"חוסן נפשי של ספורטאי נמדד בהתעלמות משגיאה"

לצד היכולות המרשימות של הספורטאים שמכינים את עצמם שנים רבות לרגעים קסומים כמו למשל אולימפיאדה, שהוא ההיבט הגופני. יש גם היבט רגשי ולא פחות חשוב, מה שהופך ספורטאי טוב לספורטאי מצוין. החוסן המנטלי הוא גורם משמעותי מאוד בהתפתחות לאורך השנים, והוא רלוונטי לכל ענף. בעידן של היום יש מודעות רבה יותר לליווי אישי צמוד מצד פסיכולוג ספורט ומאמן מנטלי, גורם מרכזי מאוד בהצלחה האישית של כל מקצוען.

פרופ׳ סימה זך מומחית לפסיכולוגיה של הספורט במכללה האקדמית בוינגייט, התייחסה לכך ואמרה: ״איך ספורטאי יכול להרים את עצמו מקריסה מנטלית לשואו ענק, בשלב הזה של תחרויות על, תחרויות במאני טיים, הוא לא חושב הוא עובד על אוטומט, ככה אני קוראים לזה, יש סוגי ספורט שהם כל כך סגורים שהספורטאי לא נדרש לקבל החלטות אלא הוא עושה את זה מכוח היותו מכיר את זה בעיניים עצומות וזה החוסן המנטלי, להגיע למצב שעושים הכל מושלם ואם קורת טעות לחזור מיד לריכוז כאילו היא לא התרחשה״.

על לינוי אשרם הוסיפה: ״אין משהו שהיה מסיט אותה, היא הייתה מאוד ממוקדת מטרה, היא הייתה כל כך חדורה. ספורטאי עילית שעושה טעות קריטית יכול תוך כדי לתקן והחוסן הנפשי של ספורטאי נמדד ברגע שהוא מתעלם מהשגיאות, ומנסה לשפר ואפילו לחזור למופע ששווה אפילו מדליית זהב כמו שאנחנו ראינו״.

ליווי אישי וצמוד של מאמנים מנטלים: ״המאמן, מאמן הכושר, הכוראוגרף, עובדים על הצד המקצועי ועסוקים בשיפור היכולות הגופניות, מה שעושה המאמן המנטלי והפסיכולוג ספורט זה ללוות את הספורטאי בחיי היום היום בהיבטים הרגשיים, החל מרגשות חיובים ועד לשליליים וקשים שצריך לדעת ללמוד מהם. אנחנו מייחסים היבטים מנטליים לשלוש זרועות, הראש, הרגש וההיבטים החברתיים, אלה שלושה נושאים שעומדים סביב הספורטאי, סביב האישית, בעוד שהצד הגופני זה היבט אחד ואחר״.