ביום ראשון, התקשתה ריאל מדריד נטולת קארים בנזמה מול ההגנה המסודרת של מיורקה בניצוחו של פרדראג ראיקוביץ'. אדן הזאר לא ממש השתלב כסוג של חלוץ מרכזי במקומו של הצרפתי, ויניסיוס ורודריגו לא יצרו מספיק הזדמנויות מהאגפים, והאורחת מאי הנופש הובילה 0:1 על סף השריקה להפסקה. המאזן המושלם בליגה היה בסכנה.
אז נכנס לפעולה פדריקו ואלוורדה, שפתח בתפקידו האהוב כקשר רחבה לרחבה – במלוא מובן המילה. הוא לקח את הכדור ליד הרחבה שלו, דהר לאורך כל המגרש כאילו היה דייגו מראדונה, חתך למרכז בסגנון אריאן רובן ושחרר טיל בלתי ניתן לעצירה לחיבורים ברגלו השמאלית. כך הובקע אחד השערים היפים ביותר של השנה בספרד, והשוער הסרבי המצטיין ספג לראשונה העונה אם לא סופרים את הפנדלים. אחרי השוויון המרהיב של האורוגוואי, הכל הלך פשוט יותר במחצית השנייה, והאלופה ניצחה 1:4, כשהאורוגוואי היה זה שסידר לה את הנקודות.
גם אתמול התקשתה אלופת אירופה נטולת בנזמה מול לייפציג בסנטיאגו ברנבאו. הפעם רודריגו פתח כסוג של חלוץ מרכזי, בעוד ואלוורדה הוסט לאגף הימני בחוד, כפי שקרה כבר פעמים רבות בשתי העונות האחרות. זה הלך קשה, והאורחת הייתה קרובה לשמור על רשת נקיה, עד שהאורוגוואי קיבל את הכדור ברחבה, ביצע הטעיה מושלמת, השתחרר לחלוטין לשבריר שניה, וניצל זאת כדי לשלוח כדור מדוד לפינה הרחוקה. גם הפעם הייתה זו בעיטה מושלמת בשמאל, וזה לא דבר של מה בכך כאשר זוכרים כי ואלוורדה בכלל ימני. כך לפחות הוא מוגדר מבחינת הנתונים. בפועל, ייתכן שהוא כבר שולט בשתי הרגליים באופן כמעט זהה. גם הפעם סידר האורוגוואי את הנקודות לקבוצתו, ובזכותו היא מושלמת בכל המפעלים עד כה.
פדריקו ואלוורדה חוגג (רויטרס)תוסיפו את הכיבוש באצטדיונה של סלטה ויגו במחזור השני, ומסתבר כי ואלוורדה כבר השווה שיא אישי עונתי שעמד על שלושה שערים ב-2020/21. בעונה שעברה היה לו שער אחד בודד, גם אם חשוב וזכור במיוחד – זה שהביא ניצחון על ברצלונה בקלאסיקו בחצי גמר הסופרקופה, ועוד בהארכה. החגיגות אז היו גדולות, ו-ואלוורדה מעולם לא הסתיר עד כמה הוא אוהב להבקיע. זו פשוט לא הייתה המטרה המרכזית שלו, היא גם לא תהיה לעולם, אבל בשבועות האחרונים אנחנו מתחילים לראות שינוי מהותי מאוד בכיוון בכל זאת. האורוגוואי מקבל הנחיות ברורות בנושא מקרלו אנצ'לוטי שמעריך אותו מאוד.
ואולי קפיצת המדרגה לרמה חדשה חלה בגמר ליגת האלופות. בריאל נהנו מהכישורים הרב גוניים שלו, מהנכונות להילחם על כל כדור, מהתנועה החכמה קדימה, מהמשמעת הטקטית, מראיית המשחק המשובחת, מהקלות בה הוא מבצע כל משימה שמוטלת עליו, אבל ואלוורדה עדיין לא היה כוכב על, אלא שחקן רוטציה יעיל. חוזהו הוארך לפני שנה עד 2027, ובמועדון תמיד ראו שחקן חיוני ביותר, אבל הוא לא היה באנקר בהרכב. ב-28 במאי בפאריס, כאשר הועדף במשבצת הקיצוני הימני בגמר מול ליברפול, מעמדו השתנה. "אני מקווה שאוכל להבקיע. אנצ'לוטי מבקש ממני לבעוט יותר", הוא הצהיר לפני ההתמודדות. זה לא קרה, אבל ואלוורדה היה הגיבור בכל זאת. הוא זה שבישל לוויניסיוס את השער היחיד במסירת רוחב מזהירה, בה כל קיצוני טבעי היה מתגאה מאוד.
פדריקו ואלוורדה בגמר ליגת האלופות (רדאד ג'בארה)יורגן קלופ צפה בו בעניין רב באותו ערב. "בדיוק השחקן שמתאים לסגנון של ליברפול", אמר לאורוגוואי פרננדו טאברו, פרשן העיתון אס בראיון שנערך לקראת הגמר. ואלוורדה הסכים, וגם מנג'ר ליברפול הסכים. לא במקרה דווח כי בשלהי חלון ההעברות בחודש שעבר, כאשר נחשפה עוצמת הבעיה של האדומים במרכז המגרש, הוגשה לכאורה לפלורנטינו פרס ההצעה לרכוש את ואלוורדה תמורת 100 מיליון ליש"ט. זה שדרוג לא רע עבור שחקן שהוחתם אי שם ב-2017 מפניארול תמורת חמישה מיליון יורו בלבד, אבל ריאל אפילו לא שקלה למכור את הנכס שלה. הוא מסוג השחקנים שאסור בשום אופן לגעת בהם.
גם הקשר עצמו לא חשב בכיוון. הוא נהנה מהחיים בבירת ספרד, ומרגיש מדרידיסטה בלב שלם מאוד. ביום בו פורסם כי קיליאן אמבפה החליט בצעד סנסציוני לוותר על החתימה בסנטיאגו ברנבאו כשחקן חופשי ולהאריך את שהותו בפ.ס.ז’, פירסם ואלוורדה ברשתות החברתיות: "לשחק במדריד זו זכות שלא כל אחד יכול לקבל". לאחר מכן, הוא התעלם באלגנטיות מהשאלות על הרמזים העבים לכיוונו של הצרפתי, והדגיש בקריצה: "כל אחד יוכל לפרש את זה איך שבא לו. אני מדבר רק על עצמי ועל הקבוצה שלי". מעשים כאלה ממש לא מזיקים לתדמיתו בקרב האוהדים. בעצם, לא יהיה קל למצוא שחקן פופולרי יותר ממנו. יש זוהרים ממנו, יש כאלה שמקבלים כותרות גדולות יותר, אבל ואלוורדה הוא העילוי הצנוע. ביציעים סבורים שהוא אנדרייטד מאוד, וזה רק מגביר את האהבה כלפיו.
פדריקו ואלוורדה. "לשחק במדריד זו זכות שלא כל אחד יכול לקבל" (רויטרס)גם המאמנים אוהבים אותו מאוד. דייגו אלונסו, הבוס החדש של נבחרת אורוגוואי, הצהיר: "פדריקו הוא התגלמות הכדורגל". זינדין זידאן הגדיר אותו כשחקן המודרני האולטימטיבי. אנצ'לוטי סיפר כי ואלוורדה הפתיע אותו יותר מכולם, ורק ממשיך להשתפר. אז בעונה שעברה ביקש ממנו האיטלקי בעדינות לנסות לבעוט יותר לשער. העונה, אחרי הבישול ההוא מול ליברפול, השיחות עברו לפאזה אחרת. "אם לא תכבוש 10 שערים העונה, אקרע את תעודת המאמן שלי", אמר אנצ'לוטי לחניכו בקיץ.
עשרה שערים? בכל הקריירה בריאל היו לו עד כה שישה, אז אולי זה מוגזם? ובכן, ממש לא. החושים המפותחים תמיד היו שם, אבל נדרש להוסיף אליהם המון בטחון עצמי ואמונה. בגיל 24, זה בדיוק השלב בו אפשר להפוך משחקן מצוין לכוכב אמיתי. אולי אפילו כוכב על, יורשם של לואיס סוארס ואדינסון קבאני ככדורגלן האורוגוואי המוביל. במונדיאל החלוצים הוותיקים עדיין צפויים להיות שם, אבל העידן שלהם מתקרב לסיומו. ואלוורדה שם כדי לקחת מהם את המקל. ואולי הוא לא חלוץ, אבל זה לא ממש משנה. יש לו דרכים משלו להשפיע.
קבאני וסוארס. היורש כבר כאן (רויטרס)גם בריאל מתחילים להרגיש שהוא מסוגל להיות השחקן שיגדיר את השנים הקרובות. קאסמירו עזב למנצ'סטר יונייטד, עתידו של טוני קרוס בתום חוזהו בקיץ הבא לא ברור, לוקה מודריץ' לא יוכל לשחק לנצח למרות שלפעמים נדמה לנו שכן ואדוארדו קמאבינגה ואורליאן טשואמני כבר בברנבאו, אבל ייקח לצרפתים עוד קצת זמן כדי להפוך למנהיגים אמיתיים. ואלוורדה לעומת זאת, מתחיל כבר עונה חמישית, הוא מכיר את המועדון מבפנים, חי ונושם ריאל, ושום הצעה לא תזיז אותו מהמועדון. הוא נועד לנסוק לגדולה.
וזה קורה לנגד עינינו. בארבע העונות הראשונות היו לאורוגוואי רגעי קסם רבים, אבל עכשיו מתחילים להסתכל עליו בעיניים אחרות. עכשיו הוא מסוגל לספק אותם על בסיס שבועי, בכל משחק. בנוסף לשלושת השערים, יש לו גם שלושה בישולים, והוא לא הגיע לנתונים כאלה בכל שניותיו בריאל. הוא מוסיף לעצמו איכויות חדשות בלי לאבד את הקיים, משתדרג ומסוגל להבקיע שערים מרהיבים בכל קנה מידה והופך לכוכב. אל תתפלאו אם נגיע למאי וידברו עליו במונחים של מועמד לשחקן המצטיין של העונה בספרד ואולי בעולם כולו, הוא בדרך לשם. הציפור הקטנה מאורוגוואי ממריאה.
שער העונה? צפו בסללום הקסום של ואלוורדה