לו רק היה מתאפשר לו, היה קון אגוארו מעדיף למחוק את החודשים האחרונים מהקריירה שלו. בשבועות מאז התגלו הבעיות בליבו, אשר מאלצות אותו לתלות את הנעליים בגיל 33, גברה ההפנמה שהוא פספס את ההזדמנות לעשות זאת בנסיבות הרבה יותר משמחות.
זוכרים את משחק הפרידה שלו מהאצטדיון של מנצ'סטר סיטי במאי? במחזור הנעילה של העונה, נכנס החלוץ הארגנטינאי לקול תשואות 10 אלף האוהדים שהורשו לשהות ביציעים, והפציץ מיד – לא שער אחד, אלא צמד. היה זה אקורד סיום מזהיר לקריירה בת עשור במדים התכולים.
סרחיו אגוארו (רויטרס)לפניו עוד היה אז גמר ליגת האלופות, ומעריציו זכרו היטב כיצד אמר שלא ינטוש את המועדון בלי להביא את הגביע האירופי הנכסף הביתה. לכן, באופן סמלי ואירוני למדי, התפרשה ההודעה המוקדמת על עזיבתו כסימן מובהק לניצחון היסטורי. זה לא קרה, וקון קיבל רק 13 דקות לקראת הסיום מול צ'לסי באצטדיון דרגאו בפורטו, אך הוא נפרד בכל זאת עם אליפות, וזה לא דבר של מה בכך. הוא התחיל עם השער המיתולוגי מול קווינס פארק ריינג'רס שהביא את התואר הראשון של המועדון בעידן המודרני, וסיים עם אליפות אישית חמישית. כן, זה יכול היה להיות אקורד סיום נהדר לקריירה בקבוצותיו.
ואז הגיע גם המסע לקופה אמריקה. הקוף הגדול על גבו של ליאו מסי הציק גם לאגוארו שכשל פעם אחר פעם בניסיונו להביא לארגנטינה תואר בינלאומי. אז בטורניר האחרון שלו, מוזר ותמוה ככל שיהיה ללא קהל בברזיל, הוא היה שותף לזכייה הראשונה של האלביסלסטה בקופה מאז 1993. אמנם הוא לא מצא את הרשת, פתח פעמיים בלבד בהרכב, לא קיבל דקות בגמר מול ברזיל, אבל זה משני אל מול ההישג הלאומי. אפשר היה להודיע אחרי הנפת הגביע על עזיבת הנבחרת – וזה יכול היה להיות אקורד סיום מושלם לקריירה כולה.
סרחיו אגוארו בקופה אמריקה. לא כבש, אבל זכה בתואר (רויטרס)היו שחקנים שידעו לפרוש בזמן, והיו שהתעקשו לעשות זאת אפילו לפני הזמן. אף אחד לא הכריח את זינדין זידאן לתלות את הנעליים אחרי מונדיאל 2006 בגיל 34, והאוהדים כמעט כעסו על פיליפ לאם על בחירתו לסיים עם הכדורגל ב-2017 כשהוא בכושר פנטסטי בגיל 33. ויש גם שחקנים לא מעטים שמתקשים להיפרד מהמשחק האהוב ומושכים את החבל עד שהוא נקרע בעצמו.
אצל אגוארו, בניגוד לזידאן או לאם, הגוף אותת כבר מזמן שלא צריך להגזים. תדירות הפציעות הייתה גבוהה מדי, הפגיעה ביכולת על הדשא מהותית בהחלט, והדעיכה לא איחרה לבוא. לא מרוע לב בחר פפ גווארדיולה להשתמש בו פחות בעונה האחרונה, גם כשהיה כשיר. לא מרוע לב העניק לו הפעם מאמן הנבחרת ליונל סקאלוני תפקיד משני בקופה. כן, קון רק בן 33, אבל הוא התחיל את דרכו המקצועני בגיל 15, והיה צורך להתחשב בבריאות. ואולם, האהבה למשחק השכיחה את השיקולים הרציונליים, ועוד יותר גדולה הייתה הכמיהה לשתף פעולה עם החבר הטוב מסי באותה קבוצה.
סרחיו אגוארו. הגוף אותת מזמן (האתר הרשמי של ברצלונה)בשורה התחתונה, הנהלת ברצלונה הוליכה את אגוארו שולל. סביר להניח שהיא לא עשתה בכוונה, והפרעוש עצמו מעולם לא היה משקר לקון לגבי עתידו. הייתה כאן כוונה כנה להמשיך כרגיל, וליצור שיתוף פעולה של הוותיקים הארגנטינאים בחוד בקאמפ נואו. בפועל, הסתבר כי הדבר בלתי אפשרי מבחינה כלכלית, החוזה החדש של מסי לא נחתם, הכוכב נדד במהירות שיא לפאריס סן ז'רמן, ואגוארו עוד היה צריך להמתין כדי ששחקנים אחרים יסכימו להפחית בשכרם על מנת שאפשר יהיה לרשום אותו בהתאחדות. כאשר מועדונו החדש התבזה כך, הוא כבר לא ממש רצה להיות חלק ממנו, ואולי העדיף שהחתמתו תיפסל על מנת שאפשר יהיה להתחמק מהפיאסקו המסתמן. אלא שהבירוקרטיה עבדה בסופו של דבר, והמלכודת נסגרה.
וגם אם שערו האחרון בקריירה הובקע בקלאסיקו הביתי, היה זה שער מצמק וחסר חשיבות בהפסד. התקופה העגומה הזו החלה עם פציעה ונגמרה עם אבחון בעיות קרדיולוגיות. חייבים לשכוח אותה מהר ככל הניתן, ולזכור את כל שאר הקריירה המפוארת של אחד החלוצים הגדולים בדורו, שהותיר מורשת מפוארת.
סרחיו אגוארו בקלאסיקו. שער אחרון בקריירה, שהיה חסר חשיבות (רויטרס)הנה הוא עורך הופעת בכורה במדי אינדפנדיינטה אהובתו עוד ב-2004, ושובר את שיאו של דייגו מראדונה כשחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה הארגנטינית. בגיל 17 הוא כבר היה באנקר בהרכב, אחד השחקנים הטובים בליגה, והתנהל קמפיין תקשורתי למען צירופו לסגל למונדיאל ב-2006.
הנה הוא חותם באותו קיץ באתלטיקו מדריד תמורת שיא מועדון של 20 מיליון יורו. הייתה זו אתלטיקו אחרת, לפני עידן צ'ולו סימאונה. היא הייתה לוזרית והתרגלה לבינוניות, אבל אגוארו הצית את דמיונם של האוהדים וכבש יותר מ-100 שערים בכל המסגרות במהלך חמש שנים חלומיות. שיתוף הפעולה עם דייגו פורלאן האורוגוואי פרח, והשניים הביאו לקולצ'ונרוס את הזכייה בליגה האירופית ב-2010 – הישג יוצא דופן במונחים שלהם בעת המדוברת.
אגוארו ופורלאן. שיתוף פעולה נפלא (רויטרס)הנה הוא עובר למנצ'סטר סיטי ב-2011 תמורת 45 מיליון יורו, כובש לבבות עם חיוכו המיוחד, ונכנס לספרי ההיסטוריה כבר בסיום עונתו הראשונה. שאגת אגוארוווווווו של השדר כאשר הכדור הדרמטי נשק לרשת ק.פ.ר עם 93 דקות ו-20 שניות על השעון נבחרה לא פעם כרגע המכונן ביותר בתולדות הליגה האנגלית. פחות משנה אחרי שדרך במנצ'סטר, הבטיח לעצמו קון תהילה נצחית, אבל אחריה באו תשע עונות נוספות במהלכן הוא הפך את המצוינות לסטנדרט.
הוא זכה פעם אחת בלבד בתואר מלך השערים, ב-2014/15, אבל ממוצע הכיבושים שלו לאורך כל העשור היה יציב ופנומנלי. אגוארו עזב את סיטי עם 260 שערים ב-390 משחקים בכל המסגרות. עם 184 שערי פרמייר ליג, הוא מדורג רביעי בכל הזמנים מאז הקמת המפעל, והזר הפורה ביותר לפני תיירי הנרי.
תיירי הנרי (רויטרס)הנה הוא מוביל את ארגנטינה הצעירה עד גיל 20 לשתי זכיות רצופות במונדיאל, ב-2005 וב-2007, אז היה מלך השערים ונבחר לשחקן המצטיין. מאז 2006, הוא בילה עשור וחצי במדי הנבחרת הבוגרת, ערך 101 משחקים (הנתון השביעי בהיסטוריה) וכבש 41 שערים (הנתון השלישי בהיסטוריה, אחרי מסי וגבריאל באטיסטוטה). בניגוד לכוכבים אחרים, מחויבותו מעולם לא הוטלה בספק, והוא דאג לא לייצר כותרות שליליות גם כאשר לא היה פותח.
באופן כללי, החיבה כלפיו לא יודעת גבול. יש כוכבים שגורמים לאנטגוניזם, אבל הכריזמה השקטה של אגוארו כבשה את כולם. אי אפשר היה לשנוא אותו – יעידו על כך גם אוהדי ברזיל, ריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד. עם אגו במימדים סבירים, גישה ידידותית והמון מצב רוח טוב, הוא היה סוג של נער פוסטר. הוא לא היה הווירטואוז הגדול מכולם, אבל היה לו כשרון מיוחד לגרום לביצועים מסובכים להיראות פשוטים וטריוויאליים. הוא כבש מכל מצב, ונדמה היה כי הוא עושה זאת ללא מאמץ מיוחד. הוא נולד כדי להיות במקום הנכון בזמן הנכון, וההערכה כלפיו הייתה עצומה בקרב חבריו לקבוצה והשחקנים היריבים.
סרחיו אגוארו. סוף עצוב (רויטרס)פרישתו של אגוארו מסמלת תום עידן, והוא יחסר מאוד על כר הדשא, אבל הזיכרונות יישארו. במהרה, תימחק לחלוטין מהתודעה הפארסה שעבר על לא עוול בכפו בברצלונה, ויישארו שם רק הרגעים היפים. במיוחד אגוארווווווווווו. אפילו שונאיה הגדולים ביותר של מנצ'סטר סיטי יכולים להסכים שהיה קסם מיוחד ברגע הזה.