לכאורה לאלון מאסק יש את כל הסיבות בעולם לחגוג: הפרסומים על הפיכתו לאיש העשיר בעולם עשו את שלהם, המכירות של טסלה שברו שיאים ואפילו בישראל הצנועה אין דבר לוהט יותר על הכביש כעת מאשר הטסלה 3.
עם זאת, החדשות האחרונות אודות טסלה שמות בצל את כלל הבשורות החיוביות, ואין מדובר הפעם במשפט עבירת המרמה בו הפסידה החברה ללקוח סיני או בפרידה של מאסק מבת זוגו, ואם ילדיהם המשותף, הזמרת הקנדית גרימס.
טסלה נתבעה בארה”ב ע”י עובד לשעבר שלה בשם אואן דיאז – מפעיל מעליות שעבד בחברה בין 2015 ל-2016. חבר המושבעים קבע כי יצרנית הרכבים החשמליים תפצה את מר דיאז בלא פחות מ-137 מיליון דולר, ויש גם הסבר לסכום המפלצתי.
עבור “עוגמת הנפש” שנגרמה למר דיאז, שלא נמנעה ע”י החברה, חבר המושבעים קבע פיצוי של 7 מיליון דולר – אבל כעת ודאי תשאלו מדוע נקבעו עוד 130 מיליון דולר (!) של פיצויים לאדם פרטי אשר תובע חברה בסדר גודל של טסלה?
התשובה לכך טמונה במונח משפטי המכונה בארה”ב כ”פיצויים עונשיים”, כלומר פיצויים שהם למעשה אזהרה לחברות אחרות שעלולות להיות אשמות באותן עבירות (בין השאר מניעת סביבה עויינת לעובדים), וכאן זה בדיוק המקום להסביר את טענותיו של מר דיאז כלפי החברה.
האחרון טען כי טסלה למעשה אפשרה סביבת עבודה עוינת במפעל שלה בפרימונט, קליפורניה. הוא טען להשמצות גזעניות על בסיס יומי, כולל שימוש במילת הגנאי “ניגר”. עוד טען כי עובדים נוספים היו נתונים להשמצות דומות ללא כל התערבות מצד הממונים עליהם. עורכי דינו של דיאז, טוענים כי לעובדים האפרו-אמריקניים אף נאמר באופן קבוע "לחזור לאפריקה", זאת לצד טענות נוספות על גרפיטי גזעני בתאי הנוחיות של החברה.
סביר להניח שטסלה תערער על פסק הדין (על פי מקרי העבר), אך היא טרם פרסמה הצהרה בענין הפיצויים שכן אלון מאסק אינו מכיר בערך התקשורתי והתדמיתי של מחלקת יחסי ציבור. לא בטוח שזו אסטרטגיה כה טובה עברו חברה שנתבעת לא מעט הן בשוק המקומי והן בשוק הגלובלי, אבל כנראה שהאיש העשיר בתבל יודע משהו שאנחנו לא.
האסטרטגיה של טסלה בבית המשפט אגב, הייתה טיעון טכני לפיו דיאז לא היה עובד של החברה, אלא עובד קבלן שנשכר באמצעות חברת כוח אדם של צד שלישי בשנת 2015. ואם אנחנו כבר עוסקים בטענות משפטיות, עורך דינו של דיאז ידע להסביר את להכרעת המושבעים: “טסלה טענה כי מילאה את חובתה בעניינו של דיאז, אך לא הצליחה לשכנע את המושבעים שראו בהתנהגותה דווקא חוסר מוחלט של אחריות”
בתזכיר שיצא לעובדי החברה ע”י סמנכ”לית כוח האדם של החברה, ואלרי קייפרס וורקמן, נכתב כי עובדים אשר טענו טענות דומות אמנם הסכימו כי ההערות לא היו ראויות למקום עבודה אך הסכימו שהן נאמרו בצורה “חברית”. בנוסף נכתב כי לא הוכח בבית המשפט כי המילה “ניגר” נאמרה לעברו של מר דיאז, וכי מר דיאז עצמו המליץ לבנו ולבתו לעבוד בחברה, למרות כל הטענות האמורות.
האם זה סוף הסיפור? לא בטוח. על פי CNBC, טסלה תעמוד בפני תביעת דומה במחוז אלאמדה שבקליפורניה, וגם הפעם לא יפתיע אותנו אם נראה כותרות מרעישות.
הכותב שי לב שימש בעבר כעורך הראשי של אתר ONE ובימים אלו עורך את מדור האזור המוטורי באתר.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור בריאות וכושר? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את בריאות וכושר. נתראה בכתבה הבאה!