אחד ההסברים המרכזיים של סאדיו מאנה להחלטתו לעזוב את ליברפול ולחתום בבאיירן מינכן היה קצת משונה – הוא טען כי זהו רצונם של רוב מעריציו בסנגל. יש ניחוח דומה גם לבחירתו של רוברט לבנדובסקי לנטוש את הבית המוכר באליאנץ ארנה ולצלול אל הלא נודע בברצלונה בגיל 34. כאשר התפרסמו הידיעות הראשוניות על נכונותו לעזוב את באיירן, הן התקבלו בהתלהבות עצומה בפולין, ופרשנים רבים הצהירו מיד כי יהיה זה הצעד הנכון.
"זה יהיה פנטסטי", טען מתיאוש סקברבסקי, "לבנדובסקי חלם כבר מזמן לעבור למועדון גדול כמו ברצלונה או ריאל מדריד ועכשיו זה עשוי לקרות. לאנשים נמאס שהוא משחק בבאיירן. זה משעמם. הוא זכה כבר בכל התארים שם, לוקח אליפות כל שנה, מוכתר כמלך השערים כל שנה. אם יזכה באליפות ספרד עם בארסה ויהיה מלך השערים גם שם, יהיה לו סיכוי טוב יותר גם לקחת את כדור הזהב.
רדוסלאב פז'יביש אמר: "אף פעם לא היה שחקן פולני בברצלונה ויהיה זה צעד אדיר עבור המדינה. באיירן היא מועדון גדול, אבל אנשים כבר משתעממים לראות את לבנדובסקי שם. עכשיו תהיה לו הזדמנות להוכיח שהוא מסוגל לכבוש גם בליגה אחרת, ובארסה היא מועדון סקסי יותר. זה שם גדול יותר, עיר מסקרנת יותר, מאמן מפורסם יותר. זו קבוצה דינמית בתהליך צמיחה. יהיה מרתק לראות אותו מתמודד ראש בראש עם קארים בנזמה".
גם סימון בורצ'וך הצטרף לקולגות: "רוברט זכה בכל דבר אפשרי בגרמניה וזה כבר לא מעניין אף אחד. בהתחלה זה ריגש, אבל עכשיו אנשים מחכים לשמוע משהו חדש. ההיסטוריה בבאיירן הייתה מפוארת, והוא שבר את שיאו של גרד מולר. הוא כוכב על בלתי מעורער שם. מספיק. ברצלונה יותר פופולרית מבאיירן ברחבי העולם כולו. העיתונים שם פופולריים ומשפיעים יותר. עכשיו לבנדובסקי יראה בברצלונה את מה שהוא עשה בבאיירן".
והרשימה עוד ארוכה. הרבה לפני שהמהלך הושלם, פולין כבר הייתה באקסטזה לקראתו. הדבר מדגיש עד כמה חזק כוחו של מותג. כי הרי לפני פחות משנתיים הביסה באיירן את ברצלונה 2:8 ברבע גמר ליגת האלופות, כאשר ליאו מסי ולואיס סוארס עוד שיחקו שם. בעונה שעברה לא הצליחו הקטלונים לשרוד אפילו את שלב הבתים בצ'מפיונס ליג. מבחינת יכולת ספורטיבית נטו, ההשוואה בין שני המועדונים מגוחכת למדי בימים אלה, אבל עבור האוהדים ברחבי תבל – ובפולין בפרט – בארסה עדיין שומרת על יתרון בכל הקשור ליוקרה ולסמל סטטוס. ב-2020 הייתה הקבוצה של לבנדובסקי הטובה בעולם בפער ניכר, אבל מעבר לקאמפ נואו בכל זאת נתפס כצעד קדימה.
זה מבהיר גם את הצורך התמידי של אנשים בכלל, ואוהדי כדורגל בפרט, בחידושים. משהו קבוע לא מרגש, גם אם הוא מושלם. לבנדובסקי יכול לכבוש גם 100 שערים בעונה בבונדסליגה, ואף אחד לא ירים גבה. זה שגרתי מדי, מאוס מדי. ארלינג הולאנד מיצה את עצמו באופן מוחלט בבורוסיה דורטמונד תוך שנתיים וחצי, ואפילו מוקדם יותר. אנשים התרגלו לכך שהוא שם את הכדורים ברשת, והפסיקו להתלהב. המעבר למנצ'סטר סיטי יוצר באז, אבל תוך שנה – אם ימשיך לקרוע את הרשתות בקצב הקבוע – זה יהפוך לשגרה גם שם.
הפסיק לרגש. לבנדובסקי במדי באיירן (רויטרס)לעתים קרובות גם השחקנים עצמם מרגישים כך. לבנדובסקי החל לחוש מיצוי בבאיירן כבר מזמן, ועוד ב-2018 דווח על כמיהתו לפתוח דף חדש בקריירה. זה פחות התאים אז מסיבות משפחתיות אחרי לידת בתו הבכורה, וגם מסיבות מקצועיות כי הוא טרם זכה בליגת האלופות בחולצה האדומה של הבווארים, אבל ככל שחלף הזמן הרצון הזה הלך והתעצם. כעת הוא הגיע לנקודת האל חזור. היחסים עם ההנהלה התערערו אחרי פרישתם של אולי הנס וקרל-היינץ רומנינגה, וגם בעמדת המאמן הכימיה הייתה הרבה פחות טובה עם בן גילו יוליאן נאגלסמן, בהשוואה ליופ היינקס ולהאנסי פליק.
מעבר לכך, הקיץ הייתה זו ההזדמנות האחרונה בהחלט לשנות את האווירה באופן דרמטי. אם נשים בצד את ההתנהלות הפיננסית הפרובלמטית (עד מאוד) של ברצלונה, ונתמקד בהיבטים המקצועיים בלבד, האתגר הזה קורץ מאוד לפולני. הוא לא מגיע לקבוצה עם כוכב על בדמותו של מסי, אלא לסגל שמחכה בקוצר רוח לכוכב על מנוסה חדש. פדרי וגאבי הם עילויים מזהירים, אבל הצעירים ישמחו לשתף פעולה עם סופרסטאר חדש בחוד שיאפשר להם לפרוח עוד יותר. לבנדובסקי יכול להיות המושיע הזה. ההימור מבחינתו נמוך למדי. אם יצליח, הדבר ייזקף בהחלט לזכותו. אם ייכשל, התיק לא יופל עליו, אלא בעיקר על ההנהלה, ועל כל הבלאגן שמסביב. יש לו מה להפסיד, אך לא יותר מדי. הוא יכול בעיקר להרוויח.
יש לו בעיקר מה להרוויח. לבנדובסקי (רויטרס)מורשתו במינכן לא יכולה להיפגע. הדרך בה עזב יכולה הייתה להיות אלגנטית יותר, אך במובנים לא מעטים לא הותירה לו ההנהלה ברירה אחרת. המסרים שהועברו באופן שקט ודיסקרטי הודלפו לתקשורת, ובשלב מסוים מלחמה גלויה הייתה בלתי נמנעת. ייתכן כי בבאיירן מאמינים כי ללא הקרב לא ניתן היה לקבל את התמורה הנאה של 50 מיליון אירו, אבל קביעה כזו תהיה שנויה במחלוקת. בכל מקרה, ההתנצחות הזו תישכח במהרה. 344 שערים ב-375 משחקים יישארו בספרי ההיסטוריה. הודעות הפרידה האוהדות והמכובדות של החברים, ובראשם תומאס מולר, מראים עד כמה הפולני היה מקובל במינכן. כעת הוא יצטרך להרוויח את היחס הזה גם בקבוצתו החדשה.
המעבר הזה אף מעניק ללבנדובסקי בולטות בקרב הכוכבים הוותיקים. מסי כבר בקושי רלוונטי בזירת הקבוצות אחרי המעבר לקטארים של פאריס סן ז'רמן ומרכז את המאמצים בנבחרת ארגנטינה לקראת המונדיאל. כריסטיאנו רונאלדו מתקשה מאוד למצוא קבוצה חדשה אחרי שהשמיע את רצונו לעזוב את מנצ'סטר יונייטד. לעומתם, לבנדובסקי קיבל את מבוקשו, ויהיה באור הזרקורים בעונה הקרובה. הוא יהיה במוקד העניינים גם במולדתו, וזה לא דבר של מה בכך.
כפי שמעידות האמירות של עיתונאים פולנים, השערים בבאיירן הפכו לרעש רקע מונוטוני. השערים בברצלונה יקבלו יחס שונה בתכלית, ומאזן מפלצתי בקאמפ נואו – אם וכאשר יתרחש – יהפוך לשיחת היום. לבנדובסקי לא גדל בבאיירן, אין לו קשר רגשי עמוק למינכן, ובמצבו הגיוני לרצות להתרגש ולרגש את אוהדיו מחדש. זה הצ'אנס שלו לעשות את זה, והבמה הגדולה מחכה לו. היא לא גדולה יותר באמת בהשוואה לאליאנץ ארנה, אך זה מרגיש כך בכל זאת. זהו כוחו של המותג ברצלונה, והוא יכול לחזק כעת את המותג הקרוי לבנדובסקי.
צפו: ראפיניה מוצג בברצלונה