בני סכנין הגיעה היום (רביעי) לבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל לאחר שהגישה ערעור כנגד החלטתה בעניין עונש הרדיוס. כזכור, המועדון נענש אך הוחלט כי עונש הרדיוס יושת רק כשהיא תחזור לאצטדיון דוחא ולא כשהיא מארחת במגרש חלופי.
כזכור, דוחא, בו התגלו ליקויים, עדיין לא אושר וסכנין טרם יכולה לארח בו. בשל כך היא נדדה במשחקים האחרונים מק”ש ועד בלומפילד על מנת לארח וכל זאת כשהפארסה לא מוסיפה כבוד למועדון שעדיין לא תיקן את מה שצריך. את סכנין מייצג בדיון עורך הדין עומרי אפלבאום.
במהלך הדיון תקף יו”ר בני סכנין, מוחמד אבו יונס, את ניר רשף, תובע ההתאחדות ואמר: “תעמוד מול מורן מאירי, מול מכבי תל אביב. תהיו גיבורים נגדם. אתם גיבורים על סכנין”. אבו יונס הוסיף וטען כי קבוצתו רצתה לשחק באופן קבוע באצטדיון נתניה אך נענתה בשלילה.
אוהדי בני סכנין (רדאד ג'בארה)מהלך הדיון
אפלבאום: “הערעור שלנו מתמקד בדבר אחד. כל קבוצה רוצה לקיים את המשחק שלה בביתה ולא לנדוד לנתניה או בלומפילד”.
הדיין הדסי: “מה קורה עם המגרש?”
אפלבאום: “סגן השר יאיר גולן הגיע למשחק ואמר שהוא לא רואה מניעה לאשר את דוחא כל עוד רק היציע הדרומי ייפתח. ממה שהבנתי המשטרה סיכלה את זה. היום אמור להגיע מפקח של משרד הכלכלה לאשר את זה”.
אבו יונס: “אני חושב שאנחנו משחקים פינג פונג. יאיר גולן בעל רצון טוב. אמרנו לו תנו לנו את היציע הדרומי. משרד הכלכלה הסכים והמשטרה התנגדה. הצענו לשחק בדוחא אפילו בלי קהל והמשטרה סירבה בלי נימוק”.
אבו יונס: “באוגוסט האצטדיון היה מאושר. אני שואל את השאלה? מה השתנה מאז. היה לנו משחק נגד ביתר. אמרו שאנחנו עבריינים ומכרנו יותר כרטיסים. מה זה קשור לאצטדיון?”
הדיינית: “למה נשלל הרישיון?”
רשף: “בגלל מה שהוא אומר עכשיו”.
אבו יונס: “המשחק הזה היה דרגה 4 בשפת המשטרה. שהיא לוקחת פיקוד על כל המשחק. אם יש לך מצלמות שסופרות אנשים ואתה הפיקוד: אז הגעת ל-5,000-6,000. תסגור, אנחנו צריכים לשלם על הכישלון של המשטרה. אני איש עסקים שצריך ללכת אחרי 40 שנה לחקירות בימ״ר?”
אפלבאום: “אנחנו באמצע העונה ומאמינים שהאצטדיון יאושר. אחרי שנשלל רישיון העסק, התקבלה החלטה על הרדיוס והיה משחק בקריית שמונה. אז פתאום אמרו שעונש הרדיוס מושהה ויבוצע רק לאחר פתיחת האצטדיון? בחוקת ההתאחדות יש נספח סמכויות ומצוינות כל הסמכויות של רשף והיועץ המשפטי. מי להעמיד לדין, להכין כתבי אישום, להופיע בדיונים ובתביעות מיוחדות וזהו. עם כל הכבוד, אם רוצים להכניס עוד תנאים על ההחלטה, זה היה צריך להיות כתוב בהחלטת בית הדין. החלטת הרדיוס ניתנה אחרי שנסגר אצטדיון דוחא”.
אפלבאום: “יש מספר דוגמאות. יש קבוצות שעורכות שזרוע במועד בו התקנון קובע שהם מקבלות רדיוס. אז מה? זה לא נחשב?”
הדיין: “יש סעיף מיוחד בתקנון שמתייחס למועד ריצוי העונשים”.
אפלבאום: “נכון, התייחסנו אליו. הסעיף אומר שהעונשים יחלו מיד. יש סעיף נוסף שמדבר על רציפות העונשים ולכן מר רשף אינו מוסמך להוסיף על החלטת בית הדין המשמעתי ככל שהוא סבר שהיא לא מפורשת מספיק. הוא היה רשאי להגיש ערעור. מעבר לכך, זה עונש שאין דומה לעונשים של קבוצות אחרות שעמדו הרבה יותר פעמים לדין. אבל לא הגשנו ערעור”.
אפלבאום: “זה כמו שבית משפט גוזר דינו של נאשם ותבוא הפרקליטות ותגיד שהוא יבצע את עונשו אחרי שנתיים. אלו דברים בסמכות משפטית מובהקת ולא של חברי מר רשף”.
אפלבאום: “המטרה של העונש הושגה, הקבוצה ביצעה שני משחקי רדיוס ויכול להיות שתרצה עוד בעקבות המגרש. לכן פנינו ואמרנו שמבחינתנו סכנין ביצעה כבר את העונש. כל הנימוקים שציינו בערעור מצדיקים לקבוע שאין שום תוקף לחברי רשף ושבני סכנין ביצעה את העונשים שחלו עליה”.
רשף: “מדובר בערעור משפטי. פרשנות המערערת למשפט שהוצאתי שגויה. לא לקחתי לעצמי דין. הוריתי להם מה שמורה התקנון. בית הדין המשמעתי לא קבע מועד לריצוי העונש, אלא קבע משחק רדיוס. הסעיף שעוסק בסגירת מגרש נדבר על מגרש ביתי. בקבוצה לא יכולים לרצות עונש שהמגרש שלך נסגר. בנוסף, יש סעיף נוסף שכשהמשטרה סוגרת מגרש, היא צריכה למצוא מגרש חלופי. לא עשו זאת. אם היה להם מגרש ביתי, הם היו יכולים לרצות”.
הדיין: “אם היו בוחרים בנתניה?”
רשף: “כן, אם נתניה לפי התקנון היה מוגדר כמגרש החלופי אז כן. לפי תקנון האליפות מגרשם הביתי נסגר”.
רשף: “עונש רדיוס מושת על המגרש הביתי. הם הגישו את הבקשה למגרש ביתי רק אחרי הזמן”.
אבו יונס: “זה הפריע לך?”
רשף: “חס ושלום. יש עניין במועד הגשת הערעור. אנחנו עדיין רואים שאין להם מגרש ביתי. לא התערבתי בהחלטת בית הדין”.
הדיין: “אבל רשום רק עונש רדיוס למשחק אחד”.
רשף: “אבל לפי סעיפי בתקנון זה רק על משחק ביתי אז זה לא עונש רדיוס”.
הדיין משתיק את הנוכחים
רשף: “הבן אדם יקבע מתי הבן אדם יקבע?”
הדיינית: “תיאורטית, הם יכולים לרוץ עד תום העונה במגרשים שונים. אז מה הם ירצו את זה בעונה הבאה?”
אפלבאום: “אין מגרש חלופי אחד”.
רשף: “פניתם להשיג מגרש חלופי קבוע?”
אבו יונס: “פנינו, אין מגרשים בצפון ובמדינה. נתניה היה צריך להיות המגרש הביתי הקבוע ולא נתנו. גם קריית שמונה לא. איזה הגיון אומר שאני צריך לבוא מהצפון ולשחק בבלומפילד? לקחו לנו 50,000. אתם רוצים לעודד את הספורט או לא?”
דיין: “תתייחס לדוגמאות, שחקן שצריך לרצות הרחקה והוא פצוע”.
רשף: “איך אפשר להשוות? זה לא אותו הדבר. זה לא בר השוואה. הדוגמאות שלהם נהדרות אבל לא תואמות לסיטואציה”.
הדיין: “אז מה? בן אדם שמרצה שלילת רישיון ונמצא במאסר. אז עונש השלילה לא חל כשהוא במאסר?”
רשף: “אבל זה לא משפט פלילי, בית הדין לא יכול לקבוע דבר כזה. אני מבין שמדובר בסיטואציה נדירה שסוגרים מגרש, אבל אין פה מגרש ביתי ויכולים להגיד מה שרוצים”.
אפלבאום: “המנהלת וההתאחדות לא יבואו ויגידו לנו שאנחנו יכולים למצוא מגרש חלופי קבוע. לראייה, שנדדנו. לא אהבנו לנדוד”.
אפלבאום: “כל החובות שחלות על סכנין כקבוצה הביתית קוימו. אם היינו מתפרעים בנתניה ועומדים לדין. לא היו אומרים שהאחריות חלה עלינו?”
הדיינית: “הייתם צריכים לפנות עוד שהייתה אי ודאות לגבי האצטדיון אבל”.
רשף: “שימו לב לסעיף בהתאחדות שמתייחס להגדרת מגרש ביתי. הדגש על מגרש ביתי ולא משחק ביתי”.
הדיין: “ומה קורה שיש שזרוע?”
רשף: “צריך לקבל אישור מועדת הגביע. אין להם כרגע מגרש ביתי”.
הדיין: “אשדוד עכשיו עברו לשחק באשקלון בגלל שזרוע. אז עד שהדשא לא צומח שם הם תיאורטית לא היו יכולים לקבל אישור לקיים רדיוס?”
אבו יונס לרשף: “תעמוד מול מורן מאירי מול מכבי תל אביב. תהיו גיבורים נגדם. אתם גיבורים על סכנין”.
הדיין לאבו יונס: “אתם פונים לבית המשפט על זה?”
אבו יונס: “אם היום האצטדיון לא יאושר נפנה לבית משפט אזרחי. על מה שללו לנו? אמרו נגד ביתר שמכרנו יותר. תעמידו אותנו לדין. מה זה קשור לאצטדיון? הסעיפים שסגרו לנו לא בטיחותיים בכלל. האצטדיון קיים 15 שנה? התמ”ת 15 שנה לקח סיכונים?”.
אבו יונס: “המשטרה עושה אותנו עבריינים. אנחנו עושים מזמננו, להרחיק 1000 ילדים מהפשע במגזר. ואז מביאים אותנו לימ”ר? מה קשור שמכרנו יותר כרטיסים לאצטדיון?”