כשעיריית לוד עבדה בעצלתיים, הפועל בני לוד, שהייתה בעברה הקבוצה של אבו סובחי האגדי, ירדה בתום עונת המשחקים האחרונה לליגה ב'. אם לא די בכך, הפועל לוד, ששיחקה בליגה ב' והייתה אחת המועמדות הבטוחות לעלות לליגה א', בעטה בדלי במסגרת המחזור האחרון בפלייאוף ונשארה בליגה הרביעית בטיבה בכדורגל הישראלי.
החלום להשיג עוד ועוד, הפך במהרה לכישלון צורם שהיה תלוי במספר גורמים ולא רק באופיר רגב, האיש הכי מזוהה עם שני המועדונים. רגב מאמין שבעונה הבאה שתי הקבוצות יהיו אטרקטיביות, תוך שהוא יעמיד את סרג'יו חאובל הארגנטינאי, על הקווים בהפועל בני לוד.
רגב מאוד מצטער שאחת מקבצותיו לא הצליחה להשיג דבר מה, בין אם הישרדות בליגה א' ובין אם העפלה אליה. רגב כועס על השחקנים שמרדו כנגדו, למרות שהסכימו לתנאי העסקה, אם אפשר לקורא לזה כך, בחינם, עד אשר הקבוצה תקבל הפעימות שהובטחו מהעירייה ובכך יוכל לשלם להם כספים. על שולחנו מונחים לא פחות מ-12 תביעות של שחקנים.
אופיר רגב (יונתן גינזבורג)כ-125,000 שקלים, שיצטרך לשבור את הראש איך הוא יוצא זכאי מול אותן תביעות בבוררות. אם לא די בכך, ביום חמישי הבא צפוי לעבור ניתוח לא פשוט, רביעי במספר, הקשור בליבו. "בתשעה ביוני אני מתאשפז. ב-14 בחודש הניתוח. מדובר בניתוח לב פתוח רביעי. אני מקווה שאחריו אפקח עיניים ואשוב לפעילות מלאה בכדורגל הישראלי", אומר אומר אופיר רגב בביטחון מלא ל-ONE.
כשנשאל לשלומו, אמר שהוא "חי". "אם אני לא עונה, אני מת. אין אצלי באמצע", הוא מתלוצץ. "אני ממתין לגורלי, כמו שאומרים, אני צפוי לעבור ניתוח לא פשוט בקרוב מאוד. הטלפון לא יהיה זמין באותו היום, אני מקווה מאוד שהוא יהיה זמין אחר כך. מדובר בניתוח רביעי שאני עתיד לעבור. ניתוח מורכב, אבל אני משתדל שלא לחשוב על זה. בנובמבר האחרון, אגב, הייתי צריך להיות כבר מנותח”.
רגב המשיך: “הייתי מאושפז שלושה ימים ואף אחד לא ידע איפה אני. בלילה שהייתי צריך לנוח ולישון לקראת הבוקר של הניתוח, קמתי והלכתי לפרופסור ואמרתי לו שאני לא מסוגל. אני לא רוצה לעבור את הניתוח הזה עכשיו. חתמתי על ויתור והלכתי. עשיתי את זה בגלל הפלייאוף העליון של הפועל לוד. תראה עד כמה אני מטורף על המועדון הזה. מטורף עד כדי כך שאני כמעט ומוכן לזנוח את בריאותי".
אופיר רגב (יונתן גינזבורג)ועכשיו אזרת אומץ?
"עשיתי בדיקות, וכמו שמנוע של רכב יכול להיכבות ביום בהיר אחד, כך אמרו לי לגבי הלב. כרגע, אפשר להחליף לי את המסתם ושהרכב ימשיך בנסיעה שלו. יגיע היום שלא יהיה אפשר להחליף המסתם, זה כבר לא יעזור. בגיל 47, אני אומר שתן לי לחיות עד גיל 75. לא צריך יותר מזה”.
“בקצב החיים שלי, בדבר הזה שאני חי בו, בסטרס היומיומי, אני לא יכול. לא יכול גם להיפרד מהג'וק הזה שנקרא כדורגל והקבוצות שלי בלוד. אני רוצה ולא מצליח. אני לא מאלה של ההצגות. אני חי את זה, זה בדם שלי, ויש לי מלחמות עם האישה וחברים קרובים שכל הזמן מעירים לי 'כמה עוד אפשר? לך, עזוב את זה'. אני חי את זה ואמשיך כל עוד ליבי פועם".
השנה לא הוסיפה לך בריאות.
"בהחלט. הפועל בני לוד ירדה לליגה ב' והפועל לוד לא הצליחה במשימה שלה לעלות לליגה א'. שתי מכות וזה בגלל סיפור מורכב. אני מרגיש כמו אחד בדור, משוגע, במובן הטוב או הרע של המילה, לאן שלא ירצו לקחת את זה, שנכנסתי למועדונים האלו ורציתי רק טוב, כמעט הצלחתי אבל אני לוקח אחריות מלאה. נכשלתי. בעונה שעברה הצלתי את הפועל בני לוד מירידת ליגה, אחרי שכבר הייתה בפיגור של שמונה נקודות מאור יהודה, שירדה ליגה בסוף. הקבוצה כמעט ולא נרדמה, ממש בשארית כוחותיה עשתה מהלך. אמרתי אולי נעשה איחוד בעיר. זה לא הצליח בשורה התחתונה".
הפועל בני לוד (יונתן גינזבורג)"ניקי מיכאלי, שנמצא בהפועל בני לוד כבר 20 שנים, הבין יחד איתי שתקציבית זה בעייתי, עם כל הרצון הטוב של העירייה. אני, מה שטוב אצלי, שאני לא חי על הקופה הציבורית. אם סכומים היו נופלים עליי מהשמיים כמו בדימונה או במקומות אחרים, זה היה אפשרי. ככה, קשה לשרוד. מחכים לפעימות של העירייה וככה מתקיימים. מכלום ושום דבר. מה אפשר לעשות עם 200,000 שקלים בשנה, כשעולה לי הקבוצה כמיליון שקלים בעונה? ככה שאני לא עושה דין וחשבון לאף אחד. גם בעונה הקרובה שתי הקבוצות יהיו איכותיות ונעשה הכל על מנת לחזור לליגה א'".
מה לגבי החובות?
"אם הולכים לעמותות שמנהלות את הקבוצות בליגות הללו, לכולן חסרה משכורת-שתיים שטרם הועברו למי שצריך לקבל אותן. בהפועל בני לוד זה קצת יותר מורכב, אבל אני יכול להגיד שאין אדם שלא יקבל את מה שמגיע לו עד לשקל האחרון. אין אצלי משחקים. המורכבות נשענת על כך שבקבוצה אף אחד לא קיבל שכר, וזה קרה בהסכמת שני הצדדים. זה קרה בגלל שגררנו חובות של שנה שעברה”.
“אפילו במהלך העונה היה מרד והשחקנים לא הגיעו למשחק המפורסם נגד מכבי הרצליה שהביסה אותנו. עם הנקודות שם, היינו נשארים בליגה. כזכור, התחלתי את העונה עם גדי כרמלי, שעשה קבוצה צעירה ותוססת. אחת הטעויות שעשיתי זה שלא השארתי אותו באחת הקבוצות בעיר. אני מכה על חטא. הוא בנאדם עילוי, הוא בנאדם טוב ומאמן מצוין. אם היה נשאר, בני לוד הייתה נשארת בליגה חודשיים לפני הזמן, אבל הייתי נשאר ביד עם לפחות מיליון שקל חובות".
הפועל בני לוד (יונתן גינזבורג)למה זה?
"עצרתי את כדור השלג הזה מהר ככל האפשר. אמרתי לו במפורש - ‘גדי, אי אפשר. אין תקציב ואי אפשר לעשות את המהלך שאתה חושב עליו. אין לי הכוחות לגירעון גדול במיוחד. לך תצא ממנו’. יום למחרת, קמתי בבוקר ושחררתי 14 שחקנים. שמונה הלכו לכפר קאסם, ליובל נעים, חבר טוב שלי. יונתן כהן הלך לדימונה, ינאי דויד לכסייפה, עומר שירזי לכפר שלם ועוד”.
“לא שחררתי אותם כי טוב לי, אלא כי ידעתי לאיזו סיטואציה אני יכול להיכנס שתגרור אותי לשנים הבאות. במקום כ-200,000 שקלים חובות היום בהפועל בני לוד, הייתי צריך להבין איך אני מתמודד עם מיליון שקלים וחצי חובות. בהפועל לוד, הסכום מזערי יותר. כולם יקבלו את הכסף שלהם ברגע שנקבל את התקציב מהעירייה".
"80% מהשחקנים שסיימו איתי את העונה הנוכחית בהפועל בני לוד, היו צריכים לשלם לי בהוראת קבע בשביל לשחק בליגה א'. אותם 80% לא יכולים לשחק אפילו בליגה ז'. כל מי שהגיע לבני לוד ידע את המצב. לא הפלתי עליו את זה כרעם ביום בהיר. אתה רוצה לקבל במה? דקות משחק? בוא, באהבה”.
“אבל תדע, יש תקציב מינימום, כמה שקלים, זה מה יש. אין כסף. אנשים התחננו לשחק. אבל היו שחקנים חוצפנים. גם ירדו ליגה, גם עשו לי נזק עם מכבי הרצליה כשהפסדנו וגם מצפים לכספים שבכלל לא מגיעים להם בתביעות עתק. כמו למשחק, שחקן שאני חייב לו 6,000 שקלים, תובע אותי ב-50,000 שקלים. חוצפנים, אין להם לב ונשמה. כסף שישולם בעץ או פלי. אלך איתם לבוררות, אטען את מה שיש לי להגיד ונראה מי וכמה יקבל מה".
אופיר רגב (באדיבות יונתן גינזבורג)הביקורת עליך לא נחסכת.
"כולם זוכרים ימים יפים להפועל בני לוד בתקופתו של אבו סובחי. אני משתדל לא לפרק חלילה את מה שנבנה כאן בעיר במשך שנים. יש כאלה פטפטנים שאומרים 'אה, אולי עשית בכוונה, הורדת את הקבוצה ליגה'. הם לא יודעים שאני, בעונה שעברה, בהלוואות, להשאיר את הפועל בני לוד עלה לי קרוב לחצי מיליון שקלים. אם אנשים היו יודעים במה זה כרוח, ההישארות בעונה שעברה, לא היו מדברים ככה עליי”.
“שישה משחקים לסיום, מינוס שמונה נקודות מאור יהודה והצלחנו. לגבי השחקנים של העונה, גם עליהם מרחמים, עוד נראה איפה הם ישחקו בעונה הבאה. עוד יבואו אליי ויתחננו שאתן להם במה גם בליגה ב'. אני איש חזק, אני גאה במה שאני עושה”.
מחלקת הנוער של מכבי חיפה באתיופיה