תביעה בסך 20 מיליון שקלים הוגשה נגד מאיר שמיר, בעלי הפועל פתח תקווה לשעבר, מטעם עו”ד ליאור דגן, עו”ד ליברון ליברמן ועו”ד דבורי ביטון זיני, מפרקי עמותת הפועל פתח תקווה, שהגישו את התביעה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת”א. העמותה הוקמה ב-1996 על ידי מאיר שמיר ועמיתו ליאור שחר, במטרה לרכוש את זכויות הבעלות והניהול של מועדון הכדורגל הפועל פתח תקווה מידי אגודת ספורט הפועל. בשנה זו הפכה העמותה לבעלת הזכויות על המועדון על מגוון מחלקותיו ובמשך שנים ניהלה והפעילה את המועדון.
על פי טענת התובעים, שמיר, ששימש כחבר ויו”ר העמותה וכמורשה חתימה בה ובחשבונותיה, “השתמש בעמותה על מנת להשתלט על שטח אצטדיון האורווה בו שיחקה הקבוצה, עליו נבנו פרויקטים של בנייני מגורים אשר הניבו רווח אדיר לשמיר ושותפו. בעקבות השתלטותו על העמותה, שמיר סיכל כל התנגדות מצד חבריה לקידום העסקה וזאת כשלא נערך כל דיון בפני חברי העמותה בנושא העסקה והוויתורים הנדרשים מטעם העמותה”.
אצטדיון האורווה (שי לוי)התובעים טענו כי שמיר הפר את חובת הנאמנות, השליחות והאמונים כלפי העמותה ופעל בניגוד להוראות בחוק העמותות. בעקבות כך הם דורשים כי שמיר יחויב להשיב לעמותה את כל הרווחים וטובות ההנאה שהפיק משטח האצטדיון ויאולץ לשלם 20 מיליון שקלים לקופתה. בנוסף דרשו להכריז כי היו”ר לשעבר ניהל את עסקי העמותה בדרכי תרמית ולהטיל עליו אחריות על כל חובותיה.
עוד נטען כי “השתלטותו של שמיר על הזכויות השייכות להפועל פ”ת נועדה כדי לאפשר לו לבצע עסקה בה רכש והשלט על שטחי מקרקעין, אצטדיון הכדורגל בו עשתה הקבוצה שימוש במשך שנים, עליהם הוקמו פרויקטים לבניית בניינים למגורים, אשר הניבו לו ולשותפיו רווחים אדירים”.
בנוסף נטען כי: “בהשתלטותו על הקבוצה והעמותה, שמיר סיכל כל התנגדויות מצדם לקידום העסקה, וזאת מבלי שנערך כל דיון בעמודה או במוסדותיה ביחס לעסקה האמורה, ביחס לוויתורים שנכפו על העמותה ושניתנו על ידה במסגרתה, וביחס לעניין האישי המובהק בו היה נגוע שמיר בנסיבות העניין”.
על כך, התובעים ביקשו לחייב את שמיר “לשלם או להשיב לעמותה את כל הרווחים או טובות ההנאה שהפיק – בין אם במישרין או בעקיפין, בתוצאה מהפרת החובות כאמור, במסגרת עסקת האצטדיון, בסכום של לפחות 20,000,000 ש”ח”.
מלבד זאת טענו המפרקים כי שמיר “התחייב ב-2009 להזרים לקופת העמותה סכום של 8,137,900 שקלים, העביר רק שני מיליון שקלים מהסך האמור ודרשו לחייבו להעביר את יתרת הסכום העומדת על 6,137,900 שקלים, לפני שיוספו גם הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מיום ההפרה ועד הגשת כתב הביעה והתשלום בפועל”.