מכבי פוגשת את הרצליה למשחק על עונה שלמה

מכבי תל אביב ובני הרצליה יפגשו הערב (רביעי, 21:00) למשחק שממנו אין באמת דרך חזרה וכמיטב הקלישאות, ונאמרו  לא מעט כאלה הרי שבתום המשחק זה או צל"ש או טר"ש. הקו הדק הזה יכול להבדיל בין הצלחה מטורפת לבין כישלון קולוסלי, בין להמשיך לחלום לבין החלום ושברו, כשבין אלו מפריד ניצחון אחד שיעשה את ההבדל, ניצחון לו יהיו משמעיות רבות, ניצחון בסדרת הפלייאוף שהותירה כבר עכשיו טעם של עוד. 

הברומטרים בשתי הקבוצות ידועים לכל, כאשר מזמן השיח הפך להיות שיח “המסייעת”: מצד אחד סקוטי ווילבקין, אחד הגארדים ההתקפיים הכי טובים ביבשת הישנה (שנתן גם תצוגה הגנתית לא אחת במהלך העונה) ומהצד השני צ'ינאנו אונואקו, מזמן לא "האח של" ולמעשה מי שנחשב ובצדק לאחד הכוחות העולים בעמדת הסנטר העונה. המצ'-אפ של אנטה ז'יז'יץ' עם האחרון, יכול בהחלט לשנות את מאזן הכוחות בהינתן שז'יז'יץ’ היה כשיר במאת האחוזים לכל אורכה של הסדרה. 

המשמעויות מבחינתה של בני הרצליה, הלא היא מחזיקת הגביע הטרייה הן החלום שיימשך, הרי תפיסתית החבורה של אורן אהרוני כבר עשתה את שלה. במקרה של ניצחון, החלום על עונה היסטורית מאין כמותה יישאר חי נושם. מאידך, גם עם הפסד ועוד בהיכל הביתי של מכבי תל אביב, לאור ההישגים הנהדרים לאורך השנה ובקבוצה יוכלו להיות מרוצים מעונה נהדרת שהיו בה המון רגעים שמחים, אך הטעם שיישאר בפה יוכל להיות חמצמץ כי יש משהו מיוחד בקבוצה של אורן אהרוני וזופר אבדיה.  

ההשלכות במקרה של הפסד לא יהיו הרות גורל וגם במקרה של ניצחון, הרי מי שאמור לעזוב ומי שאמור להשתדרג בחוזה כבר לבטח יעזבו. אין ספק שבני הרצליה תשמח לייצר המשכיות  כפי שעשתה עם כריס באב. ניצחון הערב ובסדרת הגמר? ובני הרצליה יוכלו עם לא מעט עבודה למנף את ההישג הזה למשהו גדול הרבה יותר, החל מספונסרים חדשים וייצור עוד הכנסות דרך התדמית, וכלה במה שכולם צריכים לדבר עליו, היכל חדש לבני הרצליה, כי פשוט מגיע לקבוצה הזו היכל חדיש יותר וגדול יותר. ואם בנושא מגרשים ביתיים עסקינן, הרי שגם מכבי תל אביב צריכה בית חדש וגדול יותר, כזה שיהיה רב תכליתי, כי הציבור הישראלי משווע לאירועים גדולים, ואירועים גדולים עוברים דרך בתים גדולים, כלומר היכלים גדולים וחדשים. 

המשמעויות מבחינתה של מכבי לתוצאה של המשחק השלישי נעות בין אדישות מוחלטת, הרי אם האלופה העפילה לסדרת הגמר אז כולם מצפים בדיוק לזה ואמות הסיפים לא בדיוק ירעדו. לא יהיה זעזוע כלשהו הרי בכל זאת האליפות נחשבת ללחם והחמאה של אלופת המדינה כפי שאומרים בכל שנה קברניטי המועדון. אם כך, הפסד יהיה כבר בגדר כישלון רציני מאוד, שכן לעיתים הצהובים כחולים מציגים גרסה שמשדרת פגיעות, כזו  שאף אחד לא יופתע אם פתאום תמעד במשחק השלישי בסדרה. אם כך מדוע מה שלא אמור להפתיע במידה ויקרה, אכן ייחשב לכישלון? תחילה כי השיח סביב אלופת המדינה בגזרת הסגל והן בגזרת הצוות  תמיד היה קשור לתוצאה הסופית של העונה. 

אחד הנושאים שלא מדובר דיו הוא הקשר בין "המועדונים המייסדים" של היורוליג לליגות המקומיות. הדרך הכי טובה להמחיש את המשמעות ואת החשיבות של משחקים כאלו היא דרך צסק"א מוסקבה, אשר בשנים האחרונות הייתה לה מנטרה שהשתרשה עמוק מאוד ברחבי אירופה והלכה כך: “העונה של צסק"א מתחילה בפיינל פור (של היורוליג) ומסתיימת בחצי הגמר עם קיל ביל (ואסיליס ספאנוליס)”. העניין הוא שאנשי צסק"א, יעידו כי התחושות הראשוניות לאחר הזכייה ביורוליג היו כאלה של אנחת רווחה, היות ובסופו של דבר צסק"א כמו גם פנרבחצ'ה ופנאתינייקוס וגם מכבי תל אביב הפכו להיות הקורבנות להצלחה של עצמן, החגיגות של צסק"א הגיעו וכמוה גם השמחה העצומה, אך תחילה הייתה זו אנחת הרווחה. הגעה לסדרת הגמר מבחינתה של אלופת המדינה תפיסתית נחשבת לכזו שנותנת שקט במועדון. 

הפסד במשחק השלישי ופתאום השיח שהיה מתחיל ב-"מה אם יזכו באליפות”, ישתנה לאין שעור, היות והמשחק הערב הוא לא רק על יוקרה או על לחם וחמאה, הוא גם על העתיד של לא מעט שחקנים בשתי הקבוצות. בין שמדובר על גובה השדרוג ובין שמדובר על גובה הקיצוץ, משחק מספר שלוש בחצי הגמר, הלחץ ידבר והשאלה המרכזית היא על מי הוא ישפיע.