מכבי תל אביב תפגוש את ריאל מדריד בפעם השלישית בתוך שבוע כאשר הפעם אין הזדמנויות לתקן. הפסד הוא לא אופציה כי הפעם, כמיטב הקלישאה, המשחק הוא על עונה שלמה. חניכיו של אבי אבן יצטרכו לשחק כאילו אין מחר, וזאת מהסיבה הפשוטה שהפסד שלישי ובאמת לא יהיה מחר לעונת היורוליג של אלופת המדינה, שתרצה להימנע מסוויפ שיהווה אקורד סיום חמצמץ משהו בהתחשב בקאמבק המרשים של הצהובים בדרך למקום החמישי בתום העונה הסדירה. בינתיים, זכו שחקני הבלאנקוס לקבל פנים כשירדו מהאוטובוס לכיוון ההיכל.
המשחק הערב (שלישי, 21:15) יהיה כאמור בסימן שלוש. תחילה מכבי תל אביב תרצה להימנע כמעט בכל מחיר מהשלשות של מדריד, 30 כאלו היו לה ב-80 דקות של כדורסל, 90 נקודות הגיעו מעבר לקשת, במשחק הראשון 16, כאשר מרביתן היו ממבטים פנויים לגמר. גם מתוך ה-14 שנקלעו במשחק השני, כמות נכבדה הגיעה ממבטים פנויים שהיו תוצר של רוטציות הגנתיות שהכניסו לפאניקה במידה מסוימת והביאו לכך שהמשחק הסתיים מוקדם מאוד מן הצפוי.
שמעון מזרחי (איציק בלניצקי)
האוטובוס מגיע להיכל (איציק בלניצקי)
אבי אבן (איציק בלניצקי)
יפתח זיו (איציק בלניצקי)
וולטר טבארס (איציק בלניצקי)
גבריאל דק (איציק בלניצקי)
וינסנט פורייר (איציק בלניצקי)“בתחבולות תעשה לך מלחמה” – עבור הבלאנקוס זוהי לא סתם אמרה או פסוק, מבחינתם זו דרך חיים, לכל הפחות ב-80 דקות שהציגו כדורסל פלייאוף טוב במשחק הראשון, ולא פחות מנהדר בשני.
הנעת הכדור, העצירות ההגנתיות, הקילר אינסטינקט של שחקנים שמכירים מצוין את המעמד ושיודעים להתעורר בדיוק ברגע הנכון. הציוותים ההגנתיים הנכונים, הסמול בול שנשלף מהכובע כלאחר יד, ונראה כמשהו שהבלאנקוס השתמשו בו במשך דקות רבות העונה, בטח כשמדברים על רמת התאום וההוצאה לפועל. ומעל כל אלו סרחיו יול אחד, שכל פעם שהריח דם ידע לתקוע את החרב, פגיון, כידון ובעצם כל מטאפורה אחרת לכלי נשק חד, עמוק יותר, הרבה יותר.
שחקני ריאל מדריד חוגגים (ראובן שוורץ)כמה שישמע מופרך ומוזר הדבר, העובדה שהבלאנקוס לחצו ולחצו עד הסוף היא יותר תולדה של כבוד לאלופת המדינה מאשר כל דבר אחר, לצד שליחת מסר חד וברור: “אנחנו נשחק ככל שנצטרך עד הסוף ונשחק את כל 40 הדקות”. מכבי מנגד תצטרך לשלוח מסר בעצמה הערב, כזה שאומר אנחנו נשחק באינטנסיביות של 45 דקות, וזה אומר לרוץ וזה אומר לעשות פאול שישלח מסר ברור – שבבית, בהיכל מנורה מבטחים, סלים קלים לא יהיו. זה אומר שיותר משחקן אחד יתרום כחלק משטף התקפי ולא כחלק מהזדמנות שנקרתה לאחר ששחקן הגנה פספס הזדמנות לחטיפה או “נרדם” לאיזו שנייה בהגנה.
סרחיו יול מול ג'ון דיברתולומאו (ראובן שוורץ)הצהובים יצטרכו לספק משחק מאוזן, וכדי שכך אכן יקרה, האסטרטגיה צריכה להיות מאוד ברורה: הפוזשנים הראשונים צריכים להיות משוחקים עבור ג’יימס נאנלי ואנטה ז’יז’יץ’, עם תרגיל קלעים לראשון כדי שיהווה איום כבר מן הפתיחה. כדי להכניס את הגנת מדריד למגמת תנועה, כדי שההגנה שתגיב תוכל לייצר מספיק ריווח לחדירה של גארד אחר שיוכל או לסיים ליד הטבעת או למסור לגבוה שיהיה על הפרקט באותן הדקות.
מכבי צריכה למצוא את המקומות שהכי כואבים לבלאנקוס, ולמען האמת בסדרה עד כה לא נמצאו יותר מדי כאלה. אבל העיקרון די פשוט, ברגע שהשניים ייכנסו לעניינים, סקוטי ווילבקין יהיה קטלני יותר ויוכל להסב נזק גדול יותר וכשנאנלי ו-ווילבקין פוגעים, הדברים זורמים יותר, הרבה יותר.
ג'יימס נאנלי וסקוטי ווילבקין (איציק בלניצקי)הציוותים ההגנתיים יצטרכו הפעם להניב פירות. ריאל מדריד עד כה לא אפשרה יציאה למתפרצות, יתרה מכך כל רבע התחיל כאשר שחקניו של פאבלו לאסו ביצעו עבירות, ששלחו מסר שכאן משחק ריצה לא יהיה. העניין הוא שמכבי לא רוצה להיכנס לקרב של חילופי מהלומות, כי כלי הנשק של מדריד רבים יותר. מנגד, היא גם לא רוצה להיכנס לקרב קליעות מבחוץ, כי גם אם אלופת המדינה יכולה לקלוע טוב מבחוץ. ריאל מדריד היא עדיין קבוצת קליעה טובה יותר.
לזכותו של אבי אבן ייאמר שהוא ניסה את כל שחקני הסגל שנרשמו למשחק, ואין ספק שמאמנה של מכבי תל אביב ישמח לקבל יותר גם מדריק וויליאמס, שמבחינתם של הבלאנקוס מודים שהבעיה הכי גדולה של אלופת המדינה בניסיונותיה החוזרים ונשנים להפוך את אדי טבארס לנטל הגנתי, היא החוסר בשחקן בעמדה 4 שמרווח מבחוץ. וויליאמס אומנם פורוורד, אך הוא לא כזה שעונה להגדרה של סטרץ’ 4.
דריק וויליאמס (ראובן שוורץ)כשג’יילן ריינולדס זורק מבחוץ הוא מסוגל לקלוע, רק שלוקח לו זמן להרים את הזריקה מבחוץ, כפי שציינו בספרד. לכן שתי האופציות שיש למכבי תל אביב הן ג’ייק כהן, שאומנם יתקשה מול מאצ’-אפים זריזים או אגרסיביים יותר, אך אולי שווה לנסות אותו בהרכבים מסוימים. בנוסף, ישנה גם את האפשרות של רומן סורקין, שללא ספק עד כה מדובר באחת מנקודות האור של הצהובים, הן בסדרה והן בראייה ארוכת טווח יותר. הוא אמנם עדיין לא מצא את הקליעה שלו מבחוץ העונה, לפחות לא באחוזים שהוא יכול לקלוע, אך אולי שווה לנסות אותו בדיוק מהבחינה הזו.
הפעם הקודמת שאלופת המדינה פגשה את הבלאנקוס לסדרת הטוב מחמישה משחקים הייתה אי שם בעונת 2012/13. אז המחסור בעוד קומבו/פוינט גארד לצידו של ריקי היקמן, בתקופה שריאל מדריד הייתה רגע לפני שיא עונה, הוביל לסוויפ. סוויפ ממנו מקווים להימנע אצל מכבי תל אביב, שם מרגישים שהם שווים יותר מהפסד כזה בסדרה. אגב לאחר אותו הסוויפ אלופת המדינה זכתה ביורוליג בעונה הבאה.
77:81 לבני הרצליה על הפועל גליל עליון