יעילות היא שם המשחק: ליברפול לא בזבזה כוחות

לוח המשחקים עלול להיות מאתגר במיוחד בשלבים אלה של העונה. משום מה, סבורים באופ"א שזה הגיוני להכריח קבוצה לשחק 3 פעמים תוך 6 ימים, ועבור ליברפול – שמנסה לזכות בכל התארים – המשימה הייתה קשה. האדומים היו צריכים לפגוש את ויאריאל אתמול (רביעי) וגם ביום שלישי הבא, ולהתארח בין לבין בשבת בצהריים אצל ניוקאסל – הקבוצה שנכנסה לכושר פנטסטי בפרמייר-ליג. איך עוברים את זה בלי לסכן אף תואר ובלי ליפול פיזית?

יורגן קלופ הצהיר כבר מזמן שהוא מעדיף "כדורגל רוק כבד", אבל הוא גמיש ורב גוני. הסגנון מותאם תמיד למציאות, ואתמול זה לא היה הזמן למוזיקה האהובה של המאמן הגרמני. זה אפילו לא היה אמור להיות קונצרט כדורגל בכלל. המשימה הייתה לעבור את היריבה בלי להתאמץ באופן מיוחד – ואנחנו מדברים על יריבה מסוכנת מאוד שידעה לנצל את נקודות החולשה של יובנטוס ובאיירן מינכן ולחגוג על חשבונן בשמינית הגמר וברבע הגמר גם במשחקי החוץ.

אז מבחינת קלופו, השליטה בכדור הפכה למטרה החשובה ביותר במשחק הראשון. אל מול ניסיונותיה של הצוללת הצהובה לבזבז זמן כבר מהדקות הראשונות, ידעה המארחת דבר פשוט מאוד – חייבים לשמור על הסבלנות בלי להיחשף כלל, ולא לבזבז את הכוחות.

יורגן קלופ (רויטרס)

המחצית הראשונה הייתה מאכזבת לכאורה, עם הזדמנויות מעטות מאוד ליד השער של חרונימו רולי המצוין, אבל חניכיו של קלופ עמדו גם בה בדרישת הסף הקריטית הזו. ליברפול הניעה את הכדור, הריצה את השחקנים בצהוב, ופשוט לא נתנה להם לעבור את החצי. היה זה מופע מרהיב של יעילות – שליטה אבסולוטית בכדור ובמגרש. הכמיהה לייצר שליטה כזו מתאימה יותר דווקא לפפ גווארדיולה ולמנצ'סטר סיטי, בעוד ליברפול ידועה כקבוצה שנהנית הרבה יותר לדהור למתפרצות ולנצל את המרחבים, אבל אתמול זה לא היה רלוונטי בשום אופן. האדומים הניעו את הכדור בעצמם, בהמתנה לטעות כלשהי מצד היריבה. כל עוד היא לא הגיעה, גם תיקו מאופס היווה תוצאה נהדרת.

לכן סמלי מאוד כי השער הראשון, ששבר את הקרח, היה מקרי באופן קיצוני. ג'ורדן הנדרסון ממש לא חשב שכדור ההגבהה שלו יפגע ברגלו של פרביס אסטופיניאן ויעשה את דרכו לרשת במסלול שיטעה לחלוטין את השוער, אבל זה מה שקרה – ולכן ליברפול גם עלתה ליתרון ללא מאמץ. אז היא גם ניצלה את המבוכה הרגעית של היריבה כדי להכות בברזל כשהוא חם בדיוק באותו האגף. מוחמד סלאח עשה את התנועה החכמה לשטח מת כדי לקבל את הכדור, וראה את סאדיו מאנה עושה אותו דבר בתוך הרחבה. מסירת עומק מושלמת לחבר שזכה באליפות אפריקה במקומו וייסע גם למונדיאל במקומו – והנה לכם 0:2. 

ובשלב הזה, לא היה שום צורך לרוץ כדי לנסות להבקיע את השער השלישי. בנסיבות אחרות, ליברפול הייתה עשויה להפעיל את המכבש שלה, אבל לא אתמול. המשימה החשובה ביותר נותרה שמירת הכוחות לקראת השבת, ולמי אכפת מהכדורגל. האדומים המשיכו להניע את הכדור, למנוע אותו משחקני היריבה, והאוהדים ביציעים נהנו עד הגג גם בלי לראות הזדמנויות הבקעה. בסופו של דבר, גם טרנט אלכסנדר ארנולד הוחלף על מנת לקבל מנוחה – ואם קלופו מוותר על המגן הימני שהוא הפליימייקר שלו, אפשר להבין שהוא מאושר מהתוצאה כפי שהיא.

שחקני ליברפול חוגגים (רויטרס)

הסטטיסטיקה הסופית עוצרת נשימה. ויאריאל בעטה לשער פעם אחת בלבד, ממש בשלהי ההתמודדות. היא הצליחה למסור פעמיים לתוך הרחבה של ליברפול במשך כל 90 הדקות. כדור רוחב אחד שלה הושלם במשך כל המשחק. היא לא עשתה כלום אפילו עם 29 אחוזי החזקת כדור שהיו לה. וליברפול? היא כמעט ולא השקיעה מאמץ פיזי כדי להשיג את הביטחון המופלא הזה. שחקניה רצו 108 קילומטרים במצטבר, לעומת 122 קילומטרים שעשו שחקני מנצ'סטר סיטי שלשום נגד ריאל מדריד. 

כעת, אחרי 0:2 חלק שמעניק מרווח בטחון גבוה לקראת הגומלין ביום שלישי, יכול קלופ להתרכז באופן מוחלט במשימה נגד ניוקאסל בשבת. שם תידרש ליברפול לרמה אחרת לגמרי של אינטנסיביות ומהירות, ולא תוכל להשתעשע עם הכדור במשך כל 90 הדקות, אבל היא מוכנה לזה אחרי המשחק הכי יעיל והכי שמרני שאפשר לדמיין בחצי גמר ליגת האלופות. אפשר לומר, כמובן, כי הגורל היטיב עם האדומים, והצוללת הצהובה הדיחה למענה את באיירן מינכן, אבל צריך לדעת לנצל את המתנות האלה, והתוכנית של קלופ הייתה קרובה לשלמות בהתחשב בלוח המשחקים. 

ויאריאל ציפתה למשהו אחר. אטיין קאפו, כוכב טוטנהאם ו-ווטפורד לשעבר, הזהיר את חבריו: "אנפילד  זה האצטדיון הקשה ביותר באנגליה. ליברפול רוצה להעיף אותך מהרגליים. לא אכפת לה מי עומד מולה – היא פשוט רוצה לטאטא אותך, וזהו". ואולי, לו הייתה מנסה ליברפול לעשות את זה לצוללת הצהובה, היא הייתה מעניקה לה שביב תקווה. בפועל, היא לא העיפה אף אחד מהרגליים – היא התישה את השחקנים שמנגד באיטיות ובהדרגה. היא נתנה לוויאריאל להרגיש שהבונקר עשוי אולי להשתלם, עד שהוא כבר ממש לא השתלם. 

ג'ורדן הנדרסון חוגג (רויטרס)

כי לליברפול הזו יש פנים רבות. היא מסוגלת להיות צינית במידת הצורך, וזו הסיבה בזכותה היא עומדת בפני עונה היסטורית בכל קנה מידה. עד אמצע מאי מצפים לה משחקים פעמיים בשבוע, והיא תשתדל לחלק את הכוחות בתבונה ולנצח בכל משחק ומשחק – פרט לביקור אצל ויאריאל בגומלין. בספרד לא תהיה לה סיבה אמיתית להתאמץ, והיא תסגור את ההתמודדות בערך כפי שעשתה אתמול.

להאזנה באפליקציית Spotify - לחצו כאן.