פשוט אנושי: סימן השאלה סביב ווילבקין במכבי

המרדף של מכבי ת"א אחרי מקום בטופ 8 של היורוליג יימשך הערב (חמישי, 21:05) כשהיא תנסה להתאושש מהתבוסה לבאיירן מינכן. לקבוצה של יאניס ספרופולוס מצפה משוכה גבוהה בדמות צסק"א מוסקבה, אבל אין לה הרבה ברירות אם היא רוצה לשמור על קשר עין עם מקום שמוביל לפלייאוף. הצהובים יקוו ליכולת שיא של סקוטי ווילבקין והמשחק הוא הזדמנות טובה לשים זרקור על השחקן היחיד שקלע בדאבל פיגרס מול באיירן (20 נקודות).

ראשית, ווילבקין הוא כמובן לא הבעיה של מכבי ת"א. הגארד שנחת בישראל בעונת 2018/19, הוביל את הצהובים לפלייאוף בעונה שלאחר מכן כשהוא מוביל את הקבוצה בנקודות, אחוזים לשלוש, ספיגת עבירות ומדד יעילות - וזה לא מקרי שהעונה ההיא הייתה הטובה ביותר שלו בת"א. 

באופן כללי, בשנים האחרונות דיברו ביורוליג בעיקר על שלושה גארדים: על ווילבקין וגם על שיין לארקין ומייק ג'יימס. הכישרון של שלושתם ברור לכל, אבל העונה ההתעסקות בהם פחתה, אולי כי פתאום הם נראית אנושיים - כאלה שכבר לא יכולים להוביל לבדם את קבוצותיהם: ג'יימס מתקשה במונאקו גם אם הכישרון עדיין שם, לארקין חווה חוסר יציבות וסובל מהתנודות ביכולת של ואסיליה מיסיץ', ובסופו של דבר זה לא מקרי שכל שלוש הקבוצות - מונאקו, אנאדולו אפס ומכבי ת"א - מחוץ לטופ 8.

אי אפשר לבד. ווילבקין ולארקין (איציק בלניצקי)

במבט לאחור על פרק מכבי ת"א של ווילבקין, לפחות עד עכשיו - הוא כיכב כששיחק עם נייט וולטרס ומאוחר יותר עם ארון ג'קסון וטיילר דורסי, מה שיצר קו אחורי מוכשר שאיפשר לשים נקודות על הלוח בכל רגע נתון נתון. מה שאולי מעיד יותר מכל על העונה ההיא של ווילבקין, 2019/20, היא סחיטת העבירות (4.23 בממוצע) שמראה על אסרטיביות ומידת ההשפעה שלו על ההגנות היריבות.

אז מה ההבדל בין אז להיום? העונה ממוצע ספיגת העבירות של ווילבקין ירד עד ל-3.18 דווקא בעונה שבה הוא קולע ב-95.4% מהקו. בנוסף, העונה הגארד מוסר 4.27 אסיסטים (הכי הרבה שלו במכבי ת"א ביורוליג) ואם מסתכלים על כמות הזריקות אז העונה זה עומד על 11.95 למשחק (4.95 לשתיים ו-7 לשלוש), 11.3 בעונה שעברה, 11.65 בעונת 2019/20 ו-10.92 בעונה הראשונה בצהוב.

כמו שאפשר לראות, להוציא את עונת הבכורה של ווילבקין במכבי ת"א, אין באמת הבדל גדול בכמות הזריקות שלו, אבל כן יש הבדל בחלוקה שלהן: מעונת 2019/20 כמות השלשות שלו יורדת, בעוד שהזריקות לשתיים בעלייה. ליתר דיוק, מעונת ההעפלה לפלייאוף ועד העונה הנוכחית, ווילבקין זורק כ-1.26 פעמים יותר לשתיים, בעוד שכמות הזריקות שלו מעבר לקשת ירדה ב-0.96. זה אולי מלמד שההגנות שמות דגש רב יותר על ווילבקין, מה שמוציא את הכדור מהידיים שלו ולראייה העלייה בטור האסיסטים.

הרבה על הכתפיים של ווילבקין (איציק בלניצקי)

בעונה כזו, שבה שלושת הגארדים מהמוכשרים ביותר שיש ליורוליג להציע, נראים פגיעים מתמיד, זה זועק שיש צורך בצוות מסייע ברמה גבוהה. בהיעדר רכז יורוליג מנוסה, ווילבקין לוקח על עצמו הרבה יותר, וכשלא נמצא מחליף לדורסי בכל הנוגע להתקפה, המשקל על כתפיו של ווילבקין כבד אף יותר. החתמת קיירי תומאס אמורה להחזיר למכבי ת"א דברים שהיו חסרים לה, לפחות ברמת הרעיון.

קינאן אוואנס שזו עונת הבכורה שלו ביורוליג, יכול לספק מענה מסוים בהתקפה, אבל עד כה הוא לא עושה מספיק ברגעים החשובים, מה שמעלה שוב את שאלת (חוסר) הניסיון, מה גם שהוא לא בדיוק רכז קלאסי. בכל אופן, הציפיות מווילבקין הן שיוביל בחזרה את מכבי ת"א לארץ המובטחת ולפחות לפי המספרים, הוא מספק את הסחורה. אבל אם העונה הזו הוכיחה משהו, זה שבדיוק כמו ג'יימס ולארקין, גם ווילבקין אנושי.