כמה כיף להיות אוהד NBA בימים האלה כשנדמה שהאקשן לא מפסיק. הפעם במוקד, איך לא, לברון ג׳יימס. המלך בכבודו ובעצמו, שאם לא די בכך שלברון החסיר יותר ממחצית מהמשחקים בגלל פציעות טורדניות והשעיות, או שלוס אנג׳לס לייקרס שלו נראית רע, הגיע אירוע נוסף שלא הוסיף לו כבוד. המרפק המכוון, או שלא, לפניו של אייזיאה סטיוארט מדטרויט (איך דווקא הם תמיד נקלעים לסיטואציות האלה?) אמור היה להדליק נורה אדומה אצל קברניטי הליגה, אחרי שני אירועים דומים שהתרחשו בפער של משהו כמו שבועיים. מישהו אמר קאמבק לניינטיז?
איזיאה סטיוארט בתוך ההמולה (רויטרס)כשלוקחים בחשבון את הדחיפה המפורסמת של ניקולה יוקיץ׳ (מרקיף מוריס עדיין לא חזר למגרשים) ואת קרב הגישושים בין רודי גובר למיילס טרנר, מקבלים תמונה עגומה שקברניטי ה-NBA אולי יצטרכו לתת עליה את הדעת. האם המשמעת מתרופפת בעקבות עונשים קלים יחסית? האם כל העסק קשור לתסכול מהעובדה שפחות עבירות נשרקות השנה? יש אפילו כאלה שקבעו שמדובר במשהו שהליגה מקלה בו ראש במכוון כדי להחזיר עטרה ליושנה עבור אלה שמתגעגעים לימי ‘הריקוד האחרון’.
מיילס טרנר ורודי גובר נאבקים (רויטרס)
ניקולה יוקיץ' רגע אחרי ששלח את מרקיף מוריס למפגש עם הפרקט (רויטרס)איך שלא תסתכלו על זה, מדובר במכה לא פשוטה לתדמית הליגה, שהתאמצה להתנער מההיבטים השליליים של תקרית הידועה במשחק בין דטרויט לאינדיאנה מלפני 17 שנה. למעשה, זו תקרית שבעידן הפוליטיקלי קורקט של היום, הייתה עושה כאב ראש עוד יותר גדול לאדם סילבר, גם אם תחזור בגרסה מצומצמת.
בינתיים הקומישינר של הליגה מתעקש על עונשים קלים יחסית, וג׳יימס למשל, הורחק ממשחק אחד בלבד (למרות שלדעתו לא הגיעו לו עונש בכלל) סטיוארט, שקשה לחשוב עד כמה רחוק היה הולך אלמלא היה נעצר בידי עשרות שחקנים ובעלי מקצוע, הורחק משני משחקים. שניהם אגב, יהיו זמינים למשחק הבא בין הקבוצות כבר ביום ראשון.
אדם סילבר (רויטרס)הסנדק, גרסת הכדורסל
הקטטה בין לברון ג’יימס לאייזאה סטיוארט הכתיבה את סדר היום והכתה גלים ברחבי ארה”ב. שחקן הפוטבול לשעבר, קישון ג׳ונסון, התייחס לאירוע ואמר: ״למרות איך שזה נשמע, אני חושב שאסור היה לגעת בלברון. הוא דמות שהיא מעל כל אחד אחר וכולם מסכימים על זה, גם אם הם לא אומרים. האמת, לא הייתי מופתע אם הוא לא היה מקבל עונש בכלל״. חברו של לברון לקבוצה, אנתוני דייויס, הזכיר גם הוא את העבר הנקי של המלך. ״זה לא היה מכוון. כולם יודעים שלברון לא שחקן מלוכלך״, הוא סיכם.
אנתוני דייויס (רויטרס)אבל ג׳יימס זכה לביקורות מכל עבר בתחילת השבוע. ״הגיע לו עונש קשה יותר מזה שקיבל סטיוארט״, טען פרשן ESPN מקס קלרמן. ״הוא אולי לא התכוון לתוצאה של מעשיו, משמע הפציעה והדם מעל לעין של סטיוארט, אבל נראה שהוא כן התכוון להתנער ממנו. גם כשאתה נכנס לאוטו אחרי ששתית אלכוהול, אתה לא מתכוון לעשות תאונה. בואו נגיד את האמת, אם זה היה הפוך ולברון היה בצד החוטף, אני אפילו לא רוצה לחשוב על מה היה קורה״.
שחקן העבר גילברט ארינאס, היה אחראי לציטוט מחמיר הרבה יותר, כשקבע כי קריירת ה-NBA של סטיוארט גמורה. ״עדיף שתתחיל לארוז לבודפשט״, הוא כתב בחשבון האינסטגרם שלו, כשהוא בעצם רומז על כך שלברון הוא סוג של ראש כנופיה. ״אתה לא יכול לתקוף ככה את המלך״. דברים ברוח דומה נאמרו השבוע, גם אם בהקשר אחר, על ידי שחקן פעיל, אנס קאנטר, שכעס על הצביעות של ג׳יימס כביכול בנושאים שקשורים לסין, כשפרשת פנג שואי ברקע. "כסף גובר על ערכים כשמדובר במלך. הוא אומר שאכפת לו מצדק, אך שותק כשמדובר בסין״.
אז כמו ששמתם לב, לא קל להיות מלך. אז לברון חיכה שלושה ימים עד שהשמיע לראשונה את גרסתו, בתקווה שדברים יירגעו. ״היה קרב בריבאונד. אם תסתכלו בווידאו, המרפק שלו הוציא אותי משיווי משקל, כך שכשניסיתי לתפוס במשהו, היד שלי הלכה למעלה וגירדתי אותו. מיד הבנתי שזה פגע לו בפנים וביקשתי להתנצל. כולם ראו מה קרה אחר כך, אבל זה בוודאות לא היה מכוון״, הוא הסביר. ״אני לא חושב שההשעיה הגיעה לי. הרחקה תוך כדי משחק כן, אבל לא השעיה. הייתי הרוס מזה שלא יכולתי לשחק במדיסון סקוור גארדן, שזה האולם שאני אוהב, אבל הליגה עשתה מה שהיא חשבה לנכון. התקדמנו״.
תרגיל בהתעוררות
בינתיים, הלייקרס לא כל כך מרשימים על המגרש. בלשון המעטה. את אוהדי ה-NBA הישראלים זה לא מפתיע, כמי שכבר יודעים למה לצפות מקבוצה שאחד המנהיגים שלה, הוא ראסל ווסטברוק ונדנדה היא חלק מהעסק. ראס מחזיק בכדור יותר מדי זמן ולמרות 7.8 אסיסטים למשחק (מספר נמוך בהרבה ביחס לעונה שעברה), הוא קולע באחוזים נמוכים (42% מהשדה ו-28% לשלוש) ורושם את ממוצע הנקודות הנמוך ביותר שלו מזה 11 שנה (19.3). בכלל, נראה שכשהוא מוביל את ההתקפה, מדובר בחבורה שלא ממש יודעת מה היא רוצה מעצמה ומסתמכת על גחמות של כוכביה הוותיקים.
בנוסף, המאמן פרנק ווגל צריך להיות מודאג גם מההגנה ובפרט זו של דייויס, שלא מזכיר בתחום הזה את מי שנבחר לחמישיית ההגנה פעמיים בעבר (וסיים שני בקרב על תואר שחקן ההגנה בעונה שעברה). בסופו של דבר מדובר בסגל מבוגר שלא תמיד מצליח לשמור על יכולת גבוהה לאורך משחק שלם, ובמקביל גם מפוצץ באגו שנקלע לאירועים שונים ומשונים כמו הקטטה בין דייויס לדווייט הווארד לפני כחודש.
דווייט הווארד (רויטרס)גם את עונת 2018/19 הלייקרס פתחו בצורה דומה, עד שהגיעה תבוסה ב-46 הפרש באינדיאנה שהפכה את יתרת העונה לגארבג׳ טיים מתמשך ומביך. לברון מן הסתם זוכר הכל. עד למפגש מול הפייסרס, הוא רשם את ממוצע הנקודות הנמוך ביותר בקריירה מאז עונת הרוקי שלו (22.8). כששב מעונש ההשעיה הוא הגיע חד והתפוצץ עם 39 נקודות שהזכירו את ימי השיא שלו - כולל החגיגות שאחרי סלי קלאץ׳ ועימותים עם האוהדים המקומיים. מי שחשב שהתקרית בדטרויט קשורה לתסכול מעצמו או מהקבוצה, קיבל את תשובה חדה ומהירה.
״אולי מה שקרה עם לברון, בעיקר בדרך בה כל הקבוצה עמדה מאחוריו, יתגלה כמשהו שיגבש אותנו״, מקווה ווגל. בינתיים ברור לכולם שדמות אחת אחראית אולי יותר מכולם לכל מה שקורה בסטייפלס סנטר. ״ההופעות כמו זו באינדיאנה מספרות הכול. בגלל זה הוא מי שהו ואני גדלתי עליו מאז שהייתי ילד״, הסביר מאליק מונק. ״לברון ג׳יימס הוא המייקל ג׳ורדן של הדור שלנו״.
לברון חוגג עם מאליק מונק (רויטרס)ג׳יימס הוא האדריכל העיקרי מאחורי הסגל הזה, וכנראה גם היחיד שיכול לתקן בו את מה שצריך. כמי שנכנס לנעליו של הגדול מכולם על המגרש, על המסך הגדול ובכלל, נשאר לתהות - האם בסך הכול מדובר בעוד פרק מסקרן בגרסה החדשה של ה׳ריקוד האחרון׳?
דירוג העוצמה
10. וושינגטון (8 בשבוע שעבר)
דווקא אחרי ניצחון משכנע על מיאמי, שכלל משחק מעולה של דני אבדיה, הגיעו שני הפסדים מרגיזים לניו אורלינס ושארלוט. הפורוורד הישראלי לא הצליח לרכב על המומנטום החיובי ולא החייה את משחק ההתקפה שלו, אבל הוכיח שיש לו מה למכור בהגנה. עם זאת, המאמן ווס אנסלד ממשיך להשאיר אותו בחוץ בדקות הסיום (טוב, הוא גם צריך קליעה) וכך, בשקט בשקט, וושינגטון כבר עם ארבעה הפסדים מחמישה משחקים מאז שובו של בראדלי ביל.
דני אבדיה (רויטרס)9. ניו יורק (לא דורגה)
הניצחון על הלייקרס בגארדן הוכיח למי שלא ידע, שלניקס יש אשכרה קבוצה שכיף לראות. אנחנו רק מקווים לסוג של המשכיות.
ג'וליוס רנדל עם הכדור (רויטרס)8. שיקגו (3 בשבוע שעבר)
תבוסה מול אינדיאנה ועוד הפסד מיותר מול יוסטון החלשה ציננו את ההתלהבות מהבולס, וכל מה שעבד מול כמעט כל היריבות האחרות, פתאום לא דופק. בשבת מחכה מיאמי למשחק על כל הקופה.
זאק לאבין בדרך לסל (רויטרס)7. שארלוט (5 בשבוע שעבר)
טרי רוזיר, עליו ויתרו בבוסטון בקלות רבה מדי, הוא כבר מזמן שחקן מוביל, והעונה אפילו שווה אולסטאר.
טרי רוזייר עולה לסל (רויטרס)6. מילווקי (לא דורגה)
הבאקס חוזרים לעניינים ואחראים לכניסה הגבוהה. יאניס אנטטקומפו חזר לעצמו עם 32 על אורלנדו ו-33 על דטרויט, אבל מי שגונב לו ולקריס מידלטון את ההצגה לאחרונה, הוא בובי פורטיס, שמנצל את היעדרותו של ברוק לופז בצבע, והראה שהוא מסוגל להשתלט על משחקים עם האנרגיות שלו (שיאי קריירה בנקודות וריבאונדים העונה).
בובי פורטיס בטירוף (רויטרס)5. מיאמי (4 בשבוע שעבר)
אחרי שני הפסדים וזיגזג לא אופייני במהלך השבוע, קייל לאורי החליט לקיים ארוחת חג הודיה לכל השחקנים ואנשי הצוות אותה בישל השף האישי שלו. מעניין אם זה יעזור לקבוצה להתגבש לפני שיקגו בשבת.
קייל לאורי (רויטרס)4. אטלנטה (10 בשבוע שעבר)
הקפיצה של השבוע שייכת לטריי יאנג וחבריו, שרושמים כבר 6 ניצחונות רצופים, אבל נמצאים בעיצומו של מסע משחקים במערב.
טריי יאנג (רויטרס)3. ברוקלין (7 בשבוע שעבר)
הנטס כבר רושמים חמישה ניצחונות רצופים מאז ההפסד לווריירס. כאנקדוטה, קווין דוראנט עבר את אלן אייברסון, אותו הגדיר כאליל ילדותו, במקום ה-25 של קלעי כל הזמנים.
קווין דוראנט וג'יימס הארדן (רויטרס)2. גולדן סטייט (1 בשבוע שעבר)
הווריירס לא הפסידו, אבל גם לא פגשו יריבות הכי חזקות השבוע. אנדרו וויגינס, קבון לוני וג׳ורדן פול השתלטו על המשחק מול טורונטו וגרמו לנו להבין מה עומד מאחורי המאזן הטוב בליגה, חוץ מאשר סטף קרי (שסבל מערב חלש). החדשות הטובות עוד יותר מבחינתם - קליי תומפסון חזר לאימונים מלאים והצהיר: ״החלקים המשעממים מאחוריי ועכשיו אני מתאמן כדי להיכנס לאט לאט לכושר משחק. אני כל כך רוצה עוד אליפות״.
סטף קרי (רויטרס)1. פיניקס (2 בשבוע שעבר)
הסאנס נראים בלתי מנוצחים ועם 14 נצחונות רצופים, קשה שלא לשים אותם בפסגה. דווין בוקר עושה את שלו עם הנקודות (35 על הראש של קליבלנד השבוע) וכריס פול עם האסיסטים (10.3 בממוצע), אבל מי שמפתיע לטובה הוא דווקא הסנטר המחליף, ג׳בייל מגי, שמוביל את הקבוצה בריבאונדים ואחוזי קליעה, לפני דיאנדרה אייטון. המבחן האמיתי בפסגה יגיע בשבת ושלישי מול ברוקלין וגולדן סטייט.
דווין בוקר בטירוף (רויטרס)