משחק האליפות: ריאל מדריד בנויה מחומר אחר

ריאל מדריד לא באמת הייתה זקוקה לניצחון אמש (ראשון). עם יתרון נאה בפסגת הטבלה, היא הגיעה לסביליה אחרי 120 דקות מתישות ודרמטיות נגד צ'לסי ברבע גמר ליגת האלופות באמצע השבוע, בעוד היריבה האנדלוסית התכוננה למפגש בשקט תעשייתי במשך תשעה ימים תמימים, ולא עזבה את המתקן הביתי כבר שבועיים. גם הפסד היה מתקבל בהבנה בנסיבות אלה, והפיגור 2:0 במחצית הרגיש הגיוני למדי.

קבוצה אחרת גם הייתה יכולה להרים ידיים אחרי החלטת שיפוט מחפירה ביותר לחובתה. לפסול את שער השוויון של ויניסיוס בדקה ה-74 על נגיעת יד לכאורה ללא VAR – זו טעות טבעית, כי לשופט קשה מאוד לזהות את הדקויות ברגע האמת. לעשות את זה אחרי צפייה אינסופית בהילוכים חוזרים, כאשר שופטי הווידאו מדווחים בפירוש כי הברזילאי עצר את הכדור את הכתף – זו כבר חרפה בלתי נסלחת. אפשר היה עקרונית להשתמש בזה כתירוץ, אבל ריאל לא מחפשת תירוצים. כפי שצייץ לוקה מודריץ' אחרי הקאמבק נגד הכחולים ביום שלישי: "כניעה לא באה בחשבון".

קבוצת אחרת אף הייתה מסתפקת בתיקו אחרי שנאצ'ו קבע 2:2 בדקה ה-82. זו הייתה תוצאה מצוינת מבחינת המצב בטבלה, אבל ריאל רצתה יותר. היא לחצה על הדוושה עד שקארים בנזמה הפציץ בזמן פציעות, ובכך מצא את הרשת במשחק תשיעי מתוך 10 האחרונים שלו. האיש שחגג שלושער מזהיר בקאמבק מול פאריס סן ז'רמן תוך 17 דקות, האיש שהפציץ שלישיה גם לרשת צ'לסי בסטמפורד ברידג', האיש שהיה במקום הנכון בהארכה ביום שלישי – הוא גם זה ששם את החותמת הרשמית והסופית על תואר האליפות בליגה הספרדית. על הדרך, הוא גם שמר על ממוצע של שער למשחק בעונה כולה בכל המסגרות. 39 הופעות – 39 שערים. 

כי ריאל של העונה מציגה אופי של אלופים כמעט בכל הזדמנות. כפי שטוען המאמן קרלו אנצ'לוטי: "זו ההיסטוריה של המועדון. שחקנים מרגישים משהו מיוחד כשהם לובשים את החולצה הזו". יש כאן מנטליות ברורה של ווינרים.  גם כאשר לא הולך, גם כאשר העומס גדול מדי, גם כאשר היריבה מוצאת דרך להפתיע ולנצל את החורים הרבים שיש בעורף הלבן, גם כאשר אפילו טיבו קורטואה כבר לא מסוגל להושיע למרות שהוא חווה עונת שיא אישית – הקבוצה הזו מאמינה בעצמה ושואפת לנצח. 

היא חזקה מספיק כדי להתגבר על מכשולים משמעותיים ביותר. הפיאסקו הכביר בתבוסה ביתית 4:0 בקלאסיקו, במדים השחורים אשר כאילו הוזמנו בכוונה כדי להדגיש את עוצמת הקטסטרופה, עלול היה לדרדר את הקבוצה למשבר. המטרה הייתה להתאושש במהירות ולהתייחס למפלה כאל "עוד יום בהיסטוריה הארוכה של ריאל מדריד", כפי שהיה אומר זאת אלכס פרגוסון. ואכן – זה בדיוק מה שהחבורה הזו עשתה. לבוס האיטלקי מגיע קרדיט גדול מאוד על כך. זו הסגולה החשובה ביותר של אנצ'לוטי. הוא יודע לשמור על רוגע ולשדר עסקים כרגיל גם בימים קשים במיוחד. 

קארים בנזמה חוגג (La Liga)

אתמול גם ראינו ניהול משחק מרתק מאוד מצד מאמן ריאל. שתי בעיות מרכזיות ניצבו בפניו של אנצ'לוטי כאשר בחר את ההרכב – פרלאן מנדי ומרסלו לא היו כשירים בעמדת המגן הימני, וקאסמירו המוצהב נעדר מעמדת הקשר האחורי. שני הפתרונות לא היו מושלמים, ובשניהם בוצע טיפול במהלך ההתמודדות.

בקלאסיקו הייתה לריאל סוגיה זהה משמאל, נאצ'ו שולב שם בעיקר על מנת להתמודד עם המהירות והזריזות של אוסמן דמבלה, וזה נגמר רע מאוד, בין היתר כי אדר מיליטאו ודויד אלאבה לא הבריקו במרכז ההגנה. הפעם הלך אנצ'לוטי על רעיון יומרני הרבה יותר – הוא הסיט את המגן הימני דני קרבחאל שמאלה והשתמש בלוקאס ואסקס כמגן ימני. ואסקס, קיצוני בהכשרתו, כבר צבר קילומטרז' גדול בהגנה בשנים האחרונות, אבל קרבחאל שיחק משמאל לעתים רחוקות מאוד בקריירה , והפעם האחרונה הייתה אי שם ב-2019. בהתחשב בעובדה כי ניתן היה פשוט לשים את אלאבה משמאל ואת נאצ'ו במרכז, היה זה הימור לא מבוטל, ובמהלך המחצית הראשונה נדמה היה שהוא לא ממש מצליח. 

נאצ'ו פרננדס חוגג (רויטרס)

באשר לעמדה הפרובלמטית של קאסמירו, אדוארדו קמאבינגה הצעיר נבחר למלא אותה, בעוד פדריקו ואלוורדה פתח בעמדת הקיצוני הימני. הצרפתי זכה לשבחים רבים על הופעתו כמחליף נגד צ'לסי ביום שלישי, וזה היה הפרס שלו, אולם ההחלטה הזו התבררה ככושלת במיוחד. קמאבינגה לא הצליח להתמודד מול הקישור הדינמי של סביליה, ביצע יותר מדי עבירות, ספג כרטיס צהוב, ואז ניצל במזל רב מהרחקה כאשר הכשיל את אנתוני מרסיאל. 

החילוף התבקש, ואנצ'לוטי הלך על שינוי התקפי מובהק כאשר שלח לאגף הימני את רודריגו שנמצא בכושר מצוין, והסיט את ואלוורדה לקישור. עם זאת, הוא העדיף להשאיר את קרבחאל כמגן שמאלי – וההתעקשות הזו התבררה כנכונה. כבר בדקה ה-50 בישל קרבחאל ברגלו השמאלית (כן, זה לא טריוויאלי בכלל!) את השער המצמק לרודריגו שחתך באין מפריע לתוך הרחבה. האיש שהציל את ריאל מול צ'לסי אחרי המסירה המפורסמת של מודריץ', עשה זאת במשחק שני ברציפות – וזו הייתה רק ההתחלה מבחינתו. 

רודריגו חוגג (La Liga)

בינתיים, גם ואסקס הוכיח את עצמו עם בישול ל-ויניסיוס, אבל השופט "מחק" אותו, וכאן נכנס לפעולה המהלך הבא של אנצ'לוטי. הוא הכניס את נאצ'ו במקומו, וכך עבר קרבחאל ימינה ואלאבה שמאלה. זה היה ההרכב שהתבקש לכאורה משריקת הפתיחה, אבל בדקה ה-81 זה הרגיש קצת פחות הולם, כי נאצ'ו לא מהווה איום ממשי על השער. אל תזלזלו באנצ'לוטי – תוך דקה הבקיע הבלם את השוויון מבישול של קרבחאל, שהפך במשחק הזה באופן לגמרי לא צפוי לשילוב של טרנט אלכסנדר-ארנולד עם אנדרו רוברטסון. הוא אף השתתף בבניית המהלך המכריע, בסיומו בישל רודריגו הפנטסטי לבנזמה – והחגיגה הייתה מושלמת.

כך יצאה סביליה סופית לחלוטין ממרוץ האליפות, ולפי הדרך בה הלכה הקבוצה של יולן לופטגי לאחור ונרמסה אחרי ההפסקה, היא כלל לא הייתה ראויה להיות בו מעולם. ללא קשר לברצלונה, הפער של ריאל הוא כבר בלתי ניתן לסגירה באמצע אפריל. השמחה הגדולה אחרי הקאמבק בישרה כי ריאל החזירה לעצמה את הכתר, ואנצ'לוטי יהיה המאמן הראשון בהיסטוריה שזכה באליפויות באיטליה, אנגליה, צרפת, גרמניה וספרד. כעת, כאשר המשימה הזו הושלמה, המשחקים בליגה כבר לא ממש רלוונטיים, ואפשר להתרכז רק בליגת האלופות – המפעל האהוב של האיטלקי.

ריאל לא תצטרך להתאמץ יתר על המידה מול אוססונה במחזור הבא, ובוודאי לא נגד אספניול במשחק שמשובץ בין שני המפגשים מול מנצ'סטר סיטי בחצי הגמר. עבור התכולים של פפ גווארדיולה, כל משחק בפרמייר ליג חיוני, וזה מעניק יתרון ברור ומובהק ללבנים. הפרשנים וסוכנויות ההימורים מחשיבים את אלופת אנגליה לפייבוריטית, אך בנסיבות שנוצרו זה לא בהכרח המצב – במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את האופי המיוחד שמפגינה ריאל העונה.