הקורונה מכה ב-NBA כשם שהיא מכה בכל ליגה אחרת בעולם, ואין כמעט קבוצה בספורט המקצועני בארה״ב שאין בה נדבקים חדשים מדי יום (ב-NFL נרשמו 75 נדבקים ביומיים). קבוצות כמו מיאמי, שיקגו ושארלוט, נפגעו קשה יותר מאחרות בעקבות העובדה שכוכביהם הגדולים יושבים בחוץ, אחרות פשוט מנסות לשרוד ובליגה הטובה בעולם כבר ביקשו מכל השחקנים ואנשי הצוות להתחסן מהר ככל האפשר בזריקת הבוסטר, כשמעל מרחפת אפשרות של הפסקת פעילות בצורה כזו או אחרת. האוהדים בינתיים, יכלו לפחות להתרכז בסוג אחר של זריקה השבוע, זו ששברה את השיא הכי מדובר של השנה.
האם השיא של סטף יישבר כשיפרוש?
סטף קרי שינה את המשחק כפי שאנחנו מכירים אותו, אבל יש שני דברים שצריך לזכור לגבי שיא השלשות אותו הוא קבע השבוע, והוא ווליום. ״כשאנחנו שיחקנו, לפעמים היינו לוקחים רק 5 שלשות במשחק. כקבוצה״, הזכיר פרשן ESPN, קני סמית׳ כשלצידו צ׳ארלס בארקלי מהנהן בהסכמה. ״אם אני הייתי לוקח יותר מ-3 זריקות לשלוש במשחק, הייתי מסתבך עם השחקנים הגבוהים שלנו. האנליטיקה שינתה את המשחק והיום כמובן זורקים יותר מעבר לקשת״.
סטף קרי. היסטוריה (רויטרס)מי שאחראי יותר מכל לקפיצה בכמות השלשות למשחק, הוא מן הסתם קרי, הקלעי הגדול בכל הזמנים, אבל גם לפניו אפשר היה לראות עליה מתמדת בכמויות. ובכל זאת, הנה שתי עובדות שכדאי לזכור בנוגע להבדלים בין ריי אלן, שהחזיק בשיא עד הלילה שבין שלישי לרביעי בשבוע החולף, לבין קרי. החבר של דורון שפר מקונטיקט זרק 15 שלשות במשחק, רק 15 פעמים במהלך הקריירה. קרי עשה את זה 10 פעמים רק העונה. מבט מהיר לטבלת שיאני השלשות ב-30 השנים האחרונות מגלה שהעונה הזו ממש לא רגילה, אפילו במונחים של סטף, כזו שבה הוא שובר שיאי זריקות על ימין ועל שמאל (ובהתאמה גם יורד באחוזים), בעיקר בגלל המרדף שלו אחרי השיא.
עובדה מעניינת שניה קשורה לתהייה הבלתי נמנעת: האם מישהו יצליח לשבור את השיא של קרי כשזה יפרוש? אלן קבע את השיא שלו אחרי 1,300 משחקים בקריירה. קרי עומד על קצת פחות מ-790, עם לפחות עוד חמש או שש עונות בטופ. כשהוא יחליט לתלות את הנעליים, המספרים שהוא הולך להעמיד, יעמידו בצל את הקריירות של כמעט כל אחד מענקי ה-NBA לדורותיהם. ובכל זאת, אם לשפוט לפי כמויות - זה בהחלט אפשרי. בשגרה שבה לוקחים 30 ו-40 שלשות למשחק, לא מן הנמנע שבעתיד הקרוב 50 ו-60 ניסיונות יהיו הנורמה. תחשבו על זה.
בנעליים של ׳ספיידה׳
דונובן מיטשל התחיל את העונה בצורה בינונית וצבר תאוצה ככל שהעונה התקדמה. גם יוטה ג׳אז שלו עברה את את אותו תהליך. מיצ׳ל של השבועות האחרונים פשוט העלה מדרגה והפך לאחד מחמשת השחקנים ההתקפיים הטובים בליגה. הוא מכונה ׳ספיידה׳ (קיצור של ספיידרמן) כי הוא פשוט עושה הכל: חודר, מוסר וקולע מרחוק באיכות גבוהה. על הדרך הוא גם משדרג את כל מי שמשחק לצידו, ובעיקר את רודי גובר, ששיתוף הפעולה איתו הפך לעיוור.
דונובן מיטשל חוגג (רויטרס)אז בזמן שהסרט החדש בסדרת ספיידרמן יצא לאקרנים (האם מיטשל אשכרה מופיע לכמה שניות בסרט? את זה נשאיר לכם לגלות), ׳ספיידה׳ של ה-NBA מנהיג את הקבוצה מסולט לייק סיטי, שנכון לעכשיו נראית כמי שמסוגלת לתת פוש רציני גם בפלייאוף, ולראשונה מזה שנים, אולי אפילו ללכת עד הסוף. מבחינת ריבאונדים וקליעה מיטשל עדיין שומר על מספרים דומים (24.8 לעומת 24.0 ו-26.4 בשתי העונות האחרונות), אבל עושה זאת באחוזים גבוהים יותר (55% העונה. ובכל זאת נדמה שמה שקורה השנה קשור פחות לדפי הסטטיסטיקה ויותר למתרחש בחדר ההלבשה.
אבל יוטה זה לא רק מיטשל וגובר, וגם לא בוגדן בוגדנוביץ׳ ומייק קונלי האמינים. אחרי שבעונה שעברה המאזן הטוב בליגה לא הספיק, גם באגמי המלח יודעים שספסל טוב יכול להכריע משחקים כשהפלייאוף יגיע. והספסל אכן השתפר. סניידר קווין מנסה בשבועות האחרונים ציוותים שונים כהכנה למפגשים מול גולדן סטייט ופיניקס במאני טיים, עם חמישיות נמוכות. כך למשל, ראינו את חסן ווייטסייד ואפילו את רודי גיי מתנסה כסנטר באזור הצבע. השניים הובאו במהלך הקיץ במיוחד בשביל המטרה הזו ומספקים גיבוי יעיל מהספסל לצד ג׳ורדן קלרקסון, ששוב יהיה מועמד לגיטימי לתואר השחקן השישי.
לכל אלה צריך להוסיף גם את ידידנו ג׳ו אינגלס, כך שלג׳אז יש פתרונות וסגל רחב יותר מבעונה שעברה, על מנת שהקבוצה תוכל לעשות את הצעד הנוסף המתבקש. חדשות לא פחות מעניינות הגיעו ממשרדי המועדון, כשדני איינג׳ מונה למנהל מקצועי נוסף וסגן נשיא. ״נדיר למצוא את עצמך מגיע למקום שנמצא במצב כזה״, אמר השבוע הג׳נרל מנג׳ר שהצליח כל כך, בעיקר בשנים הראשונות שלו בבוסטון סלטיקס. ״ליוטה יש כבר עכשיו קבוצה שקרובה כל כך להיות מיוחדת״. איינג׳ הוא עוד נדבך בניסיון האמיתי של קברניטי הג׳אז לספק למועדון צוויון של הצלחה. בעיקר במאני טיים. נראה אם זה יספיק.
דני אייג', יש לו את כל הסיבות לייך (רויטרס)משהו בקטנה ודירוג העוצמה
בקטנה 1. אלמלא הבאזר ביטר של קייל קוזמה מול דטרויט בשבוע שעבר, הוויזארדס כבר היו סופרים שמונה הפסדים רצופים. חברים, וושינגטון ממשיכה לקרטע ויותר מזה, ממשיכה להיראות רע. לעתים יש רושם שבראדלי ביל משחק בלי חשק ואת הפתיחה הטובה בלעדיו, עם מאזן של 3:10 כבר הספקנו לשכוח. דני אבדיה יכול לנצל את התקופה הזו כדי להוות סוג של נקודת אור, אבל גם הוא הולך לעתים לאיבוד בתקופה האחרונה. כשהמצב כל כך גרוע, קשה להיות מופתע מהדיבורים התכופים על געגועים לתומאס בראיינט ורוי האצ׳ימורה, שגם אמור לדחוק את אבדיה עוד יותר עמוק לספסל. עד שהם יחזרו ייקח זמן, כך שלישראלי יש עדיין הזדמנות להוכיח שיש לו מקום של כבוד ברוטציה, אם הוא יתחיל לזרוק יותר.
דני אבדיה עולה לסל (רויטרס)בקטנה 2. מי שראה את סיום המשחק בין אוקלהומה סיטי לבין ניו אורלינס, לא יכול היה שלא להתאהב מחדש ב-NBA. ליגה שעם כל הביקורות על הסגנון שלה שהשתנה, ממשיכה לרגש. כשנראה היה שהשלשה האדירה של שיי גילג׳ס אלכסנדר 1.4 שניות לסיום סגרה עניין ולפליקנס לא נותרו עוד פסקי זמן, דבונטה גרהאם חשב אחרת. הגארד, שקלע רק שבוע לפני כן שלשת ניצחון ביוטה, לקח זריקה משוגעת על פני כמעט מגרש שלם (המרחק הגדול ביותר אי פעם עבור סל ניצחון אגב), והזכיר למבוגרים שבנינינו את הסל ההוא של דורון ג׳מצ׳י מול ציבונה.
קיבלנו תזכורת, דורון ג'מצ'י (איציק בלניצקי)בקטנה 3. בשבוע שעבר שכחנו להתייחס לתופעת יוסטון, מי שאמורה היתה להיות הקבוצה הגרועה בליגה ביי פאר (וכנראה תחזור למקומה הטבעי). אז נכון, הם הפסידו למילווקי, ממפיס וניו יורק השבוע, אבל בין לבין ניצחו את אטלנטה ושמרו על סוג של מומנטום חיובי עבורם אחרי שרשרת שכללה שבעה ניצחונות רצופים. הסנטר האנונימי יחסית, כריסטיאן ווד, מוביל את הקבוצה בנקודות (16.5) וריבאונדים (11.1), אבל לצידו שני גבוהים נוספים כדניאל תייס והרוקי הטורקי המסקרן, אלפרן שנגון. כמו כן, גם אריק גורדון הבלתי נגמר, עדיין כאן, כדי להוביל ולשמש מנטור וסוג של חונך עבור קווין פורטר וקניון מרטין. פרויקט מסקרן.
כריסטיאן ווד מבסוט (רויטרס)יאללה, לדירוג העוצמה
10. מיאמי (לא דורגה)
ההיט יצאו מהעשירייה בשבוע שעבר, אבל אז הגיע קייל לאורי והחליט לקחת את הקבוצה עליו, כמו שראינו אותו עושה כמה פעמים בעבר. בניצחון האחרון על פילדלפיה מי שקלע סל מכריע בסיום, גייב וינסנט, דיבר על המנהיגות שלאורי מקרין בהיעדרם של שלושת הקלעים המובילים של הקבוצה - ג׳ימי באטלר, באם אדבאיו וטיילר הירו. שאפו.
קייל לאורי (רויטרס)9. לוס אנג׳לס לייקרס (9)
לברון ג׳יימס מתחיל להיכנס לכושר הרגיל שלו והלייקרס כבר עם שש ניצחונות בשמונה משחקים. גם אם הניצחונות הגיעו בעיקר מול קבוצות חלשות ונטולות כוכבים, זו אולי התחלה של משהו טוב. מכת הפציעות והיעדרויות הקורונה (ראסל ווסטברוק, אייברי בראדלי, דווייט הווארד ומאליק מונק), המציאו את אוסטין ריבס כתחליף חדש לאנרגיות של אלכס קארוסו (איזה סל מול דאלאס!), וגרמו לרוב פלינקה להוציא מהבוידעם את אייזיאה תומאס, שקלע 42 נקודות בבכורה שלו ב-G ליג. אם זה יתחבר, זו יכולה להיות ההברקה של העונה.
לברון ג'יימס (רויטרס)8. קליבלנד (10)
מעבר לעונת האולסטאר שמנפק ג׳ארט אלן, ולצעירים בראשות אוואן מובלי ודריוס גארלנד, לקאבס יש מבוגר אחראי שפתאום התעורר, קווין לאב, שפשוט כיף לראות במשחקים האחרונים. קליבלנד לא הגיעה לפלייאוף במאה הנוכחית בלי לברון ג׳יימס והנה עכשיו היא כבר רביעית במזרח.
קווין לאב מטביע (רויטרס)7. דנבר (לא דורגה)
במילה אחת: ניקולה. בשתי מילים: ניקולה יוקיץ׳. ה-MVP של העונה שעברה מחזיק לבד את הקבוצה שלו בתמונת הפלייאוף במערב, אחרי ניצחונות על וושינגטון וסן אנטוניו, שטעמו מנחת הזרוע הסרבית.
ניקולה יוקיץ' (רויטרס)6. ממפיס (6)
הגריזליס כבר עם 1:9 בעשרת המשחקים האחרונים, כולם בלי ג׳ה מוראנט. מה זה אומר על ממפיס? שהיא יותר מאשר קבוצה של שחקן אחד והיא כבר רביעית במערב, בעיקר בזכות התעלות של דזמונד ביינס ודילון ברוקס. שאלה יותר מעניינת היא מה זה אומר על מוראנט?
ג'ה מוראנט (רויטרס)5. מילווקי (4)
הבאקס ממשיכים לשעוט קדימה גם בלי יאניס אנטטוקומפו (פרוטוקול קורונה) וקריס מידלטון (פגיעה בברך), שהחמיצו את המשחק מול אינדיאנה. בהיעדרם נקרא ג׳רו הולידיי לדגל והוכיח שקבוצות חזקות יודעות להסתדר גם בסגלים חסרים. ממש כמו…
ג'רו הולידיי חוגג (רויטרס)4. ברוקלין (5)
דיווחים אופטימיים על חזרה אפשרית של קיירי אירווינג צצו לאחרונה, אבל לא ברור אם ומתי זה יקרה, משום שהגארד הוורסטילי לא שינה את דעותיו על חיסונים, ככל הידוע לנו. בכל מקרה, הנטס היו ועדיין צריכים להתגבר על התפרצות קורונה לא פשוטה, שכללה בין היתר גם את ג׳יימס הארדן. פעם אחת באחד המשחקים השבוע התלבשו רק שמונה שחקנים, אבל כשיש לך את קווין דוראנט, אתה לא בהכרח צריך יותר, ולראייה 51 הנקודות שהוא קלע על הראש של דטרויט וה-34 מול טורונטו ופילדלפיה.
קווין דוראנט (רויטרס)3. פיניקס (1)
הסאנס לא הצליחו להסתדר בלי דיאנדרה אייטון ודווין בוקר השבוע, מול לוס אנג’לס קליפרס נטולת פול ג׳ורג׳. מאז הם ניצחו פעמיים, אבל בטופ 3 צמוד כל כך, זה הספיק בכדי לפנות את הפסגה.
כריס פול משוחח עם סטיב קר במהלך המשחק (רויטרס)2. גולדן סטייט (2)
הווריירס עדיין מובילים את המערב, למרות הפסד מפתיע לפילדלפיה השבוע, אבל עם כל הכבוד - זה היה השבוע של סטף. ״לא הייתי יכול לעשות את זה בלעדיכם״, הוא אמר לדריימונד גרין ואנדרה איגואדלה, אחרי ששבר את השיא, כשהוא נותן לכל אחד מהם שעון רולקס בשווי 38 אלף דולר עם הקדשה אישית (שבוודאי תעלה את ערכם בעוד כמה עשרות אלפים). השניים מובילים את רשימת מבשלי השלשות של קרי, אבל מיד אחריהם נמצא אחד ששיחק בגולדן סטייט רק שלוש שנים, קווין דוראנט, שרוצה רולקס משלו.
1. יוטה (3)
הג׳אז כובשים את הפסגה עם 9 ניצחונות רצופים ויכולת אדירה. כשמגיע מגיע.
רונאלדו מתגרה בנו בפרסומת החדשה שלו