כל נגיעה זהב: הולאנד בקושי צריך להיות מעורב

כאשר פיגרה אתמול מנצ'סטר סיטי 2:0 במחצית במשחק הביתי מול הכבשה השחורה שלה קריסטל פאלאס, הסוגיה המרתקת ביותר שנידונה ברשתות החבריות הייתה המעורבות של ארלינג הולאנד. ליתר דיוק – חוסר המעורבות. החלוץ הנורבגי נגע בכדור 10 פעמים בלבד ב-45 דקות, והתקשה מאוד להשפיע על ההתמודדות. ובכן, אחרי ההפסקה היו להולאנד שמונה נגיעות בלבד, כלומר המצב אפילו הורע לכאורה, אבל זה הספיק כדי לכבוש שלושער, לבצע מהפך בדרך לניצחון 2:4 ולקבל את פרס השחקן המצטיין. המבקרים, שמתעקשים למדוד את ההצלחה באמצעות נתונים סטטיסטיים, יכולים לאכול את הכובע.

העניין הוא כי זה ממש לא חריג. ב-0:4 על בורנמות’, למשל, נגע הולאנד בכדור שמונה פעמים בלבד, ואפילו חווה רצף של 27 דקות ללא נגיעות כלל. במגן הקהילה נגד ליברפול היו לו 16 נגיעות. הממוצע בליגה עד כה עומד על 27 נגיעות בכדור ל-90 דקות, וזה הניב כבר שישה שערים ובישול אמנותי אחד. הוא לא משתתף באופן פעיל במשחקים, אבל מכריע אותם בכל זאת. מה קורה כאן בעצם? ובכן, אנחנו עדים לתופעה טקטית מרתקת שמשלבת שני עולמות שונים – יצירה מיוחדת של פפ גווארדיולה.

פפ גווארדיולה וארלינג הולאנד (רויטרס)

בקרב הפרשנים היה קונצנזוס – מוצדק לחלוטין – כי הולאנד לא משתלב באופן טבעי בסגנון המשחק של מנצ'סטר סיטי. אלופת אנגליה רגילה לאחוז החזקת כדור גבוה מאוד, הנעת כדור, בניית התקפות סבלנית, מעורבות כל השחקנים לרבות השוער במשחק הקבוצתי. הסקורר הנורבגי האימתני נהנה במיוחד מדהירה למרחבים. כמה שהכדורגל אנכי יותר ומהיר יותר, כך הסיכוי שלו לברוח להגנה גדול יותר. הוא זקוק לשטחים פנויים, ולא רוצה לרדת לקו האמצע כדי להחליף מסירה כפולה עם הקשר האחורי. והרי זה בדיוק מה שחלוצי התכולים עשו, לפחות בשנתיים האחרונות, כאשר הקבוצה שיחקה עם "תשע מדומה", ובעצם ללא חלוץ מרכזי קלאסי כלל.

השאלה המרכזית, אם כך, אחרי רכישתו של הולאנד מבורוסיה דורטמונד הייתה מי יתאים את עצמו למי. האם סיטי תשנה את הגישה ותנסה לשחק באופן מהיר הרבה יותר תוך ויתור מסוים על החזקת הכדור, או אולי בנו של אלף-אינגה ימציא את עצמו מחדש ויגלה את פראן טורס הפנימי שלו. ואולי מוקדם לקפוץ למסקנות מרחיקות לכת כאשר אנחנו עדיין בחודש אוגוסט, אבל מסתמנת תשובה לא לשגרתית לדילמה הזו. אף אחד לא מתאים את עצמו, וזה עדיין עובד מצוין ביחד. 

קבוצתו של גווארדיולה ממשיכה להניע את הכדור כמו בעונות הקודמות. היא לא יוצאת מגדרה כדי להעניק להולאנד את הסביבה הטבעית שלו, ומסוגלת להסתדר לגמרי בלעדיו בפרקי זמן ממושכים – כפי שקרה, למשל, כאשר הביסה את בורנמות’. העסק פשוט למדי – במקום 11 שחקנים שמשתתפים במסירות, יש רק 10 (כולל השוער). החלוץ המרכזי מחוץ למשחק, והוא נמצא בעולם משלו. 

עם זאת, העולם הזה – מנותק ככל שיהיה – קשור מאוד למתרחש על הדשא. ראשית, הולאנד מושך אליו תשומת לב רבה מאוד, ובאמצעות תנועה חכמה ללא כדור מסוגל לפנות שטחים מועילים מאוד לחבריו. אילקאי גונדואן וקווין דה בראונה אוהבים את זה מאוד. שנית, הוא מעניק למנצ'סטר סיטי אופציה להתקפות מתפרצות קטלניות מהסוג הישיר ביותר, שלא היו ברפרטואר שלה קודם לכן. עדות לכך אפשר למצוא במסירת העומק המושלמת של דה בראונה שהובילה לשער ב-0:2 על ווסטהאם במחזור הראשון. אם הכל ילך כשורה, יוכל הבלגי להגיע למספר אסיסטים מכובד מאוד במהלך העונה, כי היה חסר לו פרטנר מסוג זה עד להגעתו של הולאנד.

קווין דה בראונה וארלינג הולאנד (רויטרס)

ומעבר לכך, גם כאשר הולאנד לא נוגע בכדור, האינסטינקטים שלו חדים. הוא מחפש את הטעות של הבלמים אופן מתמיד, וגם ניחן במשחק ראש משובח – מה שמאפשר לו להוות איום תמידי במצבים הנייחים ובהגבהות שגרתיות מהאגף. ככל שהוא מורגש פחות, כך האפקט של כניסתו לשטח מת בעיתוי הנכון יהיה עוצמתי יותר. אחוז ניצול ההזדמנויות שלו גבוה, ולכן לא נדרשים צ'אנסים רבים מדי.

במגן הקהילה החטיא הולאנד ממצב קורץ מאוד, מנצ'סטר סיטי הפסידה, והחלוץ ספג ביקורת קשה בתקשורת מאוד בגלל בזבזנות וחוסר מעורבות. ואולם, ההחמצה הזו לא אופיינית כלל. ברוב המקרים, הכדור יהיה ברשת – והולאנד הרי רב גוני מספיק כדי לכבוש שערים בסגנונות שונים מאוד.

כבר הספיק לספוג ביקורות. הולאנד (רויטרס)

אז אתמול קיבלנו שלושה סוגים של הבקעות, ושלוש דרכים בהן מותיר הנורבגי את חותמו על משחקה של האלופה. כאשר השווה ל-2:2, נגח הולאנד פנימה מהגבהה של פיל פודן, ואף שיבח את הקשר בדרכו המיוחדת אחרי שריקת הסיום: "סוף סוף פיל החליט למסור לי". כאשר קבע 2:3, הצליח הנורבגי להתחמק בערמומיות מרהיבה משחקני קריסטל פאלאס ששמרו עליו בכדור קרן, וסיים מבצע קבוצתי עוצר נשימה של מסירות מרהיבות, בעודו עומד לבדו מול רשת חשופה. היה זה השילוב האולטימטיבי של משחק הצירופים המוכר והמסורתי של מנצ'סטר סיטי עם האינסטינקטים החדים של החלוץ המרכזי שלה. בשביל זה, נגיעה אחת מספיקה בהחלט. 

לבסוף, כאשר נקלעה האורחת לפיגור ושלחה הרבה יותר שחקנים קדימה, נפתחו בעורף שלה השטחים שהנורבגי כה אוהב, ושערו השלישי כבר היה של "הולאנדי" טיפוסי – לדהור קדימה ממרכז המגרש, לקבל כדור פנטסטי מגונדואן, לנער בזכות כוח פיזי טהור כל מי שמנסה לעצור אותו ולקבור את הכדור ברשת. קל לעשות את זה כשאתה הולאנד, ואנחנו נראה עוד ביצועים רבים כאלה העונה, כאשר יתמודדו התכולים עם יריבות שמאפשרות לו לרוץ.

השלישי היה 'הולאנדי' טיפוסי. הולאנד (רויטרס)

בשורה התחתונה, הסימנים הראשונים מעניקים סיבה להאמין שהחתונה הלא שגרתית הזו מניבה תוצאות מפתיעות. הולאנד ממשיך לשחק כמו הולאנד, מנצ'סטר סיטי ממשיכה לשחק כמו מנצ'סטר סיטי, וההפכים האלה משלמים זה את זה. כתוצאה מכך, הקבוצה של גווארדיולה מגוונת יותר בהשוואה לעבר – פשוט כי הנורבגי מספק לה אופציות נוספות בכל רגע נתון, מבלי לפגוע באיכויות המקוריות. לכן האלופה מסוכנת יותר מבעבר, והולאנד הוא המועמד המוביל לזכות בתואר מלך השערים, גם בלי לדעת בכדור יותר מ-18 פעמים במשחק.