"נשמע ירי ואמרו להישאר בבתים, הכול קרה מהר"

אוניברסיטת וירג'יניה עדיין מעכלת את מה שעבר עליה בשבוע האחרון. ביום ראשון בערב כריסטופר דרנל-ג'ונס ירה למוות בדווין צ'נדלר, לאבל דייויס וד'שון פרי, שלושה שחקנים מנבחרת הפוטבול של האוניברסיטה ופצע כמה תלמידים נוספים. אירוע הירי עדיין נחקר, אבל בינתיים הקמפוס כולו נכנס לכמה ימי אבל. מקרי ירי הפכו לדבר מצוי בארה”ב והפעם הייתה זו וירג'יניה שנפלה קורבן.

בשיחה ל-ONE סיפר בר בוצר, טניסאי נבחרת הדייויס של ישראל לשעבר הלומד כיום בקמפוס, על רגעי החרדה: “בהתחלה לא ידענו ממש מה קורה, קיבלנו פה ושם עדכונים. ‘יש ירי’, ‘נשמעו יריות’ ואחרי כמה זמן זה היה ‘שלושה אנשים נורו’ ו’היורה מסתובב חופשי’. פרסמו תיאור שלו ובאיזה רכב הוא נוסע, אמרו לנו להישאר בבתים. הכול קרה מאוד מהר, תפסו אותו למחרת בבוקר, עדיין לא יודעים בדיוק מה המניע למעשה, יש כל מיני שמועות ותיאוריות”.

“ביטלו את הלימודים למשך יומיים והייתה אזכרה גדולה כשהתכנסו כמה אלפים באזור המרכזי של הקמפוס”, המשיך בוצר. “יש הרבה מפגשים וכנסים בכל קמפוס, עם כל אנשי הסגל וההנהלה. מבחינת האתלטים הייתה לנו ארוחת ערב בבית של המאמן באותו ערב וכולם מנסים להראות תמיכה למי שצריך ולתת לאנשים פלטפורמה לדבר ולחלוק את התחושות”.

טקס זיכרון לנרצחים במשחק נבחרת הנשים של אוניברסיטת וירג'יניה (רויטרס)

למרות היותו ספורטאי באוניברסיטה לבוצר לא היה קשר עם הנפגעים, שהיו תלמידי שנה ראשונה. “אני עושה כעת תואר שני אז הקמפוס שלי הוא כמה מאות מטרים, בערך קילומטר, מהקמפוס של התואר הראשון ופחות הייתה לי אינטראקציה איתם”, סיפר. “הייתי הולך למשחקי פוטבול לפעמים, חלק מחבריי לקבוצה שהם תלמידי תואר ראשון כן הכירו אותם”.

בפן האישי שיתף בוצר על התחושות אחרי המקרה: “כאחד שגדל במדינה שיש בה תקופות פחות בטוחות פחות נרתעתי. אני מתל אביב וגם בה היו אירועי ירי בדיזנגוף, אני לא רוצה לומר שרגילים לזה, אבל התמודדתי עם דברים דומים בעבר אז פחות הרתיע אותי. אני תמיד נזהר ברחובות, בכל עיר בארה”ב יש רחובות שפחות בטוח ללכת בהן, אז תמיד אני משתדל לשמור על בטיחות”.

בוצר שיחק בנבחרת ישראל בעבר, בשיאו דורג 583 בעולם והוא זכה באליפות הקולג’. עם זאת, בגיל 28 הוא כבר מתמקד בשלב הבא בחיים ולומד בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה. “הייתי חלק מנבחרת הדייויס והיו חוויות מדהימות. כרגע אני מרוכז יותר בחיים שאחרי הטניס, כשאסיים את הלימודים אהיה בן 29 ויש לי כבר עבודה שקיבלתי (במקצוע בו הוא מתמחה) שאני אוכל להתחיל אותה בסיום הלימודים. כמובן שאני עדיין עוקב ומאחל לנבחרת הצלחה רבה כשהיא משחקת”.