עידן חדש במנצ’סטר יונייטד. אחרי פיטוריו של אולה גונאר סולשיאר, ההחלטה (שתהפוך לרשמית בקרוב) לצרף למועדון את ראלף ראנגניק עשויה להיות רגע מכונן בהיסטוריה של השדים האדומים, לא פחות מזה. נכון, הגרמני ישמש כמאמן רק עד תום העונה, אך הוא ממש לא מגיע על תקן “המאמן הזמני בלבד”, כשעל פי הדיווחים ימשיך גם בעונה הבאה על תקן יועץ מקצועי. יונייטד, שמאז עזיבתו של אלכס פרגוסון סובלת בעיקר מניהול לקוי שמשאיר אותה שנות אור מקצועית משאר אריות הפרמייר ליג והיבשת, הביאה את האיש בפרופיל שעונה על צרכיה – איש מקצוע שיודע להנחיל דרך ושיטת עבודה לאורך זמן, בדיוק כפי שעשה בגרמניה, שם גידל דור מאמנים מוכשר והרים מועדונים לגבים חסרי תקדים.
“הפרופסור”, זה הכינוי לו זכה ראנגניק בגרמניה, לא פחות ולא יותר. במדינה שנחשבת למתקדמת ביותר בעולם מבחינת אקדמיות, שימוש בדאטה, פיתוח מאמנים ושילוב בין כדורגל למדע, התואר הזה הוא ממש לא דבר של מה בכך. הכול בעצם התחיל אי שם ב-1998. ראנגניק, אז מאמן שוליים של אולם מהליגה השנייה, הדהים את עולם הכדורגל הגרמני כולו כשהכניס מושגים חדשים שטרם נשמעו בכדורגל במדינה, כל זאת דרך תכנית טלוויזיה בה השתתף והסביר למשל איך רביעיית הגנה צריכה לשחק בלי הכדור, או בשפה המקצועית ‘Off the ball’. הרגע הזה מסכם במידה מסוימת את הקריירה של ראנגניק והתחיל את עלייתו לתודעה, ששיאו הפך אותו לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בכדורגל הגרמני.
ראלף ראנגניק (רויטרס)עשה את הדרך מלמטה
כמו לא מעט מאמנים גרמנים, ראנגניק רחוק מאוד מפרופיל השחקן המצליח שהפך למאמן מצליח. למעשה, הוא מעולם לא שיחק באופן מקצועני, אלא התמקד מגיל צעיר בצבירת ניסיון באימון ברחבי גרמניה. הוא עשה את כל הדרך ממחלקת הנוער של שטוטגרט (בדיוק כמו טוכל), העלה את הופנהיים מהליגה השלישית לבונדסליגה הראשונה, זכה בגביע עם שאלקה וגם הוביל אותה למקום השני בליגה ולחצי גמר ליגת האלופות. אבל למרות קריירת אימון מרשימה, את המוניטין הרב שלו ראנגניק צבר דווקא מהעבודה מלמעלה, כמנהל מקצועי שהנחיל שיטות עבודה שטרם נראו.
במרץ האחרון קרתה היסטוריה. לראשונה בתולדותיה, מנצ’סטר יונייטד מינתה מנהל מקצועי, כשהאיש שנבחר לתפקיד היה ג’ו מרטו. ספק אם מרטו האמין ששמונה חודשים לאחר מכן הוא יהיה כביכול מעל האיש ממנו לקח את ההשראה הגדולה ביותר לתפקיד. בסתיו 2019, מרטו, ששימש אז כראש אגף פיתוח כדורגלנים במנצ’סטר יונייטד, נסע ללייפציג על מנת ללמוד על המתקנים והאסטרטגיה הארגונית של המועדון מקבוצת רד בול, בראשו עמד כמובן באותה תקופה אותו ראנגניק, שיחד עם עוזריו, הסביר בחזה נפוח למורטו על דרך העבודה שהנחיל בכל קבוצות רד בול: לייפציג שהפכה לחברה של קבע בצמרת הבונדסליגה ואף הגיע לחצי גמר ליגת האלופות, וכמובן זלצבורג, אחת מיצרניות הכישרונות הכי גדולות באירופה כיום, וזו שאחרי מכירת ארלינג הולאנד כבר חושבת על האקזיט הבא, שצפוי להיות קארים אדיימי הגרמני.
ראלף ראנגניק (רויטרס)“אתה סוג של נולד להיות מאמן” סיפר בעבר ראנגניק, “אפילו בגיל שש, כששיחקתי עם ילדים בני 10, רציתי לבחור בין הקבוצות, לארגן את המשחק ולהראות לשחקנים איך הם יכולים להשתפר” אמר הגרמני ולמען האמת, המשפטים האלה באמת מתארים אותו. בהמשך, גילאי השחקנים קצת השתנו, אך ראנגניק המשיך בשלו. ככל שעלה בסולם הדרגות בכדורגל הגרמני, הוא נחשף ליותר ויותר אנשים שמאיישים תפקידים רק משום שהם מאיישים אותם זמן רב ולקבוצות אין באמת עניין לבצע שינוי. הוא תמיד היה נחוש למצוא את האדם הנכון ביותר לכל תפקיד, מה שסיפק לו תדמית שתלטנית משהו, ש”לא באה טוב” לאנשי מקצוע בכירים.
“המאמן הגרמני הטוב ביותר”
אחד מאותם אנשים שפחות אהבו את האופי הנוקשה והשתלטני של ראנגניק הוא רודי אסאואר, המנהל המקצועי של שאלקה בשנים בהן ראנגניק אימן בקבוצה: “הוא תמיד היה עסוק בלהגיד לאנשים אחרים מה לעשות, אפילו לנהג האוטובוס הוא אמר איך לעשות את העבודה שלו”. בהמשך, ראנגניק התייחס לדוגמה שלטענתו הייתה לא טובה, מאחר והפעם היחידה שקבוצה איחרה למשחק בונדסליגה הייתה שאלקה שלו, דבר שנבע מאופן נסיעתו של אותו נהג.
ראנגניק הוא איש כדורגל שאוהב ללמד כדורגל, אבל הבין שבשביל ללמד צריך קודם כל ידע, וצריך קודם כל ללמוד. ב-1983, כשהיה בן 25 ואימן את ויקטוריה בקנאנג הקטנה מהליגה השישית בגרמניה, הוא פגש למשחק ידידות את דינמו קייב, שנחשבה באותם ימים לקבוצה החזקה ביותר בברית המועצות, אותה אימן המאמן האגדי ואלרי לובאנובסקי. “זה היה ברור שנפסיד להם, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שבה לחצו אותנו כל כך טוב ברמה שבכלל לא הצלחנו לגעת בכדור”, סיפר ראנגניק, שלאחר מכן נשאר למספר אימונים של המאמן האגדי של דינמו קייב על מנת ללמוד ממנו את שיטת המשחק של לחץ בכל חלקי המגרש ושינוי עמדות בין הגנה להתקפה, דבר שלקח איתו הלאה לכדורגל הגרמני והשפיע לא מעט על מאמנים כמו תומאס טוכל ויורגן קלופ. קלופ עצמו תיאר אותו כ”אחד המאמנים הגרמנים הטובים ביותר, אם לא הטוב שבהם”. אגב, בגרמניה מדברים על כך שקלופ הוא המאמן שלקח הכי הרבה השראה מראנגניק, ואף התייעץ איתו לפני שרכש בקיץ האחרון של הבלם איברהימה קונאטה.
יורגן קלופ (רויטרס)פתח חזית עם מלדיני
ההצלחה הכבירה של ראנגניק כמעט בכל מקום בו עבד כמעט הגשימה עבורו חלום. בתור מי ששאף השראה בעיקר מאריגו סאקי, אחד מגדולי מאמני מילאן בפרט והכדורגל העולמי בכל הזמנים בכלל, לעמוד על הקווים של קבוצת הפאר האיטלקית היה עבורו חלום של ממש, שכבר נראה היה בדרך הבטוחה להתגשם. ראנגניק שאף השראה מצורת המשחק של סאקי, אך לא פחות מכך שגם הוא, בדיוק כמוהו, הגיע לתפקיד המאמן כאנונימי לחלוטין ולא כשחקן עבר עם רקורד מוכח בכדורגל, כפי שהיה נהוג בעבר בגרמניה. זה עוד שינוי שראנגניק הכניס לכדורגל הגרמני, כשלאחר שהעלה את לייפציג לליגה הבכירה, מינה לתפקיד את ראלף האזנהוטל, מאמן סאות’המפטון כיום.
בחזרה לנושא. ראנגניק היה כבר סגור לחלוטין במילאן, שבעונת 2019/20 הייתה בעיצומו של משבר מקצועי עמוק, למרות שבצד הכלכלי העניינים החלו להתייצב נוכח השתלטות הקבוצה על ידי קרן ההשקעות האמריקאית אליוט. איבן גאזידיס, הג’נרל מנג’ר של הרוסונרי, בחר לסיים את דרכו של סטפנו פיולי בתום העונה ולמנות במקומו את הגרמני, שאמור היה לקבל את כל הסמכויות המקצועיות במועדון. בפועל, ההודאה של ראנגניק בכך שהוא סגור במילאן גרמה למשבר אמון עמוק בכל ההנהלה המקצועית של הרוסונרי, עליו הופקדו זבונימיר בובאן ופאולו מלדיני. בובאן התפטר מיד כששמע על מינויו של גאזידיס ללא ידיעתו, כשגם אגדת המועדון, מלדיני, התבטא בחריפות בנושא.
פאולו מלדיני (רויטרס)“לפני שהוא לומד איטלקית, הייתי מציע לו ללמוד מהו כבוד”, אמר מלדיני, שהיה מאוכזב מאוד מאופן ההתנהלות במועדון ובעיקר משום שהגעתו של ראנגניק אמורה לקחת ממנו את רוב הסמכויות המקצועיות שהיו בשליטתו, “יש לי קולגות שלמרות הקשיים מנסים לסיים את העונה בצורה מקצועית וטובה ונותנים הכול למען מילאן. הם שמים את כל הכבוד שלהם על המגרש”. לשמחתו של מלדיני ולצערו של ראנגניק, מילאן הייתה הקבוצה הטובה ביותר באיטליה בחזרה מהפגרה. ניצחונות על לאציו, רומא ויובנטוס העניקו לסטפנו פיולי את המשיך דרכו וכשאנחנו מסתכלים כיום על הרוסונרי, כשהם ניצבים בפסגת הסרייה א’ יחד עם נאפולי, אחרי שחזרו לליגת האלופות אחרי שבע שנים, עושה רושם שמדובר בהחלטה הנכונה מבחינתם.
ראנגניק מגיע ליונייטד תחת התווית הלא מחמיאה במיוחד – מאמן זמני, לאחר שעזב משרה נוחה במיוחד בלוקומוטיב מוסקבה, אצלה שימש כמנהל פיתוח ספורטיבי. הוא צפוי לפנות את הקווים ברגע שהשדים האדומים ימנו לתפקיד את האיש בו הם רואים כדמות שתוביל את המועדון בשנים הבאות, כשטרם ברור מי בדיוק יענה על ההגדרה וגם יהיה זמין. כך או כך, טוב תעשה יונייטד אם אכן תשאיר את הגרמני כיועץ כפי שמספרים הדיווחים בממלכה, טוב תעשה יונייטד אם סוף סוף, מאז אלכס פרגוסון, תיתן לאיש מקצוע בעל קבלות לקחת החלטות מקצועיות במועדון הכי לחוץ בעולם.
ראלף ראנגניק (רויטרס)