צביעות בצבע כחול-לבן: דרמה שהיה צריך למנוע

הכדורגל הישראלי התעסק בכדורגל למשך כמה שעות בודדות ודווקא אחרי החגיגה אמש בסמי עופר, התעוררנו היום (חמישי) לעוד פרשה מיותרת וחסרת כל היגיון, במהלכה מנפים את גדול כובשי השערים של נבחרת ישראל מהסגל כי הוא מסרב ללון בבית המלון עם עוד שותף בחדר. תנסו לרגע לנקות את הפוזיציה בין אם אתם מאוהבי ערן זהבי או מאלה שלא, או אם אתם אוהבים את יוסי בניון או לא, ותשאלו את עצמכם את השאלה הפשוטה – האם זוהי פרשה שאי אפשר למנוע? התשובה היא שברור שהיה אפשר לסיים את כל הסיפור הזה על ידי פתרון הגיוני ושקט. 

הרי מה קרה 15 דקות אחרי מסיבת העיתונאים של אלון חזן ויוסי בניון? כולנו קיבלנו התראות וידיעות בתקשורת על היוזמה של השניים אל מול ההתאחדות לפיה “בעתיד”, שחקנים עם 60 הופעות בנבחרת ומעלה יקבלו חדר לבד. נחמד מאוד, לא? אלא שכמה דקות אחר כך יוצא יו”ר ההתאחדות לכדורגל אורן חסון ומספר כי היוזמה על כך ששחקנים יהיו ביחד באותו החדר היא בכלל של בניון את חזן. אז למה בניון וחזן צריכים לשכנע את ההתאחדות לתת חדרים נפרדים לשחקנים ותיקים, אם הם בעצמם אלה שקבעו את החוק שלא?

במשך ארבע שנים לאף אחד בנבחרת ישראל לא הפריע שערן זהבי (וביבראס נאתכו) מקבלים חדר בנפרד. בחלק לא מבוטל מהזמן הזה, למי ששכח, אלון חזן היה עוזרו של וילי רוטנשטיינר. האוסטרי הביא איתו את הנוהל הזה ממקומות אחרים בעולם, ושם זה גם נהוג ששחקנים ותיקים בנבחרות הלאומיות מקבלים חדר בנפרד. יש לכך לא מעט סיבות, הכנה שונה, סדר יום שונה, וגם הבנה ששחקנים בכירים וגדולים צריכים את השקט האישי שלהם כדי להגיע מוכנים למשחק עצמו. אולי בתקופת בניון השחקן זה לא היה נהוג, אבל דברים השתנו.

אחד הטיעונים מאחורי ההחלטה לבטל את נושא הלינה הנפרדת הוא גיבוש. הצוות המקצועי של הנבחרת חדש גם הוא, אז מדוע אנשי צוות ממשיכים ללון בנפרד וגם אותם לא שמים בצמדים? נוהל אחד לשחקנים ונוהל אחר לצוות המקצועי? נניח וניתן להבין שיש מעמד שונה בין מאמן לשחקן ואת הטיעון הזה עוד אפשר יהיה לטעון, מה היה בוער כל כך לעמוד דווקא עכשיו על נושא חדר המלון מול זהבי, לפני משחק מכריע מול אלבניה, אם גם ככה בניון אמר שמנסים להוציא לפועל נוהל חדש שיאפשר הענקת חדרים נפרדים בזימונים עתידיים?

הרי “נוהל 60 המשחקים” תקף רק לשני שחקנים בסגל הזה. נחשו מי. זהבי ונאתכו. אז אם גם ככה רק הם יהנו בעתיד מהנוהל החדש, למה לא לקבוע שהוא נכנס לתוקפו מעכשיו? ויתרה מכך, למה אתם צריכים את ההתאחדות שתאשר לכם אם אתם אלה שהחלטתם לשנות את הנוהל הקודם שהונהג מול שניהם?

ערן זהבי עם ביברס נאתכו (רדאד ג'בארה)

בסוף, כל הסיפור הזה מריח כמו ספין די זול. אם לא רצו את ערן זהבי בנבחרת ישראל מסיבות מקצועיות, אפשר היה לתווך את זה אליו ואפילו להסביר אח”כ למה. הנה כמה דוגמאות לטיעונים טובים: זהבי חוזר מפציעה, עדיין לא בשיא כושרו, הנבחרת עברה מערך וכבר לא משחקת עם שני חלוצים אלא עם אחד, הצוות המקצועי רוצה את שון וייסמן כחלוץ הבכיר, זה גם ככה משחק אחד ומול מלטה רוצים לתת הזדמנות לתאי בריבו ואיתמר שבירו. כל אלה היו מתקבלים בהבנה. אבל זה? ההרגשה היא של ישראבלוף. של ספין שהתאים לכולם. הנה תראו, אחרי כמה ימים בכותרות, אף אחד לא מדבר עכשיו על הזימון של עומר אצילי.