ערך הדינמיות: כך צ'אבי שיפר את פדרי וגאבי

ברצלונה הביסה בשבוע שעבר את ריאל סוסיאדד 1:4 בחוץ במסגרת המחזור השני של הליגה הספרדית, אז תיקנה את הרושם ממחזור הפתיחה בקאמפ נואו כשסיימה ב-0:0 מול ראיו וייקאנו. כעת, המדור הטקטי יוצא לבחון אילו דברים צ’אבי הרננדס תיקן או שיפר במהלך שלושת המשחקים הראשונים שלו בלה ליגה.

צמד המחציות הראשונות של בארסה, גם נגד ראיו וגם נגד סוסיאדד, בעלות מכנה משותף. בשתיהן, היריבה הרשתה לעצמה ללחוץ גבוה את הבלאוגרנה כשהיא תופסת את הקשרים באדום-כחול עם הכדור, אך עם הגב אל המשחק, ומשם קל יותר ליצור מאבקים על הכדור, לתקל את החניכים של צ’אבי ולצאת להתקפות מעבר בצד השני. 

יש לציין כי הפעם הקשר האגדי לשעבר עלה במערך שונה לחלוטין, שנקרא 3:4:3 “מעוגל”, שכן הוא שונה מה-3:4:3 המוכר בדרך כלל. אצל צ’אבי, משחקים שלושה בלמים שכל אחד מבלמי הצד בעל יכולות אתלטיות מספיק כדי לשחק בשטחים שקרובים אל האגפים, כמו רונאלד אראוחו ואריק גארסיה.

מעליהם, משחקים לא פחות מארבעה קשרים במרכז המגרש: שניים באותו הקו מבחינה הגנתית ושניים מעליהם באותו הקו, שהם קשרים התקפיים. כל ארבעת הקשרים הללו מאחורי שלישיית התקפה, בה אוסמן דמבלה תופס את הקו הימני, אלחנדרו באלדה את הקו השמאלי ורוברט לבנדובסקי בחוד. יש לציין, כי במערך כזה תפקידם של שני שחקני האגף האחרונים שהוזכרו הוא “לתפוס קו” – משמע מבחינה התקפית, הם אחראים על כל הקו.

עם זאת, הסיבה שגם הפעם היריבה הרשתה לעצמה ללחוץ את ברצלונה גבוה אף על פי שספגה את שער השוויון מהר היא ששוב הקישור של צ’אבי לא מבצע מספיק תנועה או מייצר דינמיות לעומק. ברוב המקרים במחצית הראשונה, אפשר לראות תמונה שבה אחד משני הקשרים האחוריים אוסף את הכדור מהבלמים כשבנוסף אליו עוד לפחות שניים מהשלושה הנותרים באים גם הם אל הכדור.

בסיטואציה כזו, ה”אות” ליציאה ללחץ עבור המארחים היה די ברור ונועז, אך בעיקר פשוט. בחישוב מהיר, נוצר מצב שבו ברצלונה מנסה להשתחרר מלחץ בבניית המשחק מאחור כששבעה משחקניה (לא כולל טר שטגן) זמינים מאחורי הכדור או בקו הכדור. במצב כזה, אין ממש שחקן שמתפנה על מנת לשבור את הלחץ או לפנות נתיבי מסירה ושטחים פנויים.

מארק אנדרה טר שטגן (La Liga)

אגב, אותה הבעיה חזרה על עצמה עם בוסקטס, גאבי ופדרי ב-4:3:3 נגד ראיו בבית, במה שעזר ליריבה להוציא נקודה ב-0:0. כשאין שחקנים בשטחים פנויים מקדימה, קשה מאוד לקדם אליהם את המשחק ונוצר משחק מאוד סטטי. כדי לקדם את המשחק ולהזיז אותו בצורה בריאה ולא שבלונית, ברצלונה תמיד חייבת איזון הכרחי בין יכולות טכניות וכישרון אישי לבין תנועה חכמה, שינויי כיוון ושינויי קצב מצב הקשרים המרכזיים שלה.

לכן, השינוי במהלך הניצחון על סוסיאדד הגיע מכמה מקומות שונים: כדי להתחיל להשתחרר מהלחץ, ניתן יהיה לראות בווידאו שבכל פעם שכדור ארוך נשלח לכיוונו של רוברט לבנדובסקי – אחד מארבעת הקשרים מתחיל תנועה מאחוריו כדי “להכריח” את בלמי היריבה לחלק את תשומת הלב ביניהם.

לשם כך, היה צורך בשינוי בדינמיות של הקשרים המרכזיים שהתחילו לבצע תנועות מקו שני אל השטחים שבין הבלם למגן, בין אם זה כשהכדור הגיע מהצד הנגדי ובין אם זה באגף שלהם כדי לפנות שטח לקיצונים. מדובר בתנועות שמפצחות כל יריבה בכדורגל העולמי, ברגע שקשרים מבצעים תנועה ללא כדור ל-”Half Space” (השטח החצוי בין האגף למרכז), אז הגנת היריב מוכרחה לקבל החלטה פחות נוחה עבורה – האם להמשיך עם הקשר עד הסוף או שמדובר רק בהסחה כדי לפנות שטח?

גאבי (La Liga)

אם נגד ראיו וייקאנו פדרי וגאבי מיעטו לבצע את הפעולות הללו במה שהזמין פעם אחר פעם לחץ גבוה ויצר מצב של שלישיית קישור שממוקמת נמוך מאוד ודי קרובה לחוליית ההגנה, אז כך גם רוב רביעיית הקישור התחילה בפתיחת המשחק נגד סוסיאדד בחוץ. בווידאו ניתן לראות כי בכל פעם שחקני ראיו וסוסיאדד מחפשים סיבה לצאת ללחוץ, ובכל פעם שיש כמות גבוהה של קשרים שנעה דווקא לכיוון הכדור – בארסה מתקשה למצוא פיתרונות בבניית המשחק מאחור.

לכן, התלות בתנועות ללא הכדור שעושים גאבי ופדרי, שני הקשרים המרכזיים העיקריים שמקבלים את מיטב הדקות גם ב-4:3:3 וגם ב-3:4:3, היא גדולה במיוחד. במשחק השלישי, היה אפשר לראות שיפור די גדול של השניהם בכל הקשור לתנועות לכיוון השטחים שאליהם צריכים לנוע: כניסות בין הבלם למגן בין אם מדובר בהסחת דעת לטובת פינוי שחקן יריבה ושטח או בין אם זה כדי לקבל את הכדור בגב ההגנה.

באלדה ולבנדובסקי (La Liga)

יש לציין כי שני הקשרים הצעירים מאוד אוהבים את הכדור ומחזיקים במאפיינים טכניים ככל הנראה מהרמות הגבוהות ביותר כפי שמלמדים במחלקות הנוער של המועדון כיצד לטפל בכדור, ולכן התהליך והשיפור שהם עוברים בכל הנוגע לתנועות מקו שני ותזמונים (האם לבוא אל הכדור באותו הרגע או דווקא לזוז קדימה) הוא המפתח ללהפוך ליהלומים מלוטשים.