עדות לא פשוטה של אוהד בית”ר ירושלים, אביתר אקוקה, שנסע עם אחיו וחברו למשחק באצטדיון טדי בין הצהובים-שחורים להפועל תל אביב. האוהד סיפר שכ-60 אוהדים אדומים רעולי פנים בעטו ברכבו בדרך לאצטדיון, שברו את השמשות בעזרת אגרופנים וניסו לשלוף אותו ואת חבריו ממנו.
“כשאנחנו שומעים את המילה לינץ' אנחנו מדמיינים אירועים צבאיים, פיגועים לאורך השנים או מקומות אפלים כאלה ואחרים. אך האם המילה לינץ' תזכיר למישהו או מישהי את הצומת שבין קניון מלחה לאצטדיון טדי בירושלים ביום חג ספורטיבי לפני משחק כדורגל? עד אמש הייתי אומר שלא.
לפני שבוע אחי הקטן (לוחם בצה"ל) התקשר אליי ואמר לי: "אחי שבוע הבא אני ברגילה הולכים לטדי". אז השבתי: "או, סוף סוף אתה יורד לעם ומגיע לתמוך קצת, אתה יודע שהמצב לא קל נכון?" והמשכנו לנו בשיחה על הקבוצה שאנחנו כל כך אוהבים מהיום שנולדנו. יום המשחק הגיע אני ואחי יוצאים לדרך. וטוויסט נוסף לסיפור, איתנו יצא גם אוהד הפועל תל אביב, חבר אהוב והשותף שלי לדירה. כן, כאלה אנחנו, "מאמינים במגוון". בנסיעה כמובן ניהלנו ויכוחים ספורטיביים והימורים לקראת המשחק, ויש להגיד שהייתה אופטימיות קלה למרות המצב (ככה זה נגד הפועל).
השמשות השבורות ברכבו של האוהד (הפייסבוק של אביתר אקוקה)אך לפתע, ממש לפני שהאמונה בפלורליזם נכנסה להקפאה של 90 דקות וכל אחד הולך ליציע שלו, סמוך לשעה 19:00 בצומת הסמוכה לקניון מלחה ולאצטדיון הבחנו בתגרה של אוהדי הפועל תל אביב. בשלב מסוים כשאנחנו עדיין עומדים (ראשונים) ברמזור, עצר לידנו אוטובוס ופרקו ממנו עשרות אוהדי הפועל רעולי פנים. אחד מהם ניגש אליי לחלון, דפק בצורה פראית ואמר: "העיר הזאת שלנו" והוסיף: "יש פה אוהד בית"ר" (הייתי לבוש צהוב) וכמובן שלא הגבתי. ואז, תוך מספר שניות, כל ההמון, 60 אנשים בערך, סביב הרכב בועטים בו, שוברים את השמשות בעזרת אגרופנים ומנסים להוציא אותנו ממנו. וכשהרגשתי כבר ממש בסכנה לחצתי הכי חזק על הגז וברחתי.
עצרתי ליד הקניון, התקשרתי למשטרה והוגשה תלונה. אך גם בעת הגשת התלונה השוטרים הופתעו שאוהדי הפועל תקפו אוהדי בית”ר (וגם הפועל), וכלל לא יצאו מהרכב (קר בערב בירושלים). רשמו מספר דברים על דף ושלחו אותי לענייניי, מבוהל, בשוק ובעיקר שקוע בזיכרונות בהם הייתי באירועים דומים, אך אז עליי היה נשק והייתי לבוש במדי זית ולא מעיל וצעיף באצטדיון כדורגל”.
לאחר מכן, האוהד סיפר ל-ONE: "לא ענינו להם, הבנתי שזה חבר'ה שלא בא לי להתעסק איתם. סימנו שיש אוהד בית"ר, תוך שתי שניות כולם באו, התחילו לבעוט, הייתי בטוח בהתחלה שירקו ויעשו שרירים ואמשיך לנסוע, לא תיארתי שיוציאו אגרופנים ויתחילו לדפוק ויאלצו אותי ללחוץ על הגז כשיש אנשים, וברוך השם אף אחד לא נפגע אבל זה יכול היה להיגמר אחרת. לקח לי שנייה להחליט אם אני עושה את זה או לא, אבל נתתי גז אחרי שפצצו לאחי את החלון על הראש וניסו למשוך אותו.
מאחור בכלל ישב אוהד הפועל, נתתי גז, עצרתי ליד הקניון והתקשרתי למשטרה, שההתנהלות גם שם לא הייתה מכבדת. אם אני לא נותן גז הם מוציאים אותנו החוצה ומפרקים, זה היה פחד אלוהים. נכנסתי לאצטדיון ואמרתי לעצמי מה אני עושה פה. התוצאה והמשחק לא עניינו אותי, זה היה מפחיד ומבהיל, התגובה של הגז הפכה לאינסטינקט. אני מצפה מהמשטרה להתייחס לזה ברצינות, גם לא רק בשבילי. לא הגיוני שאדם נוסע לאצטדיון וזה מה שקורה לו.
יש כאלה שמחפשים לריב, אז שיעשו את זה, אבל אני לא באתי לעשות רע לאף אחד ולא הגיוני שאותקף. גם בבלומפילד הייתי ואוהדי בית"ר פירקו אוהדת, ולא עשו מזה יותר מדי. הפועל חיפה חוטפים אבנים לאוטו בסכנין, אנשים איבדו את זה. יש פה בסוף אנשים שנפגעים, ואם היו מוציאים את אחי ונותנים לו אגרופים, אז היה חס וחלילה הלוויה לחייל צה''ל כי הוא הלך למשחק כדורגל? יותר בטוח לו להיות בבסיס עם חיילים, רובים ונשק מאשר ללכת למשחק בירושלים?"
רפואה וליידנר לאחר הניצחון על בית"ר