"האם אני היחיד שרוצה שוויניסיוס יבקיע?", צייץ שלשום ניימאר. לרוע מזלו, הייתה לו עבודה בדיוק כאשר נערך הדרבי במדריד, כי פאריס סן ז'רמן התארחה אצל ליון באותה השעה והוא בישל את שער הניצחון של ליאו מסי כדי להמשיך את פתיחת העונה הנהדרת שלו. אבל סביר מאוד להניח שהוא התעדכן במתרחש באצטדיון סיביטאס מטרופוליטנו – הן בהפסקה והן אחרי שריקת הסיום. ואולי ניימאר התאכזב קצת כי ויניסיוס לא מצא את הרשת בעצמו, אבל כאשר ראה את התקציר הוא בוודאי חייך. זה לא יכול היה להיות אחרת.
כי גם אם הוא לא רשם את שמו על הלוח, ויניסיוס רקד – ועוד איך רקד. זה מה שהוא הבטיח לעשות וזה מה שניימאר ביקש ממנו לעשות. "תרקוד, ויני", הוא צייץ עוד ביום שישי. ויני רקד וכל ריאל מדריד רקדה בדרך לניצחון משכנע מאוד את אתלטיקו.
איך בדיוק הפכו הריקודים של ויניסיוס לסאגה הסוערת של השבוע? מדוע השתדלה התקשורת לפתח דיון כה חסר ערך ולהוציא אותו לחלוטין מפרופורציות? "אושר מעצבן אנשים ואושר של ברזילאי שחור באירופה מעצבן אף יותר", כתב על כך ויניסיוס בעצמו. ואם מישהו סבר שהוא הגזים כאשר לקח את הסוגיה לכיוון של גזענות, אז חלק מאוהדי אתלטיקו מדריד נתנו את התשובה הנחרצת לכך. הנהמות שלהם לעברו של הכוכב הדגישו שהתיאור היה מדויק. וכאשר ריקודים של שחקן עולים לכותרות באופן כה הזוי, הגזענות מרימה ראש עוד יותר.
ריקוד הכוכבים: ריאל עם ניצחון נפלא בדרביההכנות לדרבי היו, אם כך, מכוערות מאוד. רוב השאלות שהופנו לקרלו אנצ'לוטי במסיבת העיתונאים לקראת ההתמודדות לא עסקו בכדורגל, אלא בפארסת ויניסיוס. ההיבט החיובי היחיד של ההמולה העצובה הזו היה בכך שהשחקן הבטיח לא להשתנות. ואתמול הוא הראה שוב למלעיזים את שמחת החיים הברזילאית שלו.
ההצגות של ויניסיוס כבר מזמן לא מפתיעות. האיש שהיה פעם לסמל של חוסר יציבות, הפך לשחקן יציב ביותר בדרכו לתהילה. שני נושאים אחרים הטרידו את אנצ'לוטי וצוותו, ובעיקר את הקהל, לקראת הדרבי הגדול של בירת ספרד. ראשית, כיצד תסתדר הקבוצה במשחק כה משמעותי ללא קארים בנזמה שלא הוכשר בזמן? שנית, איך יתפקדו הלבנים במשחק הקשה הראשון מאז עזיבת קאסמירו? כי הרי הקשר האחורי חי ונושם בדיוק בשביל משחקים כאלה. ללא הניסיון, הקשיחות והחוכמה הטקטית שלו, חששו האוהדים שהקבוצה הייתה עלולה להיקלע לצרות מול הלוחמים של דייגו סימאונה. על הנייר, זה היה המבחן האולטימטיבי.
כבר לא מפתיע. ויניסיוס (רויטרס)ובכן, השער הראשון העניק תשובה לא רעה לשתי השאלות גם יחד. מסירה מושלמת של אורליאן טשואמני מצאה את רודריגו שהכניע בנגיעה אחת אדירה את יאן אובלק. הקיצוני הברזילאי פתח הפעם כסוג של חלוץ מרכזי במקומו של בנזמה, כמו בניצחון על לייפציג בליגת האלופות באמצע השבוע, וזה עבד היטב. לרודריגו אין נוכחות פיזית ברחבה, אבל הוא זריז, מוצא שטחים פנויים בקלות ומבצע תנועה נהדרת ללא כדור – והוא נבחר בצדק לשחקן המצטיין בדרבי. עדיף גיבוי כזה לסקורר הצרפתי מאשר חלוץ "קלאסי" שלא משתלב כמו לוקה יוביץ'.
באשר למסירה, הרי שכדורי עומק כאלה לא נכללו מעולם ברפרטואר של קאסמירו. יש לברזילאי החדש של מנצ'סטר יונייטד המון תכונות משובחות, אך טשואמני עולה עליו בבירור בבישולים מסוג זה. הרכש היקר ממונאקו השתלב מצוין לצידם של לוקה מודריץ' וטוני קרוס, עשה גם עבודה שחורה מרובה וחסרונו של קאסמירו לא הורגש.
חסרונו של קאסמירו לא הורגש. טשואמני עם רודריגו (רויטרס)היה גם שותף שלישי לשער המבריק הזה – המבצע החל בסלאלום מרהיב של פדריקו ואלוורדה שהוציא את ההתקפה לדרך. האורוגוואי משתדרג במהירות למנהיג חיוני וכוכב מרכזי מאוד של ריאל מדריד, ודיסקסנו זאת אחרי שהכריע את הקרב מול לייפציג. כעת הוא נתן הצגה גדולה נוספת. אמנם הוא פתח בעמדת הקיצוני הימני, ומשם אף הבקיע במיומנות במשחק שלישי ברציפות, אבל את השיער המחומצן שלו אפשר היה לראות כמעט בכל מקום על הדשא. ואלוורדה הוא שחקן נשמה, עליו יכול סימאונה רק לפנטז.
ומנגד, היה זה ראשו המחומצן של אנטואן גריזמן, אשר פתח לראשונה העונה בהרכב, במה שהוגדר אצל הפרשנים הספרדים כ"הפתעה". עד כה שותף הצרפתי כמחליף בלבד אחרי הדקה ה-60, כי חוזה ההשאלה מברצלונה כולל סעיף רכישה אוטומטי תמורת 40 מיליון אירו אם החלוץ ישותף ב-50 אחוזים מהמשחקים במשך יותר מחצי שעה.
את הסעיף הזה נחושה הנהלת אתלטיקו למנוע מלהתממש, ובינתיים היא אף מנהלת משא ומתן עם בארסה על מנת להוריד משמעותית את סכום הרכישה. אם וכאשר המאמצים ישאו פרי, יוכל גריזמן לחזור להרכב, אבל בינתיים רשאי סימאונה להשתמש בו מהפתיחה רק במשחקים ספורים שמוגדרים כחשובים במיוחד. הדרבי מול ריאל נופל לקטגוריה הזו, ולכן הוא היה שם – וסיכן במחצית הראשונה של טיבו קורטואה בבעיטה מצוינת ממרחק.
סוף סוף פתח בהרכב. גריזמן (רויטרס)הסעיף המתוקשר הוסבר רבות לאחרונה, גם בתקשורת הישראלית, אבל חשוב לתהות בהקשר זה מדוע הוא בכלל קיים. מה התועלת ממנו לאתלטיקו ולשחקן עצמו? איזה היגיון מעוות גרם להם להסכים להכניס אותו לחוזה, ומה הם קיוו להרוויח ממנו? מבחינת ברצלונה התועלת ברורה, אבל הקטלונים היו עם הגב אל הקיר בשלהי אוגוסט 2021, כאשר גריזמן הדגיש שיעזוב את קאמפ נואו רק אם יתאפשר לו לחזור לאקסית המיתולוגית.
במצבה הכלכלי של בארסה, היא הייתה אמורה להסכים כמעט לכל התנאים שהוצבו בפניה ואתלטיקו הייתה יכולה לנצל את המצב עד תום. במקום זאת, היא נכשלה בגיבוש הסכם ההשאלה לטובתה, ונותרה עם סעיף אבסורדי עד כדי כאב. "אני פועל תמיד בשירות המועדון", אמר סימאונה כאשר הסביר את ספסולו של גריזמן, אבל מדוע המועדון התרשל עד כדי כך? ניכרת כאן בעיה רצינית במיוחד בשיקול הדעת והחלטות ההנהלה נראות חובבניות.
טוב, זו אותה ההנהלה שדחתה בחודש שעבר, לפי הדיווחים, הצעה של מנצ'סטר יונייטד להחתים את ז'ואאו פליקס תמורת 135 מיליון אירו. אוהדי אתלטיקו צריכים לקוות שמדובר בברווז עיתונאי, אבל זה דווקא לא נראה כך, והבחירה הזו גובלת באי שפיות. הנה לכם מועדון שהחתים שחקן צעיר תמורת הון עתק עוד ב-2019 והעניק לו חוזה ארוך טווח לשבע שנים, למרות שדי ברור כי אינו מתאים לסגנונו של המאמן.
לא מתאים לסגנון של סימאונה. פליקס (רויטרס)ז'ואאו פליקס שעשה רושם של שחקן אלגנטי וקצת עצלן בבנפיקה, הוא לא טיפוס של צ'וליסמו בשום אופן, אבל באתלטיקו הימרו עליו וממשיכים לחכות לנס גם אחרי שלוש עונות בעייתיות בלשון המעטה. לא לגמרי ברור למה צריך ללכת עם הראש בקיר ועל הדרך להרוס את הקריירה של שחקן שעשוי אולי היה למצות חלק נכבד הרבה יותר מהפוטנציאל במקום אחר. הסירוב להצעה, שהייתה גבוהה יותר מהסכום ששולם מלכתחילה והייתה אמורה להוריד את שכרו האסטרונומי של הפורטוגל מהתקציב, פשוט לא מתקבל על הדעת.
אז אתמול פתח ז'ואאו פליקס בהרכב, לא תרם כמעט דבר והוחלף במהלך המחצית השנייה. הוא לא כבש מאז המפגש מול אלאבס באפריל ולא נראה כמו שחקן שמסוגל למצוא בתוכו מוטיבציה להשתפר למען הבוס הנוכחי. ויניסיוס רוקד, אבל מבטו של הפורטוגלי כבוי. הוא הפך לסמל המסחרי של בעיית אתלטיקו והקריירה שלו נמצאת בדרך להתרסקות בגלל בחירת מועדון שגויה בגיל 19.
באופן כללי, ההצלחה המסחררת של אתלטיקו בעידן סימאונה התבססה, בנוסף לרוח הקרב, על סדר ואירגון. היה זה מועדון שידע מה הוא מייצג, לאן הוא הולך ומה היעדים האסטרטגיים שלו. הסגל נבנה בדמותו של צ'ולו והתוצאות החיוביות היו בהתאם. כעת מוכיחות הדוגמאות של ז'ואאו פליקס וגריזמן אחרת. האסטרטגיה כבר ממש לא ברורה וניכר כאוס בתוך המועדון. כך זה נראה לעתים גם על המגרש. בדרבי אתמול, ההבדלים בלטו מאוד.
משהו הלך לאיבוד בדרך. סימאונה (רויטרס)ריאל יודעת בדיוק מה היא רוצה לעשות ושחקני הרכש שלה משתלבים נהדר. לאתלטיקו לא ממש ברור כיצד היא רוצה לשחק. הפערים ברורים והתוצאה הייתה יכולה להיות גבוהה יותר – מה גם שהשער של אתלטיקו היה מקרי לחלוטין. זה לא כוחות, לא בכדורגל ולא בריקודים. ויניסיוס מוביל את הדרך בכל החזיתות, וכל ריאל זזה בקצב שלו.