המשחקים האולימפיים בטוקיו הם המוצלחים ביותר של ישראל אי פעם זה כולם כבר בטח יודעים, אבל גם הדירוג הסופי בטוקיו (39) נותן עוד חותמת נאה כזו להצלחה של הספורטאים כחול-לבן ביפן. 17 יום נהדרים הסתיימו להם היום (ראשון) בטוקיו וזה הזמן גם לעשות קצת סדר במספרי המדליות, ולא רק בקרב המוזהב שהיה עד השנייה האחרונה בין ארצות הברית לסין (איזה קאמבק אדיר), אלא בעיקר מבחינת המיקום הטוב של ישראל.
כמובן שמעצמות כמו ארצות הברית וסין זללו מדליות ללא הכרה כמעט בכל תחרות ותחרות, אך ישנן מדינות שהיסטורית וגם על הנייר כמובן נחשבות להרבה יותר מוצלחות מישראל, אולם הפעם המשלחת בכחול-לבן, בעיקר בזכות 2 מדליות הזהב ההיסטוריות שלה, השאירה מאחור כמה מדינות מפוארות בתחום הספורט, אולי לא מעצמות אבל כאלה שאם היו אומרים לכם שיסיימו מתחת לישראל בטבלת המדליות, בוודאי הייתם צוחקים.
אשרם מדברת על הזהב ההיסטוריאחת כזו היא אוקראינה. הצהובים-כחולים ממזרח אירופה (לא פחות מ-147 מדליות מאז החלו לקחת חלק כמדינה עצמאית באטלנטה 1996) זכו הפעם ב-19 מדליות בסך הכל, אבל לא הצליחו לעשות את מה שארטיום דולוגפיאט ולינוי אשרם עשו, ולזכותם רק מדליית זהב אחת מול 12 ארד ו-6 כסופות. גם שכנתינו מדרום מצרים נמצאת מתחתינו, המצרים קטפו זהב אחד (פרייאל אבלעזיז בקראטה) ו-6 מדליות אולימפיות בסה”כ (38 מאז החלו להשתתף במשחקים אי שם בסטוקהולם 1912).
לינוי אשרם (רויטרס)מדינה נוספת שנמצאת מתחת לישראל היא פינלנד. הפינים נמצאים במקום ה-14 והמאוד יוקרתי בטבלה הכללית (101 זהב מאז החלו להשתתף במשחקים האולימפיים אי שם בלונדון 1908), אך שוב כמו בריו, גם באסיה הם התקשו להביא את המצופה, כשזכו בשתי מדליות ארד בלבד – מאטי מטסון עשה זאת ב-200 מטר חזה ומירה פוטקונן סיימה במקום השלישי את תחרות האיגרוף במשקל קל.
מלבד זאת, אפילו ארגנטינה הגדולה, ששלחה את לואיס סקולה הכמעט בלתי נגמר, נמצאת מתחת לישראל. הספורטאים מדרום אמריקה אמנם חגגו את הארד בקרב הישיר מול ברזיל בכדורעף, אבל יתר המשלחת הייתה רחוקה מלהבריק. לארגנטינאים 3 מדליות בטוקיו, ובהשוואה למשחקים הקודמים זו כמובן אכזבה. בריו הם קטפו 3 מוזהבות ולאורך ההיסטוריה יש להם 77 מדליות מאז המשחקים האולימפיים הראשונים אליהם הגיעו (התקיימה בפאריס 1900).
גם פורטוגל וקולומביה (8 בריו) מאחור ואפילו אתיופיה, שזכתה רק בזהב בודד (23 מאז החלה להשתתף), וזאת על אף ההצטיינות של הספורטאים האתיופים בריצות למרחקים ארוכים. גם השכנה שלנו ממזרח ירדן מסתכלת עלינו מלמטה. המשלחת הירדנית חוזרת לביתה עם 2 מדליות אולימפיות, 0 מזהב, אך בדומה לנו גם היא רשמה את המשחקים הטובים בתולדותיה והיא בניגוד אלינו עשתה זאת עם 14 נציגים בלבד.
יולימאר רוחאס ליד השיא האדיר (רויטרס)אפילו ונצואלה (יותר מ-29 מיליון תושבים), שהנחיתה לעולם האתלטיקה את יולימאר רוחאס האגדית עם הזהב ועוד שיא עולם מטורף של 15.67 מטרים בקפיצה המשולשת, סיימה את האולימפיאדה באסיה עם 4 מדליות, 3 כסופות, אבל רק אחת מזהב. ואם אנחנו עוד באתלטיקה, אז גם מלכת ה-400 מטר של טוקיו מאחור, סטיבן גארדינר קטף את הזהב בגברים, שוני מילר אואיבו עשתה זאת למחרת בנשים ואיי הבהאמס השלימה דאבל נוצץ במיוחד בריצה הקצרה, אבל מלבד זאת יתר הנציגים שלה לא הצליחו לזכות במדליה נוספת ולכן היא במקום ה-42 בטוקיו.
עוד מדינות שאפשר לציין שעקפנו אותן בטבלה היוקרתית: אוסטריה, בלארוס, רומניה, מרוקו, הודו, סלובקיה, טוניסיה (זהב אחד מדהים ומפתיע בבריכת השחייה) ודרום אפריקה. אז הבלחה חד פעמית או שמתחילים לייצר כאן בסיס טוב ואיכותי שימשיך להיאבק על המדליות בלא מעט תחומים? נדע זאת עוד שלוש שנים בפאריס, אך בינתיים אפשר להתענג על שלל האירועים הנהדרים שסיפקה המשלחת שלנו.
מרסל ג'ייקובס חוגג (רויטרס)אגב, למי עוד טוקיו האירה פנים? לאיטלקים ובגדול. דווקא אחרי שנת קורונה קשה ביותר, הספורטאים מארץ המגף, שראו לפני כן את נבחרת הכדורגל זוכה בענק ביורו, הגיעו בכושר שיא והציגו את האולימפיאדה הפורייה ביותר בהיסטוריה שלהם, אפילו יותר מרומא 1960. החגיגות הגדולות והמפתיעות על מסלול האתלטיקה (100 ו-4X100), מדליות בשחייה, קראטה, ג’ודו, סייף וגם בהאבקות. האיטלקים זכו ב-40 מדליות בסה”כ, אפילו 4 יותר משהשיגו לפני 61 שנים בביתם.
אבל עם כל הכבוד לארצות הברית שהשאירה את כולן מאחור ואפילו להישגים הגדולים של איטליה, המנצחת הגדולה של המשחקים האולימפיים היא בכלל סן מרינו הצנועה. המדינה הקטנה (פחות מ-40 אלף תושבים) ששוכנת בתוך גבולות איטליה עשתה היסטוריה ואחרי 0 עגול ב-14 אולימפיאדות, הספורטאים מסן מרינו השיגו הפעם 3 מדליות (!), שתי ארד ומדליית כסף אחת – שתיים בקליעה ואחת בהאבקות.