בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת קיבל את עמדת פקיד שומה צפת ברשות המיסים, שיוצג על ידי פרקליטות צפון (אזרחי) – ודחה את הערעור שהגישה עירוני קריית שמונה, לגבי אי הזכאות של חלק מעובדי המועדון להטבת מס בגין יישוב ספר. בנוסף, קבע ביהמ”ש כי הוצאות בגין תשלום שכר דירה עבור שחקנים, הוצאות בגין ארוחות, ימי גיבוש וטלפונים, הן בגדר טובות הנאה לעובדים ועל כן חייבות במס.
חברת ‘איתוראן’ השייכת לאיזי שרצקי, אשר מפעילה את ק”ש, הגישה ערעור על צווי מס מהשנים 2009 ועד 2012 בהן חויבה בשומת ניכויים בגין ביטול זכאות הנחת יישוב, לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, אותם העניקה לעובדיה (שחקנים ומאמנים) שהתגוררו, על פי הטענה, בעיר קריית שמונה. זאת, לאחר שפקיד השומה סבר שהחברה לא הוכיחה שמרכז חייהם של חלק מהעובדים הוא בקריית שמונה.
החברה טענה, בין היתר, כי היא דורשת מהשחקנים והסגל לגור בקריית שמונה וכי זהו גם חלק מהחזון של הבעלים שרצקי. לטענתה, מירב הזיקות של השחקנים והסגל הוא לעיר, ופעילותם בקבוצה אינה מאפשרת להם להתגורר במקום אחר, כך ששם גם מצוי "מרכז חייהם". עוד נטען, כי השחקנים מתנסים מדי יום במאמצים גופניים אינטנסיביים, והם חייבים בתזונה בסמוך לתום משחק או אימון, כחלק בלתי נפרד מהמקצוע. לכן, לטענתה, ארוחות שנערכו לאחר משחקים ואימונים הן הוצאת הכרחיות לצורך ביצוע הפעילות והן אינן מהוות טובת הנאה.
שחקני ק"ש (ראובן שוורץ)השופטת עירית הוד דחתה את ערעורה של הקבוצה, וקיבלה את עמדת פקיד השומה בשני הנושאים עליהם נסב הערעור. אשר להטבת מס ביישובים מזכים, קבעה השופטת כי נטל ההוכחה על העמידה בזכות להטבה מוטל על הטוען לה, וכי בחינת מרכז חייו של אדם אינה בחינה טכנית של מקום מגוריו, אלא בחינה מהותית וערכית של מירב הזיקות של האדם למקום מגוריו. במקרה זה, החברה לא הביאה מסמכים מהם ניתן ללמוד על בסיס מה העניקה לעובדיה את ההטבה. היא ציינה, כי הקבוצה יכולה הייתה לכל היותר לדרוש משחקנים לגור בעיר, אך לא לדרוש שמרכז חייהם יהיה בה. מכל מקום, הוסיפה, שלא מדובר בהתחייבות של השחקנים בחוזה עם הקבוצה, הדרישה לא נאכפה והפרתה לא היוותה עבירת משמעת.
השופטת הוד כתבה בפסק הדין בין היתר: “לא מוטל על מעביד לערוך תחקיר עומק לגבי עובדיו לצורך מתן ההטבה. עם זאת, אין בידו לעשות כן על סמך טענות כלליות כגון דרישתו כי יגורו ביישוב אשר הוא יישוב מזכה, או כי שכר להם דירות באותו יישוב”.
לאחר דחיית הערעור, ביהמ”ש חייב את ק”ש בהוצאות בסך 15 אלף ש”ח, כאשר הסכום ישולם בתוך 30 ימים ממועד פסק הדין. את הקבוצה ייצגו עו”ד טלי ירון-אדלר ועו”ד אושר הרוש, בעוד עו”ד שגית כחלון מפרקליטות מחוז צפון-אזרחי ייצגה את הצד המשיב.