדי לעבוד עם וידאד קזבלנקה ולהוביל אותה לזכייה סנסציונית בליגת האלופות השנה. במובן מסוים, אפשר להקביל את זה להעפלת מונאקו של דשאן לגמר ליגת האלופות ב-2004, אבל בניגוד אליו, רגראגי אף הניף את הגביע בזכות ניצחון על אל אהלי המצרית בגמר, ובכך הסיר את הספקות האחרונים לגבי כישוריו המקצועיים.
וואליד רגראגי (רויטרס)ביקרו אותו פעמים רבות על סגנון הגנתי ומשעמם מדי, גם אם רגראגי עצמו טוען שהוא משלב את כל הגישות בהתאם לנסיבות. הוא מציין את פפ גווארדיולה, קרלו אנצ'לוטי ודייגו סימאונה כמאמנים שגורמים לו השראה, אבל לא מתכוון לחקות איש מהם. גם במהלך שנותיו כשחקן, הוא שאב בשקיקה אינספור פרטי מידע מהמאמנים הרבים שהיו לו, ורודי גרסיה זכור לו במיוחד לטובה. אירוני מאוד, אם כך, כי הצרפתי נכלל ברשימה המצומצמת של המאמנים שהתחרו איתו על תפקיד מאמן מרוקו לקראת המונדיאל, ביחד עם לורן בלאן ואנדרה וילאש בואש. עם זאת, העיתונאים המרוקאים יודעים לספר כי שחקני הסגל עצמם רצו לראות בתפקיד אך ורק את רגראגי – וזה מה שהכריע בסופו של דבר.
השאלה הגדולה הייתה אם יאפשרו לו ליישם את רעיונותיו בשקט תעשייתי. "אני מקווה שיתנו לרגראגי זמן לבנות את היסודות גם אם התוצאות בקטאר יהיו גרועות", אמר עבדסלאם אואדו, בלם עבר שעבד פעם עם המאמן. ובכן, התוצאות לא היו גרועות, ועכשיו רגראגי יהנה ממעמד של גיבור לאומי לנצח נצחים. הארגון שלו עבד באופן מופתי גם כאשר נכפו שינויים בשל פציעות והשעיות, ואפילו חסרונו של השוער בונו במשחק הקריטי מול בגליה לא שינה דבר – מרוקו ניצחה את השדים האדומים ושמרה על רשת נקיה. האם היא מסוגלת לעשות את זה גם מול צרפת, ממנה מגיע המאמן עצמו?
וואליד רגראגי (רויטרס)גריזמן כשחקן מפתח
אחד היתרונות הבולטים של מרוקו נעוץ ביכולתה לתסכל את מובילי הכדור של היריבה ולמנוע מהם אופציות מסירה. המרוקאים מסמנים את השחקנים המסוכנים ביותר מבחינת בניית משחק בנבחרת שמנגד ומשתדלים לנטרל אותם. מול קרואטיה הם הכריחו את לוקה מודריץ' לחפש את הכדור בחלק המגרש שלו, מול בלגיה הם הלחיצו את קווין דה בראונה שהיה חסר מוטיבציה גם כך, מול ספרד הם מנעו מפדרי למסור קדימה, וגם אצל הפורטוגלים הלכו רוב הכדורים של ברונו פרננדש לאיבוד וגרמו לו תסכול רב.
קיליאן אמבפה מסוגל להכריע כל משחק לבדו אם המוזה נחה עליו, כמובן, אבל הכוכב החיוני ביותר מבחינת בניית ההתקפות הוא אנטואן גריזמן. בטורניר הזה משחק כוכב אתלטיקו מדריד בעמדה נסוגה יותר מבעבר, מרוויח כדורים רבים במרכז המגרש, מכתיב את הקצב ומנווט את כל העסק. לא מפתיעה כלל העובדה שהוא בישל את שני השערים של צרפת מול אנגליה ברבע הגמר, ועל הדרך הפך למלך האסיסטים של טריקולור בכל הזמנים. המשימה מרכזית של רגראגי וחניכיו תהיה, אם כך, לפגוע דוקא ביכולתו של גריזמן, כי בלעדיו גם אמבפה יתקשה לבוא לידי ביטוי, שלא לדבר על ז'ירו.
אנטואן גריזמן. במרוקו ינסו לעצור אותו (רדאד ג'בארה)הגיבורים מהמקום האחרון בצרפת
שניים מהשחקנים החשובים ביותר של מרוקו משחקים בקבוצה המדורגת במקום האחרון בליגה הצרפתית – אנז'ה, ומדובר בהפכים מוחלטים.
סופיאן בופאל הוא קיצוני יליד צרפת, תחבולן חסר יציבות שנחשב בזמנו להבטחה גדולה במדי ליל ונמכר לסאות’המפטון ב-2016 תמורת 20 מיליון ליש"ט. מאז, העסק רק הלך ודעך מבחינתו, ולפני המונדיאל הוא נתפס כסוג של פלופ שלא מממש אפילו עשירית מהפוטנציאל באחת הקבוצות החלשות בצרפת. בגיל 29, לשחקנים כמוהו בדרך כלל אין תקומה, והיה קשה מאוד לדמיין אותו רוקד עם אמו על המגרש כדי לחגוג עליה לחצי גמר גביע העולם. עכשיו, אחרי ששיגע את הבלגים ואת הספרדים עם הכדרורים המיוחדים שלו באגף השמאלי, רואים את הקריירה שלו – שעדיין צריכה להיות מוגדרת כמאכזבת – באור שונה.
סופיאן בופאל (רויטרס)עזאדין אונאחי הוא קשר לוחמני בן 22, יליד מרוקו ובוגר האקדמיה שהוקמה על ידי המלך מוחמד השישי ונושאת את שמו. הוא הגיע לצרפת בגיל צעיר, פילס את דרכו לאנז'ה דרך הליגה השלישית, ועבורו קבוצת התחתית הזו היתה פסגת השאיפות עד לתחילת המונדיאל. בניגוד לבופאל, הוא היה בכל מקרה בדרך למעלה, אבל גביע העולם זירז מאוד את התהליך, והפך אותו לתגלית נוצצת – תופעה קשה הרבה יותר להשגה בעידן האינטרנט והסקאוטינג כאשר כולם כבר יודעים הכל הרבה לפני שמגיעים לטורנירים הגדולים. התברר שאפילו מאמן ספרד לואיס אנריקה לא היה הכיר לעומק את אונאחי, אודותיו התפייט במסיבות העיתונאים אחרי ההפסד בפנדלים בשמינית הגמר. לאנז'ה 8 נקודות בלבד אחרי 15 מחזורים, אבל היא צפויה לעשות קופה נאה מאוד על היהלום המפתיע שלה.
כעת יהיה מעניין לראות אם גיבורי אנז'ה יצליחו לגבור בקרב ישיר על השמנת של הכדורגל הצרפתי, ובראשה כוכב האלופה הקבועה פריז סן ז'רמן.
סופיאן בופאל ועזאדין אונאחי (רויטרס)