לואיס סוארס קיבל אתמול את מה שנמנע ממנו בברצלונה – פרידה מכובדת באצטדיון מלא אוהדים. "תודה שהבאת לנו אליפות", נכתב על השלט שנתלה ביציעי הוונדה מטרופוליטנו, והחלוץ האורוגוואי התרגש עד דמעות. הוא פרץ בבכי חסר מעצורים כאשר ירד לספסל במהלך המחצית השנייה, וייבב שוב כאשר עלה להגיד שלום לאוהדיו עם משפחתו בתום המשחק מול סביליה.
אתלטיקו עשתה את הדבר הנכון. היא פרסמה רשמית מספר שעות לפני שריקת הפתיחה כי חוזהו של הסקורר לא יחודש, וביקשה מהקהל לא לעזוב מוקדם. איש גם לא היה מעלה לברוח הביתה בלי לומר שלום לדמות כה חשובה עבור הקבוצה. סוארס אמנם בילה במדי אתלטיקו רק שתי עונות, פחות משנתיים, אבל נכנס ללבבות כפי שהוא עושה בכל מקום, ותרומתו למדליות הזהב אשתקד באמת כבירה. זו לא תהיה הגזמה לקבוע שהתואר היה בלתי אפשרי להשגה בלעדיו, ו-21 שערי הליגה שהבקיע עשו את ההבדל.
העונה צומצם היבול ל-11 כיבושים בליגה, ובאופן כללי המאמן דייגו סימאונה בנה עליו הרבה פחות. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בשלבים המכריעים בליגת האלופות, שם נותר האורוגוואי על הספסל בשני המפגשים מול מנצ'סטר יונייטד בשמינית הגמר למרות הרצון העז להכות ביריבה הגדולה של ליברפול, וקיבל 8 דקות קצרות נגד מנצ'סטר סיטי ברבע הגמר. המסר היה ברור כשמש – בגיל 35 הוא כבר לא נתפס כאופציה רלוונטית להרכב במשחקים הגדולים באמת, ולכן הדרך החוצה הייתה סלולה.
הבכי אתמול ממש לא נבע מתסכול, וההחלטה על פרידה הייתה הדדית. סוארס פשוט התקשה לעזוב בפעם האחרונה את המקום שהפך לביתו – כי הרי הוא נותן תמיד את כל הלב לקבוצותיו ונקשר מאוד לקהל. הכדורגל הוא לא רק מקצוע עבורו גם בגילו. הוא בעיקר תשוקה בלתי נגמרת, ולכן הוא כה אהוב בכל מקום בו דרך. הוא לא תמיד השחקן הכי נוח, וקורות חייו עמוסים בתקריות מגוונות, אבל ביחסים עם חבריו ועם מאמניו גישתו קרובה לשלמות. "לא קל למצוא חלוץ קטלני ורעב שניחן גם בנדיבות כלפי שותפיו לחוד", אמר עליו פעם ארסן ונגר, אחרי שניסה לשלם לליברפול 40 מיליון ליש"ט ועוד ליש"ט אחד כדי להביאו לארסנל, באחת ההצעות המפורסמות ביותר בתולדות הכדורגל האנגלי.
לכן היה סוארס הדבק בשלישיית MSN בקאמפ נואו. העונה המשותפת הראשונה של ליאו מסי וניימאר לא היתה פשוטה כלל, אבל אז הגיע האורוגוואי וחיבר אותם זה לזה, תוך שהוא מוצא שפה משותפת עם שניהם ללא קושי. את החודשים הראשונים בקאמפ נואו, כאשר חזר למגרשים אחרי ההשעיה בגין הנשיכה בכתפו של ג'ורג'ו קייליני במונדיאל בברזיל, הקדיש סוארס בעיקר לבישולים, גם אם היו פרשנים שלא הבינו אותו כלל וניסו להדביק לו תווית של פלופ. זו הייתה אחת הקביעות המופרכות ביותר בתולדות המשחק. בעונתו השנייה, ב-2015/16, כבר היו לו 40 שערים בכל המסגרות.
ייתכן שהדמעות אתמול קשורות גם לדרך בה הועזב מבארסה. אז נכון – פרידה מסודרת מהקהל הייתה בלתי אפשרית בעיצומה של מגיפת הקורונה, אם ההנהלה החליטה להיפטר ממנו דווקא בעיתוי הזה, אבל היה זה מעשה נבזי להורות למאמן רונאלד קומאן לשמש כשליח ולבשר לסוארס על ההחלטה בשיחת טלפון קצרצרה. אי אפשר להתייחס כך לאף אחד, בוודאי לא לסמל שכיכב בקבוצה במשך 6 שנים ועשה תמיד את המקסימום. גם מסי נחרד כאשר התברר כיצד נהג הנשיא ג'וספ מריה ברתומאו בחברו. אתמול, כאשר שמע את התשואות האדירות של אוהדי אתלטיקו, סביר שדימיין סוארס גם את אוהדי בארסה מריעים לו בטקס שלא היה מעולם. הוא עדיין אוהב אותם, ואפשר היה לראות זאת גם כאשר כבש בביקור בקאמפ נואו בפברואר.
לו רצתה בכך, יכולה הייתה הנהלת ברצלונה החדשה בראשותו של הנשיא ז'ואן לאפורטה לקיים טקס לכבוד סוארס לפני או אחרי הקרב מול אתלטיקו, על מנת לתקן את העוול. היא בחרה לא לעשות זאת, ולכן הפצע עדיין פתוח. אפשר לנהוג אחרת, כפי שהראתה בזמנו איאקס. האורוגוואי היה מושעה בשל הנשיכה הראשונה בקריירה כאשר מועדון הפאר ההולנדי סיכם על מכירתו לליברפול בינואר 2011, אבל הפרידה מהקהל בכל זאת נערכה באופן חגיגי בחלוף חודש, והיו אפילו זיקוקים. סוארס הגיע אז במיוחד מאנגליה לאמסטרדם, היה אורח הכבוד במשחק מול ונלו, ושמע שבחים רבים. "התבגרת אצלנו, הפכת למלך השערים ולקפטן, ועכשיו הגיע הזמן לצעד הגדול הבא, גם אם אנחנו מצטערים שעזבת. היינו רוצים שתשחק אצלנו עוד הרבה זמן", אמר לו עוזר המאמן דני בלינד.
הזכרונות האלה גורמים לאוהדים באמסטרדם לחשוב כי שובו של סוארס כעת הוא לא אשליה בלתי אפשרית. לאורוגוואי יש חברים רבים בבירת הולנד, והחזרה למקום המוכר תאפשר לו גם לשמור על הכושר לקראת המונדיאל, גם לשחק בליגת האלופות, וגם להמשיך לזכות בתארים. איאקס נערכת בימים אלה לעידן שאחרי המאמן אריק טן האח שעבר למנצ'סטר יונייטד, וכוכב מחויב ומנוסה כמו סוארס בהחלט היה יכול תרום המון לתהליך. בגילו ובמצבו הבריאותי, הליגה ההולנדית בהחלט מתאימה כמו כפפה ליד, והוא גם לא זקוק לשכר עתיק בסדר הגדול שקיבל עד כה, אם יתנו לו לשחק על בסיס שבועי.
ואולם, איאקס לא נמצאת בראש סדר העדיפויות שלו. לפי הדיווחים שנפוצו בחודשים האחרונים, סטיבן ג'רארד נחוש מאוד להתאחד עם חברו לשעבר לליברפול באסטון וילה. אחרי שהקבוצה מברמינגהאם כבר רכשה באופן מלא את כרטיסו של פיליפה קוטיניו המושאל, עשוי סוארס להשלים שלישיה מופלאה של אקסים מאנפילד. "אני לא מכיר שחקן הגנה שאוהב לשחק נגד סוארס. הוא כנראה השחקן הטוב ביותר ששיתף איתי פעולה בליברפול, וגם בן אדם מצוין ואיש משפחה. אנחנו שומרים על הקשר, ותמיד תומכים זה בזה", אמר בזמנו סטיבי-ג'י. ואם קוטיניו עלה 20 מיליון אירו, את האורוגוואי יכולה וילה לקבל ללא תמורה כשחקן חופשי. אם הוא יסכים, הדלת תהיה פתוחה לרווחה לכבודו.
זה יכול להיות שבוע מרתק עבור אנשי ליברפול באסטון וילה. אתמול, אחרי התיקו של מנצ'סטר סיטי נגד ווסטהאם, התבשרו ג'רארד וקוטיניו שהם עשויים להיות הגיבורים הגדולים במחזור האחרון כאשר יארחו את המובילה. אם ליברפול תנצח בסאות’המפטון, הם יכולים לקוות לקחת נקודות מהמובילה במחזור האחרון, ולסלול את דרכם של האדומים לפסגה.
זו תהיה הזדמנות מבחינתו של ג'רארד לסגור את המעגל מ-2014, אז ההחלקה המפורסמת שלו במשחק מול צ'לסי מנעה אליפות מליברפול והעניקה אותה למנצ'סטר סיטי. סוארס היה שם, כמובן, והוא יחזיק אצבעות לאסטון וילה ביום ראשון הקרוב. אבל האם נשמע עד אז גם חדשות מרעננות על עתידו?