דילמת דה יונג: האם כדאי לברצלונה למכור אותו?

"אני מאושר בברצלונה, ורוצה להישאר כאן לשנים ארוכות. מגיל צעיר שאפתי להגיע לכאן, ואפשר לומר שזה חלום שהתגשם עבורי", אמר פרנקי דה יונג בראיון ל’גרדיאן’ בתחילת השנה. המטרה ברורה, והקשר ההולנדי אף דיבר על הכמיהה לזכות בתארים רבים בקאמפ נואו, אבל בדיוק ביום הולדתו ה-25 נפוצו באנגליה הדיווחים לפיהם סימן אותו אריק טן האח, המאמן הנכנס של מנצ'סטר יונייטד, כאחד היעדים המרכזיים, ואולי אף החשוב מכולם, ברשימת הקניות בקיץ הקרוב.

"המתנה" הזו מעמידה כעת הן את השחקן עצמו והן את ברצלונה בדילמה דרמטית ולא פשוטה. האם זה הזמן הנכון מבחינת דה יונג לצאת להרפתקה החדשה? והאם יהיה זה הדבר הנכון מבחינת המועדון למכור אותו תמורת סכום לא מבוטל?

קשה לחשוב על רכישה שיצרה התלהבות גדולה יותר בקרב אוהדי ברצלונה בשנים האחרונות. כאשר פורסם, כבר בינואר 2019, כי הכישרון הצעיר יצטרף מאייאקס לבלאוגרנה באותו קיץ, התגובה היוותה סוג של אופוריה. היה זה חצי שנה בלבד אחרי עזיבתו של אנדרס אינייסטה, שהותיר חלל עצום וכואב, ודה יונג היה אמור להיכנס לנעליו. היו גם שראו בו יורש עתידי לסרחיו בוסקטס, והדיון הפילוסופי בנושא היה מרתק למדי, אבל לאיש לא היה ספק – התאמתו לברצלונה הייתה קרובה לשלמות.

התאמה שקרובה לשלמות. צ'אבי ופרנקי דה יונג (רויטרס)

לפי הדעה המקובלת, היה זה שחקן נדיר שלא צריך ללמוד את התורה של יוהאן קרויף, אלא מבין אותה בעצמו כבר מזמן. ההצגות המזהירות שלו בליגת האלופות במדי אייאקס שכמעט הניבו העפלה לגמר, מול יובנטוס, ריאל מדריד וטוטנהאם, רק חיזקו את האמונה הזו. כמעט שלוש שנים חלפו מאז הוצג דה יונג בחולצה המפורסמת, והתקוות האלה טרם התממשו.

ההתאקלמות הייתה הרבה פחות חלקה מהצפוי, ובמהרה התברר כי ההולנדי הוא ממש לא אינייסטה, וגם לא בוסקטס. על אף שסגנונו התאים לכאורה כמו כפפה ליד, בפועל הוא עדיין מחפש את התפקיד האופטימלי במערך של בארסה, וקיים ספק לא מבוטל אם ניתן בכלל לאתר אותו. 

עדיין מחפש את עצמו. דה יונג (רויטרס)

ארבעה מאמנים ניסו לעשות זאת, ללא הצלחה מיוחדת. את פניו בבארסה קיבל ארנסטו ואלוורדה, והוא הגה מספר רעיונות, כולל הצבתו של דה יונג כקשר אחורי קלאסי. אחריו הגיע קיקה סטיין, הקרויפיסט הטהור שאמור על הנייר להיות מושלם לשחקנים מסוגו של דה יונג. אחריו בא רונאלד קומאן, איתו עבד דה יונג ביעילות רבה בנבחרת הולנד, וניתן היה לזהות שיפור, אבל לא באופן עקבי. כעת זהו תורו של צ'אבי, הבוס היציב מכולם, שמקבל קרדיט בלתי מוגבל מההנהלה, וגם מבין – כקשר עבר גאון בעצמו – טוב מכולם את דקויות העמדה של דה יונג. 

ואולי עם כל אחד מהם היו לדה יונג משחקים מעולים לעתים, כמו למשל ב-2:4 על אתלטיקו מדריד לאחרונה, אבל יציבות לא הושגה מעולם. במפגשים רבים מדי הוא הולך לאיבוד, לא לגמרי יודע היכן להיות על המגרש, ומנגן כינור שני לכוכבים הצעירים האהובים שתורמים הרבה יותר ממנו ובתדירות גבוהה הרבה יותר – פדרי וגאבי. איך שלא תסתכלו על זה, דה יונג לא מסתדר עם ואלוורדה, סטיין, קומאן וצ'אבי כפי שהסתדר עם טן האח באייאקס. לרמה העילאית שלו באמסטרדם, הוא לא הגיע בבארסה – וזה אפילו לא קרוב.

מדוע? בעיקר כי דה יונג פרח באייאקס בתפקיד נסוג יחסית עם חופש פעולה מלא לדהור קדימה ולבנות את המשחק. הוא אוהב לקבל את הכדור במחצית המגרש שלו, לראות את המגרש לפניו ואז לצאת קדימה. באייאקס של טן האח, במערך 4:2:3:1 עם לאסה שונה הדני לצידו, היה לו נוח מאוד לעשות זאת, כי הוא זכה לגיבוי מקשר אחורי נוסף, ולפניו היו שטחים נרחבים לפעולה. בברצלונה, שדוגלת ב-4:3:3, יש רק קשר אחורי אחד. דה יונג לא לגמרי מתאים למשבצת הזו, כי יש לו נטיות התקפיות הרבה יותר, אך מצד שני מרגיש קצת כמו דג מחוץ למים כאשר משבצים אותו בעמדה קדמית יותר. במהות ובתפיסת המשחק הוא בהחלט שחקן עם DNA של ברצלונה, אבל כאשר מנסים לתרגם את זה למעשים מבחינה טקטית, העסק מסתבך.

"פרנקי הוא שחקן חשוב שמסוגל להגדיר תקופה במועדון הזה. אני מרוצה ממנו, והוא צריך להמשיך כאן. הוא יכול להיות זה שמכריע משחקים עבורנו", אומר צ'אבי – אבל בפועל הוא לא סומך על ההולנדי בעיניים עצומות. ב-33 משחקים בהדרכתו, השלים הקשר 90 דקות ב-13 הופעות בלבד. כאשר ברצלונה בפיגור, כמו למשל במשחקים הביתיים האחרונים מול קאדיס וראיו וייקאנו, המאמן נוטה להחליף אותו, והקהל בכלל לא מוחה על כך. בדיוק להיפך – בעיני אוהדים רבים ביציעים דה יונג הוא השעיר לעזאזל. הרבה יותר קל וטבעי לבקר אותו ולהפיל את התיק עליו, מאשר על שחקנים נערצים הרבה יותר. פדרי וגאבי נהנים ממעמד של קדושים, בעוד דה יונג חשוף לא פעם לשריקות בוז.

השעיר לעזאזל? פרנקי דה יונג (רויטרס)

כאשר מסתכלים על פיתוח הסגל לקראת העתיד, ברור כשמש כי שני הטינאייג'רים הם הכוכבים המרכזיים. הכל ייבנה סביבם, והם אמורים להגדיר את התקפה הזו. בנוסף, מתחיל גם ניקו גונסאלס את הנסיקה שלו – הוא עדיין לא לגמרי בשל, אבל הפוטנציאל בהחלט קיים, וכבוגר האקדמיה יש לו עדיפות ברורה. בתנאים אלה, דה יונג לא יוכל להיות הכוכב החשוב במרכז המגרש, כפי שציפו שיקרה ב-2019, כאשר פדרי וגאבי עדיין לא היו שם. ואם זה המצב, 75 מיליון יורו ששולמו תמורתו כבר לא נראים כמו מחיר מציאה. דה יונג הוא לא פלופ, אבל גם לא הצלחה. הוא פרווה, ואם יש אפשרות להחזיר את ההשקעה בו, ייתכן שההנהלה צריכה לשקול זאת בחיוב.

כי הרי ברצלונה נמצאת עדיין במשבר כלכלי לא פשוט, וההחתמות המרובות בינואר ללא מסמלות את סופו. היא חייבת לאזן את הספרים, ומימוש אחד הנכסים היקרים ביותר הגיוני אם אינו מוגדר כשחקן חיוני. "דה יונג הוא שחקן שמוערך מאוד בשוק", אמר המזכיר הטכני ג'ורדי קרויף, והיו שפירשו זאת כהודעה בפעולה המתקרבת. אם מנצ'סטר יונייטד מוכנה לשלם תמורתו 70 מיליון יורו, ועל הדרך ייחסך גם שכר העתק שלו המוערך בכ-11 מיליון יורו לעונה, תוכל בארסה להתחזק בעמדות שבאמת זקוקות לתגבור. הקישור יהיה בסדר גם בלי דה יונג, גם אם הוויתור על שחקן ברמתו יהיה עצוב. אם יועזב, לא תדע ברצלונה לעולם לאיזה גבהים הוא מסוגל אולי היה להגיע לו היו מגלים כלפיו סבלנות.

מודע לשווי השוק של דה יונג. ג'ורדי קרויף (רויטרס)

לכן, יש הגורסים כי כדאי לתת לו הזדמנויות נוספות, מה גם שדה יונג עצמו באמת נחוש להישאר, וקנה לאחרונה אחוזה חדשה בעיר. מצד שני, גם הוא נמצא בדילמה מהותית מאוד, כי הקשר יודע עד כמה שיתוף הפעולה עם טן האח עשוי לקדם אותו. אם יצטרף למנצ'סטר יונייטד כרכש החשוב הראשון של המאמן ההולנדי, יהיה דה יונג השחקן הכי חשוב במרכז המגרש באולד טראפורד, בניגוד מוחלט לברצלונה. הוא ייהנה מאיחוד לא רק עם הבוס הנערץ שהפך אותו לכוכב, אלא גם עם דוני ואן דה ביק שישוב מהשאלה באברטון. הוא יקבל לצידו קשר אחורי נוסף, למשל פרד או סקוט מקטומיניי, במערך שיזכיר מאוד את תקופתו באייאקס. האופציה הזו עשויה להיות אטרקטיבית במיוחד, ודה יונג בוודאי לא ימהר לפסול אותה.

על הנייר, הליגה הספרדית מתאימה לדה יונג יותר מהליגה האנגלית, אבל בפועל זה לא בהכרח כך. היו בזמנו, למשל, ספקות לא מעטים לגבי כריסטיאן אריקסן, אף הוא יוצא אייאקס, והם הוסרו במהרה. זו באמת סוגיה בה הפתרון האידיאלי אינו ידוע, וכל החלטה תהווה הימור משמעותי. יהיה מעניין מאוד לראות כיצד העלילה תתפתח בשבועות הקרובים, ועשויים להיות כאן גם שינויים חדים בעמדות המעורבים.