השנה השלישית ב-NBA היא שנת מבחן האחרונה שלך בתוך שחקן בליגה. אחרי ששרדת את עונת הרוקי והסופמור (השנה השנייה), מגיע החלק שבו אתה מפסיק לקבל הנחות כאלו ואחרות על הניסיון לממש את הפוטנציאל, וצריך להתחיל להראות שיפור כדי לקבע את המעמד שלך או את דרך ההסתכלות עליך בליגה.
מבחינת דני אבדיה, השנה השלישית היא האחרונה בה הוא יכול להתפתח מבלי לחשוב על העתיד שלו, כי הוא כבר מובטח, לפחות כלכלית. וושינגטון מימשה את האופציה עליו והשאירה אותו בקבוצה גם לעונה הבאה. בשנה הזאת הוא יצטרך להראות שהפוטנציאל הגלום בו, להיות פוינט פורוורד שיכול להריץ התקפות בצד אחד ולשמור על השחקן הטוב ביותר של היריבה בצד השני, מתקרב למימוש.
נכון לעכשיו, אבדיה מיצב את עצמו כשחקן הגנה טוב מאוד עם ניצוצות של קליעה מבחוץ (אחד הקלעים היעילים ביותר לשלוש בחצי הראשון של עונת הרוקי שלו) ושל הובלת הכדור וניהול ההתקפות, כמו שעשה בחלק האחרון של העונה שעברה ולפעמים בגארבג' טיים של שאר המשחקים.
מהרגע שיסיים את עונת 2022/23, הג'נרל מנג'רים ברחבי הליגה יתחילו להסתכל עליו וינסו לחשוב מה יש בו שיכול להתאים לקבוצה שלהם וכמה שווה להציע עליו. השיקולים של מקבלי ההחלטות בקבוצות השונות ב-NBA הם מאוד מגוונים, אבל לפעמים גם מאוד מקובעים. ברגע שדבקה סטיגמה בשחקן, זה יישאר עד שהוא יראה שהוא לא חד גוני.
יאניס אנטטוקומפו מתקשה מול דני אבדיה. הישראלי הראה עד כה את היכולות ההגנתיות שלו (רויטרס)הדיבור סביב אבדיה בעונה האחרונה היה על ההגנה שלו. ההופעות מול ג'ייסון טייטום ויאניס אנטטוקומפו בתחילת העונה הציתו את הדמיון של כל אנשי ה-NBA לגבי מה שהוא יכול לעשות ולאן הוא יכול להתפתח בצד ההגנתי, כאשר זנחו כמעט לחלוטין את החלק ההתקפי, עליו דיברו בלי סוף כאשר הגיע לליגה. אותו דיבור, בשנות חוזה, אליהן הישראלי יחל להיכנס החל מעונת 2023/24, יכול להיות ההבדל בין לקבל חוזה ארוך טווח ומיליוני דולרים ללקבל חוזה מינימום קצר או להיחתך מהליגה.
הדרך לשם מתחילה בעונה הזאת, שבה אבדיה צריך להבין איזה שחקן הוא רוצה להיות בליגה. עומרי כספי, שהציג יכולות נהדרות בסקרמנטו בשתי עונותיו הראשונות וראה שהוא מאבד לאט את המקום שלו בליגה כשחקן שממוצע ומעלה בהכל, עבר טרנספורמציה בקדנציה השנייה בקינגס לקלעי שלשות ולאחד שיש לו חוש מיקום נהדר בהתקפה. אותן יכולות השאירו אותו כשחקן רוטציה לגיטימי בליגה לעוד חמש שנים, במהלכן קנה לעצמו מקום באחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה (גולדן סטייט ווריירס).
עומרי כספי. התמקצע כדי לשרוד בליגה (רויטרס)לאבדיה יהיה קשה להיות משהו שהוא לא וראו את זה כשבילה על המגרש בשתי העונות האחרונות. המקום בו באמת הצליח לפרוח זה בנבחרת ישראל, שם למרות הפציעה שסחב במפשעה, הוא הוביל את השחקנים של גיא גודס עם תצוגות אדירות, כולל אחת בלתי נשכחת מול פינלנד במשחק הפתיחה של היורובאסקט מול עיניו של טומי שפרד (הג'נרל מנג'ר של הוויזארדס) במה שהראה את יכולותיו האמיתיות.
אבדיה יכול לעשות בוושינגטון את מה שהוא עשה בנבחרת ואפילו יותר מכך, אבל יש מספר בעיות שמונעות ממנו את זה. הראשונה היא חוסר הביטחון, כפי שהודה הפורוורד. לא בהובלת הכדור, לא במסירות ובמיוחד לא בזריקות. יכול להיות שמדובר בשיטה של מאמניו בעבר ובהווה בקבוצה, סקוט ברוקס ו-ווס אנסלד ג'וניור, ויכול להיות שמדובר פשוט בשחקן עצמו שמפחד לטעות כי הוא יכול להישלח לספסל. בכל מקרה, מאמנים רוצים שחקנים שבטוחים בעצמם בשני הצדדים של המגרש בדקות המכריעות על הפרקט. כשהוא היה בטוח בעצמו, הוא קיבל את ההזדמנות, עכשיו אבדיה צריך להראות זאת בצורה עקבית.
דני אבדיה. בנבחרת הוא שחקן שונה לחלוטין (לילך וויס-רוזנברג)עוד משהו שהוא צריך להיות עקבי בו זה עניין השלשות. כשאתה משחק לצד שחקנים שמושכים הרבה מאוד תשומת לב כמו בראדלי ביל וקריסטפס פורזינגיס, כנראה שבשלב כזה או אחר תמצא את עצמך פנוי מחוץ לקשת. מעבר לאותה חצי עונה טובה, בה קלע 21 שלשות מ-46 ניסיונות, אבדיה לא הצליח למצב את עצמו כשחקן שאפשר לסמוך עליו מחוץ לקשת. בעונה החולפת הוא קלע רק ב-31.7% לשלוש, כאשר ג'וש רובינס מה'אתלטיק' ציין שזאת אחת הסיבות שאבדיה כנראה לא יקבל את המקום בחמישייה הפותחת של וושינגטון בעונה הקרובה, למרות היעדרו של האיש שאייש את התפקיד ברוב 2021/22, קורי קיספרט, שמושבת בשל פציעה.
השחקנים שמשתתפים בשיטת המשחק של אנסלד ג'וניור הם הגארדים, הסנטר והשחקן שמשחק בעמדה מספר 4. מאז חזרתו של רוי האצ'ימורה, אבדיה שיחק בעמדה מספר 3 ורוב תפקידו בה הוא לעמוד מחוץ לקשת ולחכות להזדמנות שלו. בחלק נכבד משתי העונות הראשונות שלו ב-NBA הוא לא חסם, יזם או ביקש את הכדור, אלא התרכז בצד ההגנתי (לפחות בעונה האחרונה) וניצל את החיתוכים הטובים שלו לסל כדי להשיג נקודות קלות. הרגעים בהן כן הייתה התלהבות ממנו היו כשהוא ניסה לחדור לסל ביוזמתו או הוביל כדור במתפרצת בדרך לאסיסט טוב.
דני אבדיה עולה לזריקה. יהיה חייב לשפר את האחוזים מחוץ לקשת (רויטרס)בעונות האחרונות וושינגטון מתחילה את העונה עם ציפיות למקום מסוים ואז מידרדרת. לפני שנתיים סימנו לעצמם הוויזארדס מקום בששת הראשונות כמטרה, אבל סיימו במקום השמיני ונכנסו לפלייאוף דרך הפלייאין. בעונה שעברה שוב הייתה ציפייה לסיים באמצע החלק המזרחי ולנסות להגיע לפלייאוף, אבל המקום ה-12 היה ריאלי יותר. העונה, הציפייה מהם היא לסיים באיזור המקום העשירי, אבל יש דראפט מאוד איכותי בקרוב ואולי הם יחליטו לוותר על המירוץ השנה בשביל באמת לפתח את הגרעין הצעיר שקיים שם, ופה אמורה להגיע ההזדמנות של אבדיה.
בעונה האחרונה הוא היה אחד מתוך חמישה בלבד ששיחק ב-82 משחקים. הוא הודה שזה היה מתיש ושהמאמץ בחלק ההגנתי לקח ממנו הרבה מאוד. העונה הוא כבר מנוסה. היה לו קיץ טוב (אם כי גם פציע) וזה הזמן של וושינגטון לתת לו עוד קצת את המושכות ולראות האם הפוטנציאל עליו דיברו בזמן שהיה במכבי תל אביב, יכול להתממש. הגיע הזמן לראות את אבדיה של נבחרת ישראל.
דני אבדיה. יש צוות שלם סביבו (רויטרס)במהלך חודשי הקיץ אבדיה עבד עם דרו הנלן, אחד ממאמני הקליעה הטובים ביותר בעולם. שניהם אמרו שיש לו עוד הרבה לאן להשתפר מבחינת הקליעה שלו, אבל הישראלי אמר בראיונות האחרונים לכלי התקשורת כי הולך להיות שיפור משמעותי משנה שעברה. במקביל, נשמעו דיבורים חוזרים על כך שרוצים לתת לו עוד הזדמנויות ביצירת מהלכים והובלת כדור, כך שאם הוא יצליח לנצל את אותן הזדמנויות, בתסריט האופטימי נוכל להכניס אותו לדיון של השחקן המשתפר של הליגה.
שתי העונות הראשונות של אבדיה אולי קצת נחשבות לאכזבה ביחס לציפיות, אבל צריך לזכור שכמה מהכוכבים הגדולים ביותר של הליגה התחילו לכתוב את שמם בדפי ההיסטוריה רק החל מהשנה השלישית שלהם - יאניס אנטטוקומפו הפך למוביל הכדור העיקרי של מילווקי והקפיץ את ממוצעיו בדרך להיות הגריק פריק שכולנו מכירים, ג'ימי באטלר הוקפץ לחמישייה, שיפר את הממוצעים שלו למרות אחוזי קליעה נמוכים ונבחר לחמישיית ההגנה השנייה בליגה, ג'יימס הארדן הפך לשחקן השישי של העונה וקוואי לנארד נבחר ל-MVP של גמר ה-NBA והכניס אותו לתודעה.
יאניס אנטטוקומפו. פרץ בעונתו השלישית (רויטרס)נכון שמדובר בשחקנים שונים ובסיטואציות שונות, אבל בדומה להם, גם חידת העתיד שלהם בליגה לא הייתה פתורה עד לעונה השלישית, שם הם שמו חותמת ענקית שהם כאן בשביל להישאר ולשלוט. אולי החותמת של אבדיה תהיה קטנה יותר, ואולי קצת דהויה, אבל זה הזמן שלו להטביע את חותמו בליגה בתור שחקן שיכול להתפתח למשהו הרבה יותר גדול ממה שהוא הציג עד היום. האופציה השנייה היא להטביע חותם של שחקן שיכול לעשות בדיוק דברים מסוימים. במידה והחותמת שלו תהיה של שחקן שיכול לעשות רק משהו אחד, כמו הגנה או קלעי שלשות, המקום שלו ברוטציה יכול להיעלם במידה ויקרה משהו בלתי צפוי (ד"שים אפשר למסור לאנדרה רוברסון ודריס ברטאנס).
אמנם אבדיה נח לאורך כל משחקי ההכנה כי לא היה כשיר במאת האחוזים, זכר לאותה פציעה מהיורובאסקט, אבל הייתה לו תמיכה מספקת כדי לגרום לו להיות מוכן לעונה - הוא עבר לדירה חדשה במקום זאת שפרצו לו אליה וגרמה לו למצב נפשי פחות טוב, הוריו הגיעו כדי לסדר לו נחיתה רכה וראש שקט, הצוות המקצועי עובד איתו על חזרה מהירה אך מבוקרת למגרשים ואין ספק שעניין הביטחון שלו, לפחות מבחינת הדברים שהוא אומר, השתפר גם הוא משמעותית. עכשיו כל מה שנותר זה להראות זאת על המגרש, וזה מה שהוא ינסה לעשות מעכשיו ולפחות עד חודש אפריל.
דני אבדיה. יממש את הפוטנציאל או ידרוך במקום? (רויטרס)