היה זה מחזה סוריאליסטי. המשחק בסטמפורד ברידג' היה אתמול (שבת) בעיצומו, אבל כל הקהל הכחול התרכז רק בשחקן אורח של וולבס שהוחלף ועשה סוג של סיבוב ניצחון מסביב למגרש. הצופים קראו בשמו של דייגו קוסטה ואלה שישבו קרוב למגרש עשו את המקסימום כדי להגיע אליו ולגעת בו. הייתה זו עדות לפופולריות הגדולה של הסקורר הברזילאי-ספרדי בקרב אוהדי צ'לסי. האהבה כלפיו הייתה ונותרה איתנה גם כאשר חלפו כבר יותר מחמש שנים מאז עזב את המועדון אי שם בספטמבר 2017. בדירוג החלוצים של המועדון במילניום הנוכחי הוא שני רק לדידייה דרוגבה והגעגועים אליו עדיין עזים.
זה לא מפתיע כי קוסטה מתאים באופן מושלם למוטו של האוהדים האלה. אנשי צ'לסי נהנים לראות את עצמם כקבוצה שנואה ולטפח את המנטרה לפיה כל העולם נגדם. זו הגישה אותה זיהה ומיצה את הסוף ז'וזה מוריניו, במיוחד בקדנציה הראשונה המופלאה שלו בלונדון. הקהל של צ'לסי יגן עד הסוף על אלה שמעוררים אנטגוניזם בקרב היריבים – ג'ון טרי, רומן אברמוביץ', בעצם כל אחד.
את דייגו קוסטה תיעבו כולם בממלכה מהיום הראשון בו דרך על הדשא בחולצה הכחולה, והוא נתפס כשחקן מלוכלך, כפרובוקטור לא ספורטיבי, כמי שמוכן לעשות הכל כדי להוציא את הבלמים משיווי משקל עם טריקים מאחורי גבו של השופט. וזה באמת היה כך - זו הייתה דרכו בכדורגל, ולשם כך הביא אותו מוריניו בקדנציה השנייה שלו בקבוצה. לכן ביציעים אהבו אותו כל כך. השערוריות וההשעיות רק חיזקו את מעמדו. הוא היה אליל ההמונים.
סוף סוף קיבל הזדמנות להיפרד. קוסטה (רויטרס)והיו גם שערים. המון שערים. בשלוש שנותיו של דייגו קוסטה בסטמפורד ברידג', זכתה צ'לסי בשתי אליפויות וקשה מאוד להגזים בהערכת תרומתו. עם 52 כיבושים ו-18 בישולים ב-89 משחקי פרמייר-ליג, הוא היה אימת ההגנות. ההבנה ההדדית הנהדרת עם ססק פברגאס, המבשל הטוב באנגליה באותה תקופה, איפשרה לו לקבל אינספור בישולים בתוך הרחבה, ולבלמים היה קשה להסתדר עם עוצמתו הפיזית הטהורה ועם הנחישות יוצאת הדופן.
הוא הרשית 20 פעמים ב-26 הופעות בלבד בליגה בעונתו הראשונה ב-2014/15 בדרכה של צ'לסי לפסגה ו-32 מיליון ליש"ט ששולמו תמורתו לאתלטיקו מדריד נראו כמו מחיר מציאה. "דייגו הוא מפלצת", אמר מוריניו על מי ששיחזר את המאזן כאשר צ'לסי הוכתרה שוב ב-2016/17, עם אנטוניו קונטה על הקווים.
היו ימים. קוסטה אחרי הזכייה באליפות (רויטרס)לגרסתו של קוסטה, הפיצוץ עם קונטה גרם בסופו של דבר לעזיבתו בתום העונה ההיא, אבל זה ממש לא חד משמעי. בניגוד לספרד, שם תמיד הרגיש בבית, התאקלמותו באנגליה לא הייתה פשוטה כלל. החלוץ אפילו לא ניסה ללמוד את השפה, התגעגע למשפחה ולחברים שלא ביקרו אותו בתדירות מספקת והחל לפנטז על חזרה לאתלטיקו עוד במהלך העונה הראשונה בסטמפורד ברידג'. האידיליה עם מוריניו הסתיימה במהלך העונה השנייה והפורטוגלי שאיבד את חדר ההלבשה, פוטר, אבל גם עם קונטה היחסים היו מתוחים למדי. לכן, במהלך הדהירה חסרת המעצורים לאליפות, הדגיש קוסטה שהוא מעוניין לעזוב ואף זרק על השולחן את ההצעה השמנה שהוגשה לו מהליגה הסינית.
הוא התכוון ככל הנראה לשפר את עמדותיו בתוך המועדון, אבל האיום גרם למנג'ר לשלוח אותו היישר לרשימה השחורה והשיקום התברר כבלתי אפשרי. האיטלקי לא נהג באופן דיפלומטי במיוחד ובתחילת חופשת הקיץ שלח לסקורר הודעת טקסט בטלפון, בה בישר שאינו בונה עליו לקראת העונה הבאה. "בהצלחה בהמשך", נכתב שם – וקוסטה נעלב עד עמקי נשמתו, או לפחות ניסה להציג זאת כך במסגרת המלחמה התקשורתית. הוא מקפיד לטעון גם כעת כי קונטה הוא האשם המרכזי, ואתמול – אחרי התשואות הרמות שקיבל מהקהל ממנו לא התאפשר לו להיפרד כראוי כאשר עזב – הוא הדגיש: "הייתה לי בעיה רק עם המאמן".
קונטה פחות התלהב מהאיום של קוסטה (רויטרס)נוח לו להציג את הזווית הזו, גם אם אשמתו בפרשה גדולה. גם לאוהדים קל לקנות את הגרסה הזו, כי קונטה לא רק עזב עוד ב-2018, אלא הספיק להתמנות מאז למאמן היריבה המושבעת, טוטנהאם, ולכן מפתה מאוד להפנות את כל החצים אליו. הפספוס מרגיש מוחשי יותר לנוכח העובדה כי צ'לסי לא הצליחה למצוא לו יורש מתאים עד היום.
אלברו מוראטה שהוחתם במקומו ב-2017, כשל וכמוהו גם טימו ורנר ורומלו לוקאקו. תאמי אברהם, שהבריק בתקופה מסוימת, הודח מהר מדי ורק אוליבייה ז'ירו הותיר אחריו זיכרונות נעימים במיוחד על אף שהיה בפועל שחקן ספסל. העונה אמור פייר-אמריק אובמיאנג לאייש את המשבצת, אבל התקווה האמיתית מגיעה מכיוונו של ארמנדו ברויה, שהתכבד לכבוש אתמול את שער הליגה הראשון שלו במדי צ'לסי, דווקא מול הזאבים של קוסטה. אולי הגורל מנסה לסמן כאן משהו?
אז צ'לסי לא שיחזרה את יכולתה מאז נטש קוסטה ב-2017 ועדיין לא זכתה באליפות בלעדיו, אבל החלוץ עצמו נפגע מהפרידה אפילו יותר. איש לא יודע כיצד הייתה מתפתחת הקריירה שלו לו היה נשאר בסטמפורד ברידג', אבל כאשר בוחנים בדיעבד את ביצועיו ניתן לומר כי ההחלטה של קונטה הייתה נכונה מבחינה מקצועית נטו, גם בלי לקחת בחשבון את התנהלותו של הכוכב. פציעות ממש לא הועילו, אבל באופן כללי הירידה בכושר הייתה חדה ומהירה, ובמשך תקופה ארוכה כבר נתפס קוסטה כסוג של שחקן עבר שעדיין לא מצא את האומץ להודות בכך ולתלות את הנעליים.
נעליים גדולות. אובמיאנג (רויטרס)הוא המתין מספר חודשים מחוץ למשחק כדי לחתום באתלטיקו בינואר 2018 כשהמועדון סיים לרצות איסור על ההעברות, אך השיבה הבייתה לא הניבה את התוצאות המיוחלות. הקולצ'ונרוס שילמו תמורתו 66 מיליון אירו ולא קיבלו תמורה כלל. אקורד הסיום לקריירה הזוהרת של קוסטה היה בקיץ 2018, אז כבש צמד נפלא במדי ספרד מול פורטוגל במונדיאל ואז הרשית גם צמד בניצחון על ריאל מדריד בסופרקאפ האירופי.
מאז, העסק הידרדר, הפציעות לא איפשרו לו ליצור רצף משחקים משמעותי ובכל הקדנציה השנייה באתלטיקו לא הגיע קוסטה אפילו ליבול שהציג בעונתו האחרונה בצ'לסי. הוא נראה כמו צילו החיוור של הכוכב שלהט בזכייה הסנסציונית באליפות והעפלה לגמר ליגת האלופות ב-2014, ובסופו של דבר החליטו הצדדים להיפרד כידידים. בדצמבר 2020 בוטל חוזהו בהסכמה הדדית וקוסטה הפך לשחקן חופשי כדי לחפש אתגרים מתאימים קצת יותר.
זה ממש לא היה קל, ורק באוגוסט 2021 הוא חתם באתלטיקו מיניירו שחלמה על אליפות ראשונה בברזיל מזה 50 שנה. מבחינה מוראלית, טענו במועדון כי ניסיונו של החלוץ תרם בחדר ההלבשה, אבל על הדשא מספק הדקות שלו היה מוגבל, והוא כבש ארבע פעמים בלבד ב-15 משחקים. מדליית הזהב הייתה שלו, אבל בינואר גם אתלטיקו מיניירו העדיפה לבטל את חוזהו ובמשך יותר מחצי שנה היה החלוץ מובטל. כעת, בצעד נואש למדי, החתימה אותו וולבס שמתקשה מאוד לכבוש בתחילת העונה בפרמייר-ליג, אך כלל לא בטוח שקוסטה הוא הפיתרון הנכון. אחרי הכל, הוא חגג שלשום 34 ומצבו הבריאותי לא מזהיר.
בסוף הוא חזר לאירופה. דייגו קוסטה חוגג עם האלק בימי אתלטיקו מיניירו (רויטרס)הקהל של וולבס לא התלהב מהשחקן החדש, אבל אוהדי צ'לסי קיבלו את שובו לאנגליה בהתלהבות עצומה. לא לחינם דאג שלשום המועדון להקדיש לו ציוץ לרגל יום הולדתו. הגורל סידר לו מתנה מושלמת בדמות ביקור בסטמפורד ברידג' וקוסטה אולי לא עשה הרבה מבחינת כדורגל נטו, אבל נשם שוב את האוויר באצטדיון בו חווה רגעי שיא מופלאים, וספג את אהבת המעריצים שלא ישכחו אותו עוד הרבה מאוד זמן. בינינו, רק בשביל זה היה כדאי לחזור לאנגליה. כל השאר יהיה בונוס, כולל מפגש מסקרן מאוד מול קונטה בתחילת מרץ.
אתלטיקו מדריד מתאוששת על חשבון ג'ירונה